ח”כ יעקב מרגי, יו”ר ועדת החינוך, כינס הבוקר (ראשון) את ועדת החינוך של הכנסת לדיון בנושא נוהל תמיכה במוסדות תורניים, על רקע כוונת האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך לשגר חוקרים פרטיים למעקבים בישיבות.
בדיון קבע ח”כ מרגי כי נוהל הביקורת במוסדות תורניים משפיל ומבזה את עולם התורה, וכי לא קיים בשום מוסד נתמך זהה, ביקורת אגרסיבית כזו.
מרגי הוסיף, כי “בוודאי יש לקיים ביקורת בכל מוסד, אך רוח וצורת הביקורת מעלים תהייה גדולה”.
בדיון השתתפו ח”כ משה גפני, ח”כ אורי מקלב, ח”כ אליעזר מוזס, ח”כ יעקב אשר, והרב משה תנעמי, אשר ייצג את איגוד הישיבות והת”תים.
בסיום הדיון דרש ח”כ מרגי מנציגי משרד החינוך והאוצר להגיש לוועדה, תוך 30 יום, את על רשימת המוסדות המבוקרים באגף מוסדות תורניים בשנת 2017, ולכלול את שאר הגופים הנתמכים ממשרדי הממשלה שאינם מוסדות תורניים.
עוד בנושא:
• מרגי לבנט: האם הופעלו חוקרים פרטיים ממשרדך גם במגזר הדת”ל?
• איך קרה שגפני שכח פתאום מי האויב האמיתי של עולם הישיבות
• גפני למרגי: החינוך אשם, אבל אם האוצר אשם – פנה לאיציק כהן
“אני מכנס את הוועדה מתוך השתדלות, פונים אנשים, משתדלים, בודקים”, פתח מרגי.
מוזס: “אתה מרגיש בחינות ברקע?”
מרגי: “לא, בוא אני אגיד לך מה אני מרגיש. אין ספק שהוועדה הזו, אני כיו”ר ועדה, דורש את הבקרה והאכיפה של משרד החינוך כמעט על כל נושא שמתעסקים בו. בקרה ואכיפה זה דבר מתבקש, ואני נשען על גדולי ומאורי ישראל, ככה אתם אומרים תמיד… שאמרו למי שפועלים שלא כדין שיש להם דין של ‘רודף’ כלפי עולם הישיבות – אלה כל הזייפנים, כל הנוכלים, יש להם דין של ‘רודף’. אבל! אי אפשר להפוך את כולם! לגנבים!
“התפתחה פה בשנים האחרונות תרבות של בקרה מיוחדת, אגרסיבית, הייתי אומר אילו דורסנית, עד כדי השפלה כלפי לומדי התורה. התיאורים שהגיעו אלינו על סגירת דלתות, ותעמדו פה, ותעמדו שם, ותעודות זיהוי – תשמעו, זה כמו בפשיטת פתע לסוחרי סמים.
“תמיד כשבאתי וטענתי, אמרו לי שיש נוהל שהחשב הכללי הכתיב אותו לאגף מוסדות תורניים. אם זה נוהל של החשב הכללי, חשבתי שהאכסניה הכי נכונה לטפל בזה היא ועדת כספים, זה לא תחום שלי. זו אחת הסיבות שלא מיהרתי. אבל שלוש שנים, והנושא הזה לא בא לתיקונו, החלטתי להזמין את האנשים שקשורים לזה.
“ואני בקנאות לא לוקח נושאים של ועדות אחרות, וכשלוקחים נושאים של ועדת החינוך אני לא מתלונן. מי שאוהב להתחרבש בצרות שלא לו, שייהנה. ייחסו את התכונה הזו לאחד מבעלי החיים ההולך על 4 שמתעבר על ריב לא לו, ואני לא כזה. אבל פה ראיתי שאין ברירה, זה מתנקז למשרד החינוך, וקיבלתי את הטענה שזה שייך למשרד החינוך. לכן, כדי שמשרד החינוך ומשרד האוצר, יש כאן ממשרד האוצר?”
אחד הנוכחים עונה: כן, מהחשב הכללי.
מרגי: “אני מאד מודה לכם שבאתם. הם יציגו את הטענות ואת הבעיות. ניתן את רשות הדיבור לארגונים…”
גפני: “אני גם רוצה לדבר”.
מרגי: “כן, בהמשך”.
“יש כללים שמיושמים רק על החרדים”
משה גפני: “אמרתי שישב היועץ המשפטי, בממשלת מצרים, וממשלת מצרים לא יכלה לעשות חוק לא חוקתי, אז החוק חל על כל הילדים במצרים. אבל היועץ המשפטי ידע למה מתכוון השלטון. אז אמר, נכון שזה הולך על כל הילדים, אבל על פי הקריטריונים זורקים רק את הילד היהודי בין הלבנים. יש כללים שמיושמים רק על החרדים. אנשים שמשקיעים את כל כולם בנושא הרבצת תורה, באמת, אנשים ישרים שאפשר להעיד עליהם על כל דבר – והם הופכים להיות חשודים!”
מרגי: “מכתתים רגליהם…”
גפני: “פשוט לא להאמין! לאחר מכן בא הנושא הזה של כל הסיפור רק עם מוסדות התורה, אין את זה בשום מקום בתקציב המדינה שמבקשים שיהיו חוקרים פרטיים עם מצלמות שיצלמו אנשים, תלמידי חכמים שיושבים ולומדים. לאחר מכן מגיע הקריטריון. מה זה כפל תמיכה? כפל תמיכה זה שנוגע בשני מליון האלו של החרדים. אבל ב-40 מיליון או אפילו ב-100 מיליון של הציונות הדתית, שם אין כפל תמיכה באגף למוסדות תורניים! אתה רוצה עוד דוגמאות? אביא לך עוד דוגמאות אבל לא הכל נוגע לענייננו.
“הרי עשו אותו דבר עם ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. אמרו, עד 15 אלף תושבים מקבלים, מעל 15 אלף לא מקבלים. למה? כי מודיעין עילית וביתר עילית הן יותר מ-15 אלף תושבים. שאלתי: אז למה ברמת הגולן אין את המגבלה הזו? מתברר, שברמת הגולן אין ישוב חרדי, לא ידעתי… אז שם הכול פתוח. פשוט לא להאמין. הרי בסוף זה יתפוצץ לכולנו בפרצוף. אי אפשר להחזיק מדינה דמוקרטית, שוויונית, עם ייעוץ משפטי שמקפידים על קוצו של יוד על כל דבר”.
אורי מקלב פנה לנציגי משרדי הממשלה: אתם מתעללים באברכים, זו אכזריות, אנשים חולים נאלצים לצאת מבתי החולים בכדי לבוא לביקורות המכשילות. אין אף משרד ממשלתי שהיה עומד בביקורת הזו, מנהלי המוסדות מפחדים היום להתלונן, האווירה כלפי המוסדות החרדים קשה, מתי ראינו ביקרות כאלה במקומות אחרים?
“מגיעים אלינו אברכים ומתלוננים: תראו איך מתעללים במוסדות ואתם שותקים. הכל מתחיל בהנחת היסוד השגויה שהגופים האלה מתנהלים לא בצורה ישרה ולכן יש צורך לפקח עליהם בצורה מאסבית בצורה פרטנית ומדוקדקת. האמירה הזו שלא קיימת בשום מקום כלפי מוסדות התורה – מי שאשם זה האגף למוסדות תורניים, כדי להגדיל את עצמו.
“גופים פרטיים, חברות, לא דורשים כלפי העובדים שלהם כאלה דברים, משרדי ממשלה לא עומדים בפרמטרים האלה, לא ברשויות המקומיות, משרד החינוך עצמו, האגף הזה עצמו – לא יעמוד בזה. דברים לא מציאותיים, חשדניים, פוגעניים, אנשים חולים, כאלה שישבו ‘שבעה’, נאלצו להגיע לבקרות, אלו דברים לא אנושיים. הם יוצרים אווירה עכורה ולא ראויה בין התלמידים לראשי מוסדות בגלל הפחד שלהם.
“עד שלא תפנימו שהאחוז הגבוה של ההכשלות זוהי תעודת העניות שלכם, דבר לא ישתנ., עצם אחוז ההכשלות מראה שאתם לא מתנהלים נכונה, כל צורת התקצוב לקויה”.
“זה נובע מחשדנות מפלה לרעה”
ח”כ יעקב אשר: “אנחנו נמצאים כל הזמן באווירה שאנחנו צריכים לומר: אנחנו בסדר ודוברי אמת. זה לא נעים ולא נוח ובוודאי לא צריך להיות כלפי מוסדות שמנוהלים על ידי אנשים שדי מפקירים את חייהם הפרטיים כדי להחזיק את המוסדות האלו, ועוזבים את ביתם ונוסעים לכתת רגליים. והדבר הכי מדהים הוא שלפעמים יש דברים שמתוקצבים אחד לאחד. כלומר, מישהו עשה תחשיב מה העלויות, כמה עולה כל דבר, וככה זה מתוקצב.
“אבל אנחנו יודעים כעסקנים ויודעים את זה וודאי העסקנים הוותיקים יותר, שהתמיכה שלנו לא הולכת לפי סטנדרט הגיוני שיכול לכסות אפילו לא שליש. ואת הכוללים הרי לא השוו אף פעם לאיזה שכר מינימום או איזו קצבה”.
מרגי: “זו תמיכה”.
אשר: “נכון, זו תמיכה. ובסופו של דבר אנשים צריכים להתקיים. אנשים שנדרשים, ובצדק, להיות נוכחים כל השעות האלו בכולל, והם גם מתפרנסים מזה. אז אם היה פה תקציב כל כך גדול וענק, אני מבין את ההקפדה היתירה הזו בשיאים כאלו גבוהים. אבל גם לתקציב כמו שזה מתוקצב, וגם ההקפדה הזו”.
ח”כ מוזס: “הגיע הזמן לאפשר פתיחת כולל או ישיבה גבוהה ללא תקופת המתנה של שנתיים! זהו נוהל שלא קיים כלפי שום מוסד אחר המתוקצב במשרד החינוך, ונובע מחשדנות מפלה לרעה”.
עמוס צייאדה, מנהל אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך השיב לטענות: “חלק משמעותי של הביקורת הוא שמגיעים מבקרים מהמשרד לרואי חשבון ובודקים האם יש פער בין מה מספר התלמידים ששוגר למשרד החינוך לבין התלמידים שלומדים באופן פעיל בזמן הביקורת. התלונות בדבר סגירת דלתות והפרעה לראש הישיבה לא צריכים להיות”.
ציידה הסביר שעד 15% היעדרות הביקורת מוגדרת כתקינה, 15%-25% היעדרות לא גוררת עיכוב תמיכה, אך מעל 25% היעדרות של תלמידים בביקורת מעכבים תמיכה ומתבצעת ביקורת חוזרת. “יש לנו פורטל וניתן לדווח כשמבקשים היעדרות כמה ימים מראש. יש מאות פניות בתקופה של כמה חודשים והבקשות הללו מאושרות”.
גל לנדו נציג החשב הכללי הבהיר כי בכל תמיכה שניתנת לפי מספר משתתפים הבקרה היא זהה – והנוהל הוא נוהל שר אוצר ולא נוהל חשב כללי.
מרגי: “אין מציאות כזו שיצאו 4 או 5, כל אחד מסיבותיו הוא, אם הכולל קטן זו פסילה מיידית. הנוהל הזה לא יישאר כפי שהוא, ואני אומר לכם, ותקשיבו טוב טוב. אני הולך לדרוש מכם תשובות, כולל נתונים, כולל זמני ביקורת, כולל תדירות של ביקורות, וגם האם זה חל על גופים אחרים – ואני אקבל את זה תוך 30 יום”.