מסתמן: ביום בחירות תאסר תעמולה ממומנת – גם ברשתות החברתיות

אריה ריבקינד
|
ל' סיון התשע"ח / 13.06.2018 15:29
ועדת החוקה החלה לדון בביטול הסעיף לחוק שאוסר על תעמולת בחירות ב-60 הימים שלפני הבחירות ובמקומו הטלת חובה על שידור הוגן, שוויוני ומאוזן • ח”כ קארין אלהרר: “אני לא רואה איך אפשר לאכוף איסור פייק ניוז או קמפיין בווטסאפ או בפייסבוק”

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה היום (רביעי) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הבחירות, בעקבות המלצות הוועדה הציבורית בראשות הנשיאה דורית ביניש.

בדיון היום התמקדה הוועדה בסעיף שיאסור על ניהול תעמולת בחירות מ-7 בערב ביום שלפני יום הבחירות וביום הבחירות עצמו, לא רק לגבי שידורים ברדיו ובטלוויזיה, אספות, תהלוכות ורמקולים – אלא גם על כל פרסום של תעמולה על ידי מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה, גוף פעיל בבחירות או מטעמם, וכן כל תעמולת בחירות שמפורסמת בעבור תשלום.

הסעיף אינו מחייב מתמודד בבחירות להסיר מלוחות המודעות או מאתרי האינטרנט תעמולה קיימת, אלא אוסר על פרסום והפצה של תכני תעמולה חדשים.

לאחר מכן החלה הוועדה לדון בהמלצת ועדת ביניש לבטל את האיסור על תעמולת בחירות בטלוויזיה וברדיו ב-60 הימים שלפני הבחירות, מעבר לתשדירי הבחירות הממוסדים.

במקום זאת המליצה הוועדה לקבוע עיקרון כללי שלפיו על “מורשה לשידורים” תחול החובה להקפיד על “מתן ביטוי הוגן, שוויוני ומוזן למגוון ההשקפות והדעות הבאות לידי ביטוי בבחירות”, לרבות בשידוריו באמצעות האינטרנט.

ההמלצה עוררה דילמה בקרב חברי ועדת החוקה באשר ליכולת יו”ר ועדת הבחירות המרכזית לאכוף את הסעיף בזמן אמת, וכן בשאלה האם הרחבת החובה גם לשידורים באמצעות האינטרנט לא תפלה את אתרי האינטרנט הקשורים לערוצי השידורים המורשים אל מול מרבית אתרי האינטרנט האחרים שאינם כפופים לחובה זו.

היועץ המשפטי לוועדה, עו”ד גור בליי, הסביר כי הרציונל הוא כפול: “ראשית, להותיר את יום הבחירות כיום ‘נקי’ מהאינטנסיביות של תעמולת הבחירות ולאפשר לאזרח החלטה מושכלת. שנית, טווח הזמנים הקצר ביום הבחירות עלול להקשות על מתמודדים להגיב באופן יעיל לתעמולה שנעשתה על ידי מתמודדים אחרים, לרבות פייק ניוז.

“ועדת בייניש הציעה להרחיב ולהגביל תעמולה מוחלטת עם חריג מסוים של קריאה ישירה להצביע. הח”כים טענו שזו גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה לדוגמה בשיחות טלפון, בשליחת הודעות טקסט ועוד.

“הצעת הייעוץ המשפטי כפשרה היא שהמגבלה על מועמדים וגופים הקשורים בבחירות ובמימון תחול על במות ציבוריות אחרות שהן דומות לרדיו וטלוויזיה, למשל, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, אם הפרסום נעשה בתשלום. זה יאפשר את הפנייה האישית בטלפון ובהודעות טקסט. השאלה אם בגלל שלא ניתן לאכוף את האיסור באופן מלא מרימים ידיים או שמנסים להגביל איפה שאפשר מתוך מודעות שזו תהיה מניעה חלקית. בהקשרים אחרים אנחנו לא מרימים ידיים בגלל שיש לנו קושי באכיפה ולכן הפתרון המוצע הוא שאפשר להעלות ברשת החברתית האישית ולא באופן ממומן”.

יו”ר הוועדה ח”כ ניסן סלומינסקי: “ברור שאי אפשר לאסור על הח”כים ווטסאפ והודעות טקסט שמתמרצים הצבעה. צריך לדבר בנפרד על הודעות הטקסט הממומנות וכן לגבי רשתות חברתיות אחרות. אנחנו מתקרבים לנקודה בה משפיעים על אדם בבחירות כמו בצרכנות אחרת. רוב המפלגות והח”כים משקיעים ברשתות באופן ממומן דרך חברות שיודעות להפיץ למסה של אנשים וחייבים למצוא דרך לאפשר לבוחר להצביע בשקט. לכן יכול להיות שהפתרון הוא באיסור על פרסום ממומן בכל פלטפורמה”.

ח”כ קארין אלהרר מיש עתיד: “אני לא רואה איך אפשר לאכוף איסור פייק ניוז או קמפיין בווטסאפ או בפייסבוק. ברגע שהידיעה השקרית עוברת – זה כבר התפזר. למה זה שונה ממצב בו אני יושבת ועושה שיחות תמרוץ לבוחרים פוטנציאליים. מה שקרה ב’ערבים נוהרים’ עלה לפייסבוק ואת זה לא רוצים לעצור. פייסבוק היא מדיה אחת ואת אותו סרטון מקודם אני יכולה להעביר אני וכל חברי הסיעה לאותה כמות אנשים דרך הווטסאפ”.

חה”כ עודד פורר מישראל ביתנו: “למה למנוע פרסומים? ביחס לסקרים אני מבין את המניעה ויש אפילו להאריך את תקופת השקט כמו במדינות אחרות. אבל ביחס לפרסומים אחרים, אם אי אפשר למנוע, ולא יודעים איזה כלי יהיה מחר בבוקר, למה לא ללכת לגישה יותר ליברלית? אולי הפתרון הוא להתיר ולשחרר ולהשקיע במקומות אחרים כדי לאפשר לאזרח לקבל את האמת.

“אולי הדרך היא להגביל פרסום ממומן. האחריות בסוף היא על הבוחר. החשש שלי הוא שברגולציה הזו נדפוק את מי שבסדר ומי שיעבור על החוק לא נוכל להגיב לו בזמן. מי שמשתמש בכלים של קיימברידג’ אנליטיקה יצליח להתעלות מעל המגבלות הללו ולכן נכון יהיה להחיל את הרגולציה על הגופים, הפלטפורמות האינטרנטיות ולא על המתמודדים”.

ח”כ אורי מקלב: “הטכנולוגיה תמיד תקדים את החקיקה ולכן אפשר להסתפק במסגרת שתאפשר כמה שפחות שטיפת מוח והטיות ביום האחרון ותייצר כמה שיותר שוויוניות, ופחות פערים בין מי שמשתלט על המדיות הטכנולוגיות ומי שלא. אם אפשר יש להגדיר מהו אתר חדשות אינטרנטי עליו יחול האיסור אך אל תגעו ברשתות החברתיות”.

פרופ’ קארין נהון שהייתה חברה בוועדת בייניש: “לא צריך להגביל ח”כ ב-24 השעות האחרונות לגבי מה שח”כ יאמר בדף הפייסבוק שלו, אך יש שאלה כשח”כ מוציא פייק ניוז, איך אפשר לעצור זאת? הח”כים לא משתמשים ברמת מתוחכמות כמו שראינו בארה”ב אבל לא נוכל למנוע הרמטית פייק ניוז. קשה מאוד בזמן אמת כה קצר לברר פייק ניוז. מצד שני רצינו לייצר זירה נקייה מכל הרעשים של יום הבחירות.

“ביחס לשוני בפלטפורמות, שיניתי את דעתי. הודעות הפאניקה של מלחמה תוך 48 שעות רצו בוויראליות דומה בווטסאפ וח”כ שיידע לעבוד כך לא יצטרך משהו אחר. רוב הכסף שנשפך על יום הבחירות הוא מימון ברשתות החברתיות ולכן ההצעה לאסור על פרסום תעמולה בתשלום יוכל למנוע חלק לא מבוטל של הבעיה”.