מי ישלוט? המחלוקת שקורעת את בית הכנסת הספרדי בת"א

מה שהחל כמלחמה נגד פריצות ב'אהל מועד', ביהכנ"ס הספרדי הגדול בת"א, התגלגל למינוי נאמנים חדשים, סכסוכי מתפללים שמאיימים על התפרקות המקום, והעברת ממונה ההקדשות מתפקידו • ומה קרה להחלטת הדיין בת 9 המילים? • דוד ליבוביץ על הפרשה המרתקת
דוד ליבוביץ
י"ז סיון התשע"ח / 31.05.2018 11:28
בית כנסת אהל מועד

הידיעה שהסתתרה בשולי עמודיהם האחרונים של העיתונים אודות מינויה של עורכת הדין רחל שקרג'י לתפקיד 'המפקחת על ההקדשות הדתיים מטעם בתי הדין הרבניים', עשויה להיתפס כבנאלית למדי. אולם, מתחת לאינפורמציה הטריוויאלית הזו מסתתר מינוי שייאלץ, ככל הנראה, להכריע במאבק איתנים, המגיע על פי הטענות עד ללשכות הגבוהות ביותר ברבנות הראשית.

עורכת הדין שקרג'י החליפה בתפקידה את עו"ד רפאל אסרף, שמונה לפני כשלוש וחצי שנים על ידי לשכת הראשל"צ הגר"י יוסף.

הממונה על ההקדשות, אינו תפקיד פקידותי חסר ערך. מי שעומד בראש מערך זה מחזיק בתפקיד רגיש ביותר של פיקוח על יותר מ-700 נכסי הקדש  – נכסים, לרוב היסטוריים, שהוקדשו למטרות דתיות – בכל רחבי הארץ.

על פי הערכות, שווים של נכסים אלו עולה על סך של 3.5 מיליארד שקלים.

מינויה של אשה לתפקיד כה רם, אגב, זכה לסיקור אוהד באתר 'הארץ', שמיהר להכריז כי מינויה של שקרג'י הוא "חלק ממגמה איטית של מינוי נשים לתפקידים בכירים בבתי הדין הרבניים. זהו המינוי השלישי של אשה לתפקיד כזה בשנתיים האחרונות, תפקידים שבהם החזיקו במשך שנים גברים".

מאידך, גורמים המעורים בעולם בתי הדין הרבניים הביעו תרעומת על מינוי אשה לתפקיד, נוכח העובדה שמדובר בתפקיד המחייב קשר רצוף וצמוד עם הדיינים, שיושבים בהרכבי הדיונים על ההקדשים.

מכל מקום, אחד התיקים הראשונים עימם אולי תצטרך שקרג'י להתמודד הוא פרשת בית הכנסת 'אהל מועד' המפורסם, הממוקם ברחוב שד"ל בתל-אביב.

ריקודי פריצות בהיכל בית הכנסת

בית הכנסת 'אהל מועד' נוסד בשנת 1928 על ידי שלום אהרן לוי ושלמה יצחק כהן ז"ל.

בית כנסת מפואר זה – בית הכנסת הספרדי הגדול – נחשב לאחד החשובים בעיר תל-אביב. הראשונים לציון, ביניהם הגרב"צ עוזיאל והגר"ע יוסף זצ"ל, וכן רבה של תל-אביב הגר"ד הלוי זצ"ל, התפללו ומסרו שיעורים במקום, ובבית הכנסת נערכו גם חופות רבות, ביניהן של אנשים ידועי-שם.

אלא שאם בתחילה נערכו באתר בית הכנסת אירועי חתונה שנשאו אופי צנוע ורוחני, הרי שבמשך השנים הפך בית הכנסת, לטענת המתפללים, למקום עם גילויים של פריצות וחוסר צניעות מובהק.

"התנועות הבלתי צנועות של נשים שאינן לבושות כראוי בתוך מקום קדוש, היו לא פחות ממזעזעים", מספר אחד המתפללים בכעס. "בתוך בית הכנסת, ליד ארון קודש, היו ריקודים שמתאימים למועדון הכי פרוץ בתל-אביב, קשה היה לתפוס שזה קורה".

בית כנסת אהל מועד

פנים בית הכנסת. צילום: אלי קובין, עוז אלמוג

איך זה קרה? ובכן, בית הכנסת הפעיל אולם אירועים במקום, כדי לממן את התחזוקה היקרה. אלא שבמקרים רבים האולם הקטן לא יכול היה להכיל את מספר המוזמנים הרב, ואלו גלשו לאולם בית הכנסת, תוך כדי ריקודים ומחולות שאינם צנועים ואינם ראויים – שהתקיימו בבית הכנסת.

הנאמנים האחראים על בית הכנסת ניסו לשרש את התופעה, אלא שהניסיונות, שכללו גם מינוי אשה שתפקח על הצניעות האירועים -  לא צלחו.

מאחר שבית הכנסת הוותיק הינו רכוש 'הקדש', נדרש לכך הרכב בית הדין הרבני, המטפל בהקדשות, בראשות הדיין הרב שלמה שטסמן.

מינויים חדשים – וקרע בין המתפללים

שמו של הדיין הצעיר והנמרץ, הרב שלמה שטסמן, עלה לכותרות בשנים האחרונות כדיין המאמין בדרכו ואינו חושש מאיש. לשיא הגיע פרסומו עם עיכוב היציאה מהארץ שהוציא לאחד הנגידים החסידיים הגדולים בניו יורק, שתמך וסייע, לפי הדיינים, לבנו סרבן גט שעיגן את אשתו במשך שנים.

הרב שטסמן האזין לטענות הקשות של אנשי 'אהל מועד', ולאחר שנועץ עם לשכת הראשל"צ הגר"י יוסף, הומלצו לו על-ידי גורמים בלשכה, כך לטענת גורמים בבית הכנסת, שמות של ארבעה נאמנים נוספים – ביניהם הרב אליהו קשטרו והרב יצחק צדקה.

המינויים של הנאמנים החדשים נועדו אמנם לפתור את בעיית הצניעות, אלא שמהר מאוד התברר כי בעיה לא פשוטה אחרת התפתחה תחתיה: המתפללים בבית הכנסת סירבו לקבל את ארבעת הנאמנים החדשים שהונחתו עליהם מבחוץ – וסירבו לשתף איתם פעולה.

"הרב קשטרו אברך מאלעד, הרב צדקה אברך מבני ברק, כבודם במקומם מונח אך הם אינם שייכים לבית הכנסת, הם לא התפללו פה אף פעם, לא היו חלק מהד.נ.א. של בית הכנסת ולפתע הם מנהלים את המקום", אומר אחד המתפללים בשיחה עם חרדים 10.

דבריו של המתפלל מגיעים, מסתבר, לאחר שהנאמנים החדשים, כך לפי הטענות, מינו את עצמם לרבני בית הכנסת מאחורי גבם של המתפללים – הרב אליהו קשטרו מונה לרב בית הכנסת והרב יצחק צדקה לסגן רב בית הכנסת.

אגב, הרב צדקה, טוענים המתנגדים למינוי, הינו אח של הרב יעקב צדקה, הנחשב לאחד הגורמים החזקים והיותר מקורבים אל הראשל"צ.

וכך, בית הכנסת נקרע לשניים: מצד אחד – רוב המתפללים, ומצדו השני של המתרס – הנאמנים החדשים ולצידם קבוצה קטנה של מתפללים.

הרב יצחק יוסף

הראשל"צ הגר"י יוסף. צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מאז המקום, כפי שמתאר אחד המתפללים, "עומד בפנים התפרקות, בית הכנסת המפואר שבו התפלל הגר"ע יוסף זצ"ל, נכנס למערבולת שמאיימת על קיומו".

 החלפת הרכב ההקדשות  – ופתרון לצניעות

המתפללים פנו שוב לבית הדין הרבני.

הדיין הרב שלמה שטסמן הבין את המצב, ביטל את החלטות הנאמנים החדשים, וניסה להרגיע את הרוחות באמצעות מינוי שני עורכי דין, כמנהלים מיוחדים לבית הכנסת.

המנהלים המיוחדים הגישו תביעה לבית המשפט נגד מארגני אולם האירועים. התביעה התקבלה – ותופעת האירועים הבלתי צנועים הסתיימה.

המתפללים סברו שבכך ישוב השקט על כנו, אלא שלדבריהם, מינוי המנהלים המיוחדים לא התקבל בעין יפה אצל גורמים בלשכת הראשל"צ, שכאמור המליצה עוד קודם לכן  – לטענת המתפללים – על מינוי נאמנים אחרים.

זמן קצר לאחר מכן הועבר הרב שלמה שטסמן מתפקידו כממונה על ההקדשות בתל-אביב והוא הוחלף ברב זבדיה כהן, מקורבו של הראשון לציון, שהשיב את המצב לקדמותו והחזיר לנאמנים החדשים את כוחם. הרב שטסמן נותר הדיין המטפל על ההקדשות רק בירושלים.

הטענה הרווחת בקרב מתפללים בבית הכנסת היא, כי עצמאותו הרבה של הרב שטסמן, שבאה לידי ביטוי גם בתיקים אחרים, עמדה לו לרועץ.

גורמים ברבנות הראשית דוחים טענה זו מכל וכל,  ואומרים כי חילקו את בתי הדין גיאוגרפית, וכי רק בשל לחץ חילקו את סמכות הדיינים – אחד בירושלים ואחד בתל אביב. גורמים בבית הכנסת מציינים, לעומת זאת, כי הרב שטסמן היה "כמה שנים טובות בתל אביב והרב זבדיה כהן אפילו ישב אצלו בהרכב בעניין הזה, אז מה הוא פתאום רק בירושלים?"

מאבק המתפללים, החלטת הדיין – והערעורים

הגבאים והמתפללים פנו להרכב בית הדין החדש בתל-אביב, בראשותו של הרב זבדיה כהן, והתלוננו על החלטת מינוי הנאמנים החדשים.

הם הציגו בפני בית הדין החלטה של רוב מוחלט ממתפללי בית הכנסת המבקשים את פיטוריהם.

המתפללים טענו שמינוי הנאמנים החדשים פגע קשות בתפקוד בית הכנסת, יצר סכסוכים קשים בבית הכנסת – והרס את המרקם הייחודי שהיה בו כל השנים.

תפילה

תפילה. אילוסטרציה. צילום: David Cohen/Flash90

המתפללים טענו עוד, כי אין לנאמנים החדשים כל קשר לבית הכנסת ושניים מהם אף לא פקדו את המקום מעולם. בנוסף הצביעו על כך שהם מונו בניגוד לשטר ההקדש, וכי תפקידם היה מוגדר לצורך מסוים וכהוראת שעה, לצורך טיפול בבעיית הצניעות – בעיה שהסתיימה לאור החלטת בית משפט.

"לא יעלה על הדעת", אומר אחד המתפללים בשיחה עם חרדים 10, "שבית הכנסת משמש כ'סידור עבודה' לגורמים שמעולם לא היה להם קשר למקום. האם בין כל המתפללים ואנשי תל-אביב לא מצאה לשכת הראשון לציון אדם אחד שיוכל לשמש כנאמן?"

בית הדין הרבני הגדול מבטל החלטות

אלא שהרב זבדיה כהן, שדן בתיק כדיין יחידי, פסק: "גבאי בית הכנסת אינם צד בתיק ההקדש, הבקשה נדחית".

החלטתו הקצרה של הדיין עוררה כעס רב ומרמור אצל הגבאים והמתפללים, והם החליטו לפנות לבית הדין הגדול לערעורים, כשהם מעלים טענות קשות כנגד החלטתו של הרב כהן: "כיצד בקשה ארוכה ומנומקת בת 95 סעיפים שהוגשה בשם צאצא של המקדיש – המשמש כנאמן, גבאי בית הכנסת ורוב מהמתפללים, נדחית בהחלטה בת תשע מילים?" – שאלו.

בנוסף, טענו המערערים, כי לא הובאו נימוקים להחלטה, וכי הדיין לא שמע את טענות הצדדים.

בית הדין הגדול קיבל את הערעור, החלטת הרב זבדיה כהן בוטלה, והדיון הוחזר לבית הדין האזורי בתל-אביב.

בעקבות זאת ניתנה החלטה נוספת של הרב זבדיה כהן, ששוב התעלם מהבקשה לפיטורי נאמנים, ואף הוסיף וקבע כי הנאמנים החדשים אמורים לשלוט בכל העניינים המהותיים בבית הכנסת.

המתפללים ערערו שוב על החלטת הרכב בית הדין בתל אביב, ובית הדין הגדול שוב החזיר את הדיון ל'סיבוב שלישי' אצל הרב זבדיה כהן.

"אין לנו הרבה ציפיות", אומרים המתפללים. "בית הדין הגדול היה יכול לסיים את הסאגה הזאת מזמן, אבל כנראה שגם לו קשה לפעול נגד מינויים אישיים של מי שעומד בראש בית הדין…"

לדבריהם, "בין גורמים בלשכת הראשל"צ לבית הכנסת התגלע סכסוך קשה ואיננו משוכנעים" – הם אומרים בגלוי, "כי מהלכיהם של אנשי הלשכה נקיים מכל אינטרס".

לעומת זאת, גורמים המקורבים ללשכתו של הראשל"צ דוחים את הרמזים והטענות מכל וכל. לדבריהם, "בית הדין החליט שהנאמנים הללו כנראה המתאימים, אפילו שהם לא מבית כנסת". הם גם מציינים ש"הרב שטסמן הוא זה שמינה אותם".

תגובות

עו"ד רפי רכס, מהייעוץ המשפטי של בתי הדין, אומר לחרדים 10 על מינויה של הממונה החדשה: "עו"ד אסרף שימש בתפקיד שיועד לתקופת ניסיון במשך שנתיים. בתום מועד זה פרסמנו מכרז ובו נבחרה בצורה מסודרת עורכת הדין רחל שקרג'י".

דובר הרבנות הראשית מסר: "על פי חוק, הגורם האחראי על המקום הוא בית הדין הרבני בתל אביב, לשכת הראשון לציון איננה לוקחת כל חלק בהחלטות ובניהול בית הכנסת. כל פניה בעניין יש להפנות לגורם המוסמך, שהוא בית הדין הרבני בתל אביב".

דובר בתי הדין הרבניים אליו פנינו כדי לקבל את תגובת בית הדין הרבני בתל אביב – הוסיף על הודעה זו: "איננו יכולים להתייחס להליך משפטי".

עו"ד דוד שוב, בא כוח הגבאים והמתפללים, סירב להגיב לכתבה. "אני רק יכול לומר שלצערי קידוש השם לא יצא מהפרשה הזו".

בית כנסת אהל מועד

שטר ההקדש של בית הכנסת. באדיבות המצלם

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות