איזה תארים הוסיף 'יתד' לעיתונאים חרדים לצד רפי-שכל ונמוכי-קומה

מי הם הח"כים שיודעים מה מתבשל בחוק הגיוס החדש ומי אלה שאין להם מושג • איפה מצאתי השבוע את הקטע הכי טוב בעיתונות החרדית • איך קרה שבביטאון הבית של ליצמן שכחו להזכיר אותו • מדוע השבוע התקנאתי בעיתוני הילדים • ולמה אריה זיסמן קרא את פרוטוקול חוק 'עז שחורה' מתחילה ועד סוף
י"ד סיון התשע"ח / 28.05.2018 01:35

1.

לא תאמינו, אבל טור המערכת מבית י.נ. (יתד נאמן) מוקדש השבוע ל… עיתונאים.

תחילה, אזכיר קטע מ'בין השורות' שנכתב בפרשת בוא, בחודש ינואר האחרון. בטור 'מקור נאמן' ציטט אריה זיסמן את ח"כ מוישה גפני, שזעם על עיתונאי שהדליף קלטת מדברים שאמר בשבת בבית מלון:

"מה שקרה הפעם זה שעיתונאי חרדי הקליט את הדברים והבין שמדובר בנאום שגרתי רגיל שלי. כך אני מדבר תמיד בפורומים פנימיים. העיתונאי החרדי הזה הבין שזה לא חדשות בשבילו, ולכן הוא הוציא את זה ל'ערוץ השני', העיקר כדי לקבל שם קרדיט ובמקביל לנגח אותי מולם… הנקודה הבעייתית כאן זו ההתנהגות של אותם 'עיתונאים חרדים' רפי שכל ונמוכי קומה, שמבינים שהם לא יכולים לפרסם את זה בכלי התקשורת שלהם, כי זה לא יהיה חדשות, ולכן הם מוציאים את זה לתקשורת הכללית. מצד אחד כדי לנגח ובו בזמן לקבל קרדיט ולדאוג ששמם יוזכר, זה השוני וזו הבעיה".

לא בדקתי מנת משכל, אבל המדליף לא היה נמוך קומה.

הנה מאמר המערכת השבוע ב'יתד', אף הוא כותש עיתונאים, והפעם על רקע פרסום תמונה של הר הבית והשגריר: "הניסיון של עיתונאים לצבור כוח כדי להתערב ולהשתלט על סדר היום של היהדות החרדית ולהרעיל את דעת הקהל, איננו בעיה ציבורית חדשה".

כאן מצטט 'יתד' דברים שכתב לפני עשרות שנים רבי אלכסנדר זושא פרידמן זצ"ל, ציר מטעם אגודת ישראל בסיים הפולני:

"עד שהגענו באמת ל'עקבות משיחא' לאותה העת שהעיתונות היומית עם לבלרניה וכתבניה צעקניה ומרעישיה כבשו את מחנה ישראל ואיזה נערים מנוערים מתורה וחכמה מנימוס ומוסר שיושבים באיזה 'מערכת' שהיא, נעשים למורי העם ומדריכיו ויוצאים את 'דעת הקהל'… אשר הם מטילים על הציבור והיחיד להתנקם ממי שלא ישר בעיניהם ומי שיש להם חשבונות פרטיים עמו מעל דפי העיתון הנמצא ברשותם, לפטם את דעת הקהל בדעותיהם המשובשות ובסנציותיהם המלאות הבל, סחי ומאוס".

הנה דברי 'יתד':

"רבי אלכסנדר זושא פרידמן זצ"ל היה מנהיג אגודאי ואיש חכם, עדיף מנביא… רק שאת העט החליפה המקלדת ואת העיתון של אז החליפו אתרים המכנים את עצמם 'תקשורת חרדית' מהסוג שגדולי ישראל אסרו, גם בגלל הדעות הכוזבות שהם מטיפים להם באופן שוטף, הגיבוי לגיוס ליחידות צבאיות שנועד לפתות חרדים וללימודים שאין דעת חכמים נוחה מהם…

"כבר תקופה ארוכה מהלכת קבוצת לבלרי תקשורת הפועלת במעמקי האינטרנט באגף ה'לא תתורו אחרי לבבכם' במסגרת אתרים המכנים עצמם 'חרדים' כשהם שיכורי כוח מדומה ומנסים להגביה גלים בתוך הביצה הטובענית ולהסעיר את מי המדמנה בה הם מבוססים, ללא שום מבוגר אחראי שמכה על קודקודם קטן ההיקף, ובהיעדר כל סמכות רוחנית שתשקול במאזני האחריות את התנהלותם של אותם לבלרים מעוטי שכל אך עתירי חוצפה.. אזובי קיר תקשורתנים.. כמו סייחי בר שיכורי חופש שפורצים את הגדרות ושועטים אל המרחבים ללא רסן.. הרדיפה אחר ה'סקופ' גורמת להם לסוג של רדיפה של הציבור כולו".

אז לצד הרפי שכל ונמוכי קומה של גפני, נוספו השבוע תארים נוספים ב'יתד': שיכורי כוח מדומה, קודקודם קטן ההיקף, מעוטי שכל, עתירי חוצפה, אזובי קיר, סייחי בר.

2.

סתירה מרשימה מצאתי בטורו (המבריק, כמו תמיד) של יעקב ריבלין בבקהילה.

שימו לב: "שלושה מתוך י"ג הח"כים החרדים יודעים בערך מה מתבשל בוועדה המקצועית של הצבא, שדנה בחוק הגיוס החדש. שניים אומרים ששמעו מאלה שיודעים ולשמונה אין שמץ של מושג. שלא למרבה ההפתעה, לתקשורת עולים דווקא אלה ששייכים למחלקה האחרונה. סימן זה יהיה נקוט בידו של הקורא החריף: ככל שהח"כ מתראיין יותר – הוא יודע הרבה פחות.

"הח"כים הבודדים שעומדים בקשר ישיר עם הצבא וראו את טיוטת החוק המתגבשת בוועדה, שומרים את המידע לעצמם משל היה מדובר בתוכנית המבצעית של המוסד לגניבת מסמכי הגרעין האיראני".

אז קודם כל, מספירה שלי, יש כיום 17 נציגים חרדים: 10 לש"ס, 7 ליהדות התורה, אם כי חלקם פרשו מתפקידם כח"כ (אריה דרעי, דוד אזולאי, איציק כהן ומאיר פרוש) - אז איך הגיע ריבלין למספר 13?

ובכן, בשיחה עמו הוא הבהיר כי כשכתב י"ג, התכוון לתוצאות ההצבעה בבחירות האחרונות. 7 לש"ס, 6 ליהדות התורה.

הנה עוד נקודה: אם אכן נכון הכלל אותו טווה ריבלין ("סימן זה יהיה נקוט בידו של הקורא החריף: ככל שהח"כ מתראיין יותר – הוא יודע הרבה פחות. הח"כים הבודדים שעומדים בקשר ישיר עם הצבא וראו את טיוטת החוק המתגבשת בוועדה, שומרים את המידע לעצמם משל היה מדובר בתוכנית המבצעית של המוסד לגניבת מסמכי הגרעין האיראני") אני נוטה להיות מסוג ה"קורא חריף" ולהסכים עם הכלל.

איפה הבעיה שלי? עם זה שבהמשך מצטט ריבלין דברים מפי "גורמים המעורים בנושא" ומביא פרטים באשר לחוק המתגבש והולך ("לא מתכוננים להמליץ על סנקציות פליליות במקרה שהציבור החרדי לא יעמוד ביעדים.. מתגבשת בוועדה הצעה לסנקציות כלכליות מחמירות על סרבני הגיוס, בין היתר מדובר על שלילת התקצוב של המדינה לישיבות במקרה של אי עמידה ביעדים כמו כן מדובר בהחמרת הפיקוח על בני ישיבות המצהירים שתורתם אומנותם, אך פעמים שמוצאים אותם גם במקומות שלא ממש לומדים שם", כשהשאלה שנותרה פתוחה היא בעצם כמות היעדים. "יעדים גבוהים של ועדת שקד כפי שנקבעו בחוק לפיד הידוע" או "קרובה יותר ליעדים הנוכחיים אך עדיין גבוהה מהם" וכן: "צפויה הוועדה להמליץ על תיחת מסלולים לחרדים בכל זרועות הצבא ודרישה לקבלת תקציבים נוספים מהאוצר כדי לפעול לעידוד חרדים להתגייס").

ואני רק שאלה: אם אכן מי שיודע – שותק, מי שדיבר עם ריבלין, הוא מאלו שאינם יודעים?

ואם אינם יודעים, ושייכים לסוג ש"ככל שהח"כ מתראיין יותר הוא יודע הרבה פחות", למה להביא את דבריו בטור נכבד כל-כך?

שהרי לא יכול להיות שריבלין מתכוון לומר ש"ככל שהח"כ מתראיין יותר הוא יודע הרבה פחות, אלא אם כן הוא מתראיין אצלי".

אז בדקתי מולו.

מתברר, שהוא מתכוון לאלו שמתראיינים בשמם. לא לאלו המדליפים שלא באזכור שמם.

3.

אבל הפצצה האמיתית מתחבאת בשורה די קטנה ואפילו בסוגריים. היא מדברת על חוק הגיוס המתהווה במשרד הבטחון, ועל ה"מיעוט מוחלש" שכפי הנראה לא תהיה דרך "להילחם עליו" לבל יתגייס.

שימו לב להערה הבאה: "לגבי החלק האחרון יש לציין בצער שכבר עתה אין מי שעוזר לו. גם לא הגוף שמתפקידו לעשות זאת ויש אומרים שהפך להיות שלוחה של הצבא לענייני חרדים".

האמנם?

4.

הנה הקטע הטוב ביותר שמצאתי השבוע בעיתונות החרדית – הפעם בטורו של דוד דמן ב'משפחה':

דמן מבקר את נושא החתונות הגרנדיוזיות, לא לפני שהוא מגלה רגישות: "את הקטע הבא אני כבר מנסה מזה שנים לשלב כאן אך תמיד אני נרתע. אני לא רוצה שזה שהזמין אותי בפעם האחרונה לחתונת ילדיו יחשוב שאליו אני מתכוון. כעת, כששבועות 'הספירה' מאחורינו ועונת החתונות לפנינו ומזה זמן ארוך שלא השתתפתי באף חתונה, זה הזמן לתאר איך זה נראה לפעמים".

איך נראה?

"הם יושבים סביב השולחן העגול והמעוצב בפאר, סועדים את ליבם בשפע הקולינרי שמוגש לפניהם, והם מבליעים מתחת לשפמם בארסיות ובצדקנות לסירוגין: 'מחותן זה, יענק'ל, השתגע לגמרי. מה לא עושים בשביל קצת כבוד, השם ישמור. הוא שפך אוצרות של כסף, למה זה היה נחוץ?' וממשיכים לבלוס מכל הטוב ולבקש מהמלצר תוספת חירום מהירה, כפולה ומכופלת".

…"כלפי מה הדברים אמורים? תמיד כשאני מגיע הביתה מאירוע שהמחותנים השקיעו בו מעבר לסטנדרט הרגיל, בא לי ללחוש באוזניהם של המחותנים ולומר להם: חבל על המאמצים שלכם. כי אין בקהל מי שמעריך אתכם על כך. ההפך המוחלט.. יש מי שמעלה כאן כל חריגה שלכם על המוקד.. שמחה אמיתית היא שמחה של אנשים שקרובים אליכם בלב ושלא זקוקים למנת סטייק וול-דאן כדי לשמוח.. העדיפו אירוע פשוט ולבבי, עם קהל קטן ומצומצם שאוהב אתכם, מאשר אירוע גרנדיוזי ופומפוזי ומיליון משתתפים.. האנשים שבאמת קרובים אליכם אוהבים אתכם בכל מצב, גם אם מה שיקבלו הוא פולקע מכובס ומנת תפוחי אדמה".

כל מילה.

5.

הנה הניתוח של מ' כרמלי ב'המודיע'.

"לשר הבטחון אין מה למהר לכאורה בהרכבת רשימתו. חודשים ארוכים המערכת הפוליטית עסקה בשאלה מתי והאם יוקדמו הבחירות. כרגע נראה שהקדמת הבחירות אינה רלוונטית למרות הסקרים המחמיאים לראש הממשלה. אין זה נכון שנתניהו ימשיך להתבלט עד לרגע האחרון, אבל הרגע האחרון כבר כאן. להלן ההסבר, אך תחילה לשיקולים.

לכאורה, לאחר שבועות ארוכים כאלו כפי שחווה נתניהו אין עילה טובה יותר מללכת לבחירות. אלא שהוא נתקל בכמה בעיות: ראשית הוא חושש שליכוד גדול מדי יבוא על חשבון של מפלגות ימין אחרות שלא יעברו את אחוז החסימה, מקרה ר' אלי ישי, שבו הלכו לטמיון כמאה ועשרים אלף קולות ימין, צרובים בזיכרונו.

כרגע הוא חושש שיכולות להיות עוד מפלגות כאלו. ככל שזה היה תלוי בו הוא היה מוריד חזרה את אחוז החסימה, אך הוא נתקל בהתנגדות עזה של חבריו לקואליציה, כולל של יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי, שלמרות הסקרים משוכנע שכמו תמיד יקבל יותר ממה שהסקרים צופים לו.

שנית, נפתלי בנט הבטיח לעצמו ולסובביו, שלא יכנס לקואליציה הבאה אם לא ימונה לשר הבטחון. משרה שהובטחה לו לכאורה בבחירות הקודמות. נתניהו מעדיף את ליברמן ובוודאי יודע שבניגוד ליעלון את ליברמן לא קל לפטר בלי לשלם מחיר. אז מדוע לו להיכנס כרגע לקטטה הזו.

שלישית, הרציונל לבחירות היה נעוץ בהתקדמות החקירה וברצון לאותת לגופי האכיפה כי לנתניהו יש תמיכה ציבורית נרחבת למרות כל הפרסומים. אלא שלמשטרה יש 'צרות של עשירים'. ריבוי עדי המדינה שלחה אותם שוב לסבב השלמת חקירות, מה שיכול לקחת חודשים. אז מדוע למהר לבחירות?

וכעת מבחינת לוח זמנים. על פי החוק מרגע ההכרזה על הקדמת הבחירות ועד לבחירות יש לעבור כתשעים יום. מבחינת לוח השנה, אם עד יום שני הקרוב נתניהו אינו מכריז בחירות הוא נכנס ללוח זמנים בלתי אפשרי.

אילו היה מכריז בחירות ביום שני הקרוב, אפשר היה תיאורטית לקיים את הבחירות בכ"ד באלול, אך היות ואין משבר פוליטי שנתניהו יכול להכריז בגינו בימים אלו על בחירות, הרי שמיד אחר כך יש את חודש החגים ולאחריו בחודש חשון הבחירות המוניציפאליות שנקבעו לכ"א בחשון. תיאורטית ניתן לדחותן בחוק, אך ראשי הרשויות בליכוד כבר החלו בקמפיין. חלק מהם סמויים, אחרים בגלוי.

"המשותף שבהם שהוציאו לא מעט כסף והבהירו לראש הממשלה כי הוא אינו יכול להתל בהם ולדחות את הבחירות המוניציפאליות".

ניתוח נבון.

יש בו רק בעיה אחת, קטנטנה. אחד המתנגדים המרכזיים להורדת אחוז החסימה, מי שבלעדיו לא בטוח שדרעי היה מתעקש על כך וגם מנצח (בינתיים) הוא עמיתו לסיעה האשכנזית, יענקל ליצמן. איך קורה שבבטאון הבית של ליצמן שכחו להזכירו?

והאם זה קשור לתככים פנימיים בתוככי החסידות? להמודיע פתרונים.

6.

עמיתו אריה זיסמן מ'יתד', מדויק יותר לגבי מועד הבחירות:

"עתה, כאשר הנתונים מראים שמתחילה מגמה של ירידה במחירי הדירות, אין לכחלון בעיה להגיע לבחירות. להפך, הוא יבקש למנף את הנתונים הללו לקמפיין אפקטיבי – 'הבטחתי וקיימתי' – כדי להגיע שוב לממשלה לתפקיד שר האוצר.

התחזקותו של כחלון גורמת לדריכות בסביבתו של נתניהו. כל עוד הוא (כחלון) נחלש פוליטית וציבורית, ידע נתניהו שיש לו את כחלון בממשלה ללא שום משבר או זעזוע פנימי.. עכשיו עומד המצב להשתנות.. ההערכה במערכת הפוליטית וגם בסביבתו של כחלון היא שהבחירות יוקדמו בסופו של דבר לתחילת 2019.

"המשמעות: הכנסת תצא בעוד כחודשיים לפגרת קיץ ומיד לאחר שתחזור היא תפזר את עצמה. עם זאת צריך לזכור שכך בדיוק אמרו גם על מושב החורף הקודם וכך גם על תחילת מושב הקיץ הנוכחי. כך שמדובר באמירות חוזרות ונשנות כאשר המציאות טופחת על כל התחזיות".

7.

אודה ולא אבוש: לא בכל שבוע יוצא לי לקרוא את עיתוני הילדים. הם לא כוס התה שלי. אבל השבוע זה קרה, ואני חייבת להודות שקינאתי בילדים.

מהו הסיכוי לכך שבמגזין תופיע כתבה על חנות ספרים ומה שבתוכה, מבלי לציין את שם החנות, והכתבה תישאר על טהרת הספרים, ללא שום שיקול פרסומי?

ובכן, כתבה שכזו מצאתי ב'ילדים' של משפחה. לא האמנתי, קראתי עד המילה האחרונה, רק כדי להיות בטוחה. כתבה אמיתית!

"מתי ביקרתם לאחרונה בחנות הספרים? אם אתם תולעי ספרים, כנראה התשובה היא לא מזמן. גם אם לא, כנראה יצא לכם להיות שם לפני תחילת שנת הלימודים כדי לרכוש ספרי לימוד.. אם גם אתם תהיתם מה עומד מאחורי אופן סידור הספרים, איך מרגישים איזה חג קרב ובא דרך הספרים, איך גורמים ללקוחות לרכוש ספרים מסוימים ועוד – בכתבה הזו ננסה לענות על השאלות הללו בעזרת ידידיה, מוכר נחמד בחנות של אחת מרשתות הספרים הגדולות.

הייתם מאמינים? ידידיה, סביר להניח שם בדוי, שום עקבות מזהים לשמו האמיתי, לשם החנות בה הוא עובד, לשם הרשת. כלום.

חיטטתי גם בכתוב מתחת לתמונות, שום כלום.

שאפו ילדים! הוכחתם למבוגרים, שאתם אוהבים כתבות טהורות.

ואולי המפרסמים הם אלו שלא רואים עניין בהשחלת תוכן שיווקי בעיתון הילדים?

8.

מנין לי שאריה זיסמן מ'יתד' קורא חרדים 10?

ובכן, בטורו 'מקור נאמן' הוא מספר השבוע על חוק 'העז השחורה', חוק "שהעלה ח"כ זחאלקה מהרשימה הערבית" ואשר זכה "אפילו לתמיכת הקואליציה. החוק קשור למגדלי עיזים המכניסים אותן ליערות וכך הן עוזרות במניעת שריפות.

"בסופו של דבר הצביעו הח"כים בעד הצעת החוק והיא עברה ללא מתנגדים. ח"כ זחאלקה הסתובב עם חיוך עטור נצחון. 'סוף סוף שוויון לעיזים. אפשר לגדל את העז השחורה ללא הגבלות בדיוק כמו העז הלבנה. זה יום חג לעיזים השחורות ולמגדלי העיזים השחורות", כך אמר.

אבל הנה קטע הסיום של זיסמן: "עדות אישית: לאחר שכתבתי את הקטע הזה שבתי לפרוטוקול של הכנסת וקראתי אותו מתחילה ועד סוף, כדי לראות שאכן מדובר במשהו אמיתי ולא בפייק חוק (כמו למשל מספר טלפון תמים שמוביל לתוכן הודעה שונה). תוכן החוק ממש אמיתי, חוק העז השחורה, מי היה מאמין".

איזה מספר טלפון 'תמים' הוביל לתוכן הודעה שונה?

ובכן, כפי שחשפנו בחרדים 10 נפלו בשבוע שעבר היומונים 'יתד' ו'המבשר' עם מודעה קטנה הקוראת לומר תהילים ולזכות בפרס. אבל מי שהתקשר למספר שצורף לפרסום, נחשף לחומר בגנות ראש עיריית ביתר עילית, מאיר רובינשטיין.

אגב, בקווים הכשרים הסירו לאחר החשיפה את האפשרות לחייג למספר – ומי שניסה לעשות זאת קיבל הודעה על מספר מנותק.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות