בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי מרכז, שפסל חלק מהודאותיהם של נאשמי פרשת הרצח בכפר דומא, והטענות שנשמעו בעקבות הפסיקה – פרסם הערב (שלישי) השב”כ הודעה חריגה.
“במהלך שנת 2015 אירע פיגוע טרור חמור בכפר דומא, בו נרצחו שלושה מבני משפחת דוואבשה וילד נוסף נפצע קשה”, נאמר בהודעה. “על בסיס מידע מודיעיני מבוסס, נעצרו חברי תשתית טרור ובהם הנאשמים, שנחשדו בתכנון וביצוע מעשה הרצח ובמעשי טרור נוספים”.
לטענת השב”כ, “בחקירתם התקבלו ראיות אודות מעורבותם בתכנון וביצוע המעשה (כולל הודאה ושיחזור) ובהתאם, הוגש כנגדם כתב אישום”.
בשב”כ הדגישו: “שירות הביטחון הכללי עומד מאחורי ממצאי החקירה כפי שהוצגו בפני הפרקליטות ואשר על בסיסם גובש כתב האישום”.
בשב”כ ציינו גם את קביעות בית המשפט בנוגע לחשדות נגד השניים: “במסגרת החלטתו היום, מציין בית המשפט כי מסקנת השב”כ אודות ביצוע הפיגועים הקשים על ידי התארגנות הטרור- ‘תשתית המרד’ והערכת האיום החמור הנשקף מתשתית זו היא מסקנה ראויה והיא אף נתמכת בראיות שנאספו בחקירה”.
בהודעה מצוטטת קביעת השופטים, לפיה “הפיגועים המפורטים מלמדים על חומרתו של האיום הנשקף מתשתית המרד, שהמשך פעילותה עלול היה להביא לפגיעה בנפש וברכוש, באופן ההופך את התשתית ליעד ראוי לסיכול”.
בשב”כ טוענים: “באשר לנאשם עמירם בן-אוליאל, לו מיוחס ביצוע הרצח עצמו, קבע בית המשפט כי הודאותיו קבילות וניתנו מרצון טוב וחופשי. באשר לנאשם הקטין, המואשם, בין היתר, בקשירת קשר לביצוע הרצח, קבע ביהמ”ש שחלק מההודאות שנמסרו על ידו יוכלו לשמש נגדו במהלך המשפט”.
בסיום ההודעה הודגש: “חקירות השב”כ הינן מרכיב חשוב ומרכזי בסיכול טרור באשר הוא, ובפענוח פיגועים קשים. המידע שמתקבל בחקירות שב”כ מציל חיי אדם רבים ומהווה תרומה אדירה לביטחון המדינה”.
גם רקליטות המדינה התייחסה להחלטת בית המשפט: “טענו לאורך כל הדרך כי השימוש באמצעים מיוחדים בחקירה זו, נבע מהצורך המיידי והחיוני לסכל את המשך פעילות הטרור של הנאשמים. בית המשפט לא קבע כי האמצעים היו בגדר עינויים”, נכתב.
לטענת הפרקליטות, “בית המשפט קיבל היום בהחלטתו בעניין דומא את רובן הגדול של טענות המדינה, וקבע כי מטרות החקירה היו בעלות אופי סיכולי, והחוקרים נדרשו לפעול לפענוח פיגועים שביצעו חברי תשתית ‘המרד’ בעבר, על מנת לסכל תוכניות עתידיות”.
בפרקליטות הדגישו: “קביעה זו דוחה את טענות הנאשמים, לפיהן האמצעים שהופעלו בחקירה זו לא נועדו למטרה של סיכול פיגועים עתידיים. בנוסף, בית המשפט לא קבע כי אמצעי החקירה שהופעלו היו בגדר עינויים, ולא הכריע בשאלה זו”.