איך קרה שגפני שכח פתאום מי האויב האמיתי של עולם הישיבות

האגף של עמוס צאיידה במשרד החינוך ביקש לשגר חוקרים פרטיים לישיבות, וגפני הזועם מיהר לכתוב מכתב מאיים אל השר נפתלי בנט • אבל האם גפני לא זוכר את השאלה שמהדהדת כבר שבע שנים: מי באמת אשם ברדיפה - משרד האוצר או החינוך? • ואז הגיע יעקב מרגי וקרע את המסכה
ט' סיון התשע"ח / 22.05.2018 22:15
גפני, מרגי

1.

חשבתם שש"ס היא שכפול של 'יהדות התורה'? ששתי המפלגות האחיות, האשכנזית והספרדית, עובדות בהרמוניה מלאה? חכו רגע. לפחות עד שתקראו את הטור הבא.

לפני מספר שבועות, י"א אייר אם לדייק,  התיישב יו"ר ועדת הכספים משה גפני לכתוב ל"מר נפתלי בנט שר החינוך" מכתב.

 מה הביא את יו"ר ועדת הכספים לטרוח ולשגר את המכתב?

ימים אחדים קודם פורסמה בתקשורת החרדית כתבה שהטיחה האשמות בעמוס צייאדה, מנהל האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך. האם גפני קרא את הכתבה, ואז החליט לפעול, או שקודם נודעו לו הדברים, מישהו בסביבתו הדליף אותם לעיתונאים – ואז השלים את המלאכה בשיגור המכתב? מי יודע.

כך או כך, אלו הם הדברים אותם שוטח גפני במכתבו: "האגף למוסדות תורניים בראשות מר עמוס צייאדה שבמשרדך עומדים לשלוח חוקרים פרטיים לישיבות ובין היתר נכתב על ידי האגף: 'ביצוע תצפיות במסווה המתועדות באמצעי צילום' וכו' וכו', ובין היתר בכדי למנוע 'הונאות וגניבות כספי ציבור'.

"את זה מבקש האגף בנוסף לגדודי המבקרים הנשלחים לישיבות תוך כדי השפלת הרבנים.

"בעבר ביקשו במשרד החינוך להביא חוקרים לבתי ספר, איום בשביתה מנע זאת. אינני יודע היכן קיימים היום חוקרים פרטיים, אך אני יודע מה היה קורה אם היו חוקרים פרטיים במוסדות להשכלה גבוהה.

"ככלל, האגף למוסדות תורניים לא ניסה לסייע לישיבות, בניגוד למנהלי האגפים או מנכ"לי משרדי הממשלה הבאים לוועדת הכספים ומבקשים להגדיל את תקציבם. מעולם לא הגיע מנהל האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך למטרה זהה, אנחנו הגדלנו את התקציב והאגף לקח חלק מזה למטרותיו הוא.

"לסיכום, חוקרים פרטיים שאינם במוסדות מקבילים לא יהיו בישיבות, אף שמנהל האגף שלך מנסה כל העת לשוות להם תדמית של גנבים ולא רק שאיננו מסייע כאמור, הוא גורם נזקים רבים לעולם התורה".

2

2.

אם להיות מדויקים, הסיפור אינו חדש.

כבר בממשלת נתניהו השניה, בימים בהם ישבה ועדת פלסנר על מדוכת חוק גיוס, עלה נושא הפיקוח על המוסדות התורניים שבהסדר 'תורתו אומנותו'. בין השאר דנו בוועדה על מפקחים של משרד רואי החשבון, המפקחים על עולם הישיבות. נציג משרד החינוך בדיון היה…עמוס צאיידה. הוא סיפר כי המפקחים נתקלו במנגנון זיוף תעודות זהות של תלמידי ישיבות, תוך שכפול תמונותיהם.

"לאותם מפקחים שמבצעים את הביקורת קשה לזהות שמדובר בתמונה ששוכפלה בשל הדמיון הרב בתמונות ובשל מספרם הרב של התלמידים. כאשר מגיעה ביקורת פתע למוסד התורני, מיד מופץ מיסרון לכל מי שנמצא מחוץ למוסד, כדי שאלו יגיעו מיד. למפקחים שמבצעים את הביקורת אסור למנוע את כניסתם של תלמידים", הסביר כבר אז.

ציידה הוסיף, כי משרד החינוך מנסה לשפר את יעילות הביקורות, תוך שינוי מתכונת הפיקוח, כך שהוא יתבסס יותר על איכות ופחות על כמות – תוך פיקוח רב יותר במוסדות שיש לגביהם חשד. כבר אז היה קיים הנוהל המכביד, לפיו מוסד שנכשל בשתי ביקורות שטח רצופות ייקנס בסכום של 36 חודשי תמיכה. עד כה, מתוך 1,000 המוסדות שעברו את הביקורת, 67 נכשלו.

גפני התקומם. "למה למשל משרד החינוך לא יבצע בקרה על מספר הרקדנים שמתאמנים במקום שמתוקצב?" – שאל אז.

כמעט שמיטה שלמה חלפה מאז, ודומה כי שום דבר לא השתנה.

3.

באותם ימים, סגן השר החרדי במשרד החינוך היה מאיר פרוש, שבינו לבין השר דאז גדעון סער לא שררו יחסים מלבלבים במיוחד. באורח פלא עם היכנסו לתפקיד של סגן השר החדש מנחם לייזר מוזס, בתחילת 2011, השתנתה האווירה.

ביום בהיר אחד התבשרנו אז כי ראשי ועד הישיבות נפגשו עם החשב הכללי באוצר דאז, שוקי אורן. פתאום לא היה זה עוד עמוס צאיידה 'אויב הישיבות'. הכתובת השתנתה באורח פלא. פתאום גילו בוועד הישיבות כי בחשב הכללי שיגרו את ההוראות לצאיידה. שהוא, בעצם, עובד מטעמם, למרות שאת משכורתו מקבל ממשרד החינוך.

באוצר ישב אז השר יובל שטייניץ, ועל כס סגנו ישב אז, ממש כמו היום, חרדי איש ש"ס בשם איציק כהן.

איציק כהן

איציק כהן. צילום: פלאש90

אז אם האוצר אשם בנהלים הקשוחים כלפי עולם הישיבות, איך זה שכהן לא מטפל בזה?

"איציק כהן מסייע פרטנית לישיבות שהסתבכו", מסביר גורם המעורה בנושא לחרדים 10. "גם הוא לא כל-יכול".

4.

במשך חודשים ארוכים ניטש אז קרב בשאלה מי אשם ברדיפה – משרד האוצר או משרד החינוך?

היה זה בשושן פורים 2011 כאשר בעיר חרדית הגיעו פקחים בעיצומו של יום אל אחת הישיבות – מה שגרר סערה. פורים בירושלים, מספר מצומצם של אברכים נטש את הילדים החופשים והגיע ללמוד כרגיל, אבל רבים נסעו למשפחה בירושלים או נשארו לשמור על הילדים בבית.

אל מול עיניהם המופתעות של האברכים נחתה משלחת הפקחים, ומאותו רגע, הפינג-פונג בין האוצר לחינוך יצא לדרך.

סיור מהיר שלי אז ברחבי אותה עיר העלה את התמונה הבאה: תחנות אוטובוס 'מפוצצות' באנשים, כולם לבושים בבגדי שבת, לצד מאות ילדים וילדות בתחפושות פורימיות – כשהיעד: האוטובוס לירושלים. ביציאה מהעיר חנו עשרות רבות של אוטובוסים, ממתינים להעלות את המטען האנושי העושה את דרכו לחג הפורים בבירה.

מה מביא פקחים לבדוק מוסד דווקא ביום שכזה?! – תהו כולם.

בדוברות משרד האוצר הגיבו לי אז  כי יצאה הנחייה שלא לבצע ביקורות בימים כאלו, ואף הבטיחו שהנושא נמצא בבדיקה. ככלל, ההנחיה קבעה שאין לערוך ביקורות בפורים. בשל טעות, אחד הצוותים חשב שבשושן פורים אפשר לבצע ביקורות מחוץ לירושלים,  אבל כבר בתחילת היום, במוסד הראשון, עצרו את הצוות וכמובן שלא ידווחו על ביקורת. אם מישהו נפגע מכך אנו מתנצלים. כך בפירוש אמרו.

מה שגיליתי כבר אז הוא שמספר משרדים של רואי חשבון הופקדו על ביצוע הביקורות בישיבות ובכוללים. הרשימות חולקו בין המשרדים, והביקורת בוצעה באופן מסודר, מוסד אחר מוסד. ההוראה שהוציא הפקיד הממונה במשרד החינוך הייתה שלא לערוך ביקורות מיום חמישי, לפני פורים, ועד ליום שלישי, למחרת שושן פורים ועד בכלל.

באותה עת ניסה סגן שר האוצר איציק כהן לטעון שהאחריות על הפקחים מוטלת על משרד החינוך. שאלתי אותו אז: מדוע התנצלה דוברת משרד האוצר, אם הביקורת אינה קשור למשרדם? יתכן שהיא לא בקיאה בנתונים, השיב לי אז.

פניתי לדוברות האוצר ושאלתי.

בחור ישיבה, לימוד תורה, ישיבה

צילום: Nati Shohat/Flash90

הנה מה שענו לי: ככלל, מערך ביקורת התמיכות המרכזי, המבקר את כל הגופים הנתמכים על ידי הממשלה (בכל המשרדים), כפוף לחשב הכללי וכל ההנחיות המקצועיות מועברות על ידו. ישנם דגשים שניתנים על ידי הגורמים המקצועיים הספציפיים בכל משרד, ובעיקר באגף למוסדות דת במשרד החינוך שהוא גורם דומיננטי בעניין – שגם שולח את הביקורת למוסדות שונים, על פי שיקול דעתו ועל פי אינדיקציות שמתקבלות אצלו, מעבר לתוכנית העבודה השנתית שמאושרת על ידי החשב הכללי.

חשוב לציין שתחום ביקורת מוסדות הדת שונה מאוד מהביקורת בשאר התחומים, ומעורבות האגף למוסדות דת במשרד החינוך בביצוע הביקורות (מוסדות, בדיקות, מועדי הביקורת וכו') גדולה הרבה יותר מאשר של יתר משרדי הממשלה.

במשרד החינוך, לעומת זה, הסבירו לי אז בתוקף כי אין להם כל אחריות לעבודת הפקחים בשטח. לדבריהם,  הם עשו מעל ומעבר כשהורו להם שלא לצאת לביקורת בימי הפורים, אך בכך הסתיימה אחריותם.

הראיה לכך: בפגישות השונות שמקיימים אנשי הוועדה המיוחדת שהוקמה כדי לפתור אחת ולתמיד את נושא הפקחים והחרדים, לא עלתה לרגע הטענה כאילו מדובר בבעיה של פקידי משרד החינוך. קיימת הסכמה ברורה לכך שהאחריות מוטלת על משרד האוצר.

"משרד האוצר הוא האחראי ישירות על משרדי הרו"ח שעורכים את הביקורות", אמר אז גורם בכיר במשרד החינוך. לדבריו, "הרשימות מתקבלות מאגף הישיבות במשרד החינוך, אך משרד החינוך אינו מתערב בביצוע לפועל של הביקורות".

 5.

כמה מפתיע לגלות ששבע שנים חלפו, אבל שום דבר לא השתנה.

הפינג-פונג בין משרדי האוצר לחינוך הוא עדיין משחק מרתק, גפני ממשיך לפזר זעם, איציק כהן ממשיך לנסות לכבות שריפות מלשכתו באותר, ורק את קולו של סגן השר החרדי במשרד החינוך לא שמעתי בתוך כל ים ההצהרות, כמו מוזס דאז.

שימו לב למי שיגר ח"כ משה גפני העתקים: לרב מאיר פרוש – סגן שר החינוך, שמואל אבוהב – מנכ"ל משרד החינוך, עמוס צייאדה – מנהל האגף למוסדות תורניים, סיגלית דניאלי – סגנית מינהל רישוי בקרה ואכיפה. עד כאן, כולם ממשרד החינוך, כשהמכתב מופנה לבנט עצמו.

העתקים שוגרו גם לגורמים משפטיים שונים.

אבל איפה החשב הכללי? שר האוצר? סגן שר האוצר? נאדה.

וכי גפני אינו יודע את מה שאני זוכרת מימי ממשלת נתניהו השניה? אל תחשדו בו שהוא נעדר זיכרון חד.

מי שאוהב תמיד להחריב את המסיבות הללו, הוא ח"כ יעקב מרגי, המכהן כיום כיו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט, אבל מסרב להיתמם כמו רבים אחרים.

הנה מכתב ששיגר מרגי לעמיתו גפני, קצת יותר משבועיים לאחר המכתב ה'תמים' ששוגר ל…מערכת החינוך.

מרגי

"הנידון: נוהל חשב הכללי – אגף מוסדות תורניים משרד החינוך", פתח מרגי. "בשבוע האחרון נתקבלו בלשכתי מספר פניות בעניין התנהלות אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך, זאת בהמשך לכתבה שנתפרסמה בעיתונות החרדית בעניין הפעלת חוקרים פרטיים לעריכת ביקורת ומעקבים במוסדות תורניים הנתמכים על ידי האגף.

"מלימוד הנושא התברר כי האגף למוסדות תורניים פועל על פי הנחיות החשב הכללי במשרד האוצר, אשר במקרה זה מחמיר ביחס לכל נוהל חשב כללי אחר במשרד ממשלתי.

"אשר על כן אני פונה בשם של רבבות לומדי התורה הנתמכים על ידי האגף למוסדות תורניים ונדרשים לעמוד בנוהל חשב כללי זה בעניין תמיכות למוסדות, כי תכנס את ועדת הכספים לדיון בנוהל זה בהקדם האפשרי לתועלת והמשך קיום והחזקת עולם התורה".

למי שוגרו העתקים (בבחינת, אמור לי לאן שיגרת העתקים, ואומר לך למה הייתה כוונתך)? אל שר הפנים אריה דרעי, וסגן שר האוצר איציק כהן.

חד וברור: משרד האוצר נושא באחריות, נקודה.

ומה שלא נכתב, אבל אפשר לקרוא אותו בין השורות: גפני, קח פיקוד, אתה עומד בראש ועדה חשובה ובעלת עוצמה, כנס אותה, תבהיר שאתה לא מעביר תקציב עד שהנושא מטופל אישית על ידי שר האוצר משה כחלון, ובא לציון גואל ולעולם הישיבות השלווה והשקט.

ומה השיב גפני למרגי? ובכן, עד עצם היום הזה, לא הגיב.

6.

בשיחה עם אחד ממנהלי המוסדות, שחפר לא מעט בנושא, הוא אומר באופן נחרץ: "מרגי צודק. זה הכל בא ממשרד האוצר".

לדבריו, "המצב כיום הוא קטסטרופה. אם נניח שבביקורת מסוימת יש חסר של אחוז מסוים של תלמידים, עושים ביקורת ב'. אם בביקורת השניה היה חסר שמאפשר להעביר את הישיבה מבחינת הביקורת, אבל יצא שתלמידים מסוימים לא הגיעו גם בביקורת א' וגם בב', גורעים לאחור 3 שנות תקצוב מאותם תלמידים. הקנסות הללו מצטברים ויכולים להגיע ל-100 ואפילו 200 אלף שקלים. איזה מנהל מוסד יכול לעמוד בזה?

"תביני", הוא ממשיך לזעוק. "לא יעלה על הדעת מבחינתם לעשות את זה באוניברסיטה. שם מדובר בתקציב, אצלנו מדובר בתמיכות. ככה זה. הכניסו את זה למשרד החינוך, למרות שזה קשור למשרד הדתות, כדי להבליע את הסכום בתקציב הענק של משרד החינוך, אבל לא באמת כי זה נמצא בשליטת שר החינוך ופקידיו.

דרעי, כחלון

משה כחלון. בו לא נוגעים? צילום: Hadas Parush/Flash90

"אז קל מאד לזרוק את כל האש על עמוס צאיידה, שכבר מורגל בזה עוד מתקופות של שנים אחורה, למרות שגפני וכולם יודעים שהאוצר אחראי. לפנות לנפתלי בנט, זה הכי הזוי. זה הכי לא בסמכותו".

7.

אז מה הלאה?

אפשרות א': גפני ירים את הכפפה וינצל את האפשרויות העומדות בפניו מכוח עוצמתו בוועדת הכספים.

אפשרות ב': מרגי יכנס את ועדת החינוך, יזמין את כל המי ומי ממשרד האוצר (ניחוש שלי: לא בטוח שיגיעו) וינסה לעשות סדר, אחת ולתמיד, בפרשה המבישה.

אפשרות ג': שתי האפשרויות הללו לא יתממשו. משרדי הפינג-פונג ימשיכו לשגר פקחים וחוקרים פרטיים להיכלי הישיבות, ראשי הישיבות ימשיכו להיאנח מכובד הבירוקרטיה ומהקשיים, ושום דבר לא ישתנה.

ניחוש שלי?

אופציה ג' היא הריאלית מבין השלושה. למרבה הצער.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    רדיפת מוסדות התורה
    23/05/2018 23:44
    שלום שלום
  1. כל זמן ששונאי לומדי התורה הם המושלים על מוסדות התורה .כך ימשיכו ההתעללויות בלומדי התורה בנהלים ותקציבים מתוך הנאה ושנאה.
    הפתרון היחיד הוא שרק חרדים אוהבי תורה יהיו המנהלים והממונים על מוסדות התורה .במו שרק אוהבי אקדמיה מנהלים את האקדמיה וכן השאר.