הנשיא למשפחות השכולות: בחסות כותל הדמעות, מבקש לומר ‘מצטער’

אריה ריבקינד
|
ג' אייר התשע"ח / 17.04.2018 21:19
הטקס הממלכתי לפתיחת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערך ברחבת הכותל המערבי • הנשיא: “מבקש לומר לכן, סליחה. סליחה על שנות כאב שלא יתם, שלא יכולנו למנוע” • הרמטכ”ל: “גם כעת, אנו יודעים כי לא תמה הדרך”

אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה נפתחו הערב (שלישי) בטקס הממלכתי להדלקת נר הזיכרון ברחבת הכותל המערבי, במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, הרמטכ”ל גדי איזנקוט ומפכ”ל המשטרה רוני אלשיך.

נשיא המדינה פנה בנאומו למשפחות השכולות: “בערב הזה, בחסותו של כותל הדמעות, אני מבקש לומר לכן כמה אני מצטער. להעביר אליכן את צערו של העם, שצו חייו בארץ הזו, תובע ממנו לאבד את הטובים והטובות ביותר, את אהוביכם, אהובותיכן.

”אני מבקש לומר לכן, סליחה. סליחה על שנות כאב שלא יתם, שלא יכולנו למנוע, בשבתנו בארצנו הנאבקת על שגרת בטחונה”.

הנשיא הוסיף: “הלוואי, הלוואי, שיכולנו ביום המקודש הזה, לתת לכם יום אחד של מנוחה מהזיכרון. מהכאב. יום שבו נישא את הכאב אנחנו, על כתפינו שלנו, ונוריד מעט, כל כך מעט, מכתפיכן העייפות. יום שבו נכאב במקומכם, ולא רק יחד אתכם”.

הנשיא המשיך: “אני מביט בכם משתאה, כיצד שוב ושוב, אתם בוחרים בחיים. זוקפים גב, ואחר כך גם ראש, ומתחילים ללכת. אני מביט בכם ומתפלל – כי נהיה ראויים לבחירה שלכם בחיים. שנהיה ראויים להחלטה שלכם לקום ולהמשיך ללכת. למען החיים, למען תקומתו של העם, למען קיומה של המדינה’.

“לא נפסיק לרגע לעמול עבור המדינה בשבילה נלחמו ילדיכם. לשלב ידיים בשם ההבנה: ‘אחים אנחנו’ שוב, ושוב, ושוב. אל המנהרות לא זינקנו שמאל וימין, בשוחות לא שכבנו פריפריה ומושבים, אל מול פני אויב לא הסתערנו קיבוצים, כפרים וערים”.

ריבלין הבטיח: “נמשיך ונלחם איתנים ונחושים, בכל רגע בו תקרב אלינו מלחמה. נרדוף ונשיג כל אויב כשאנו חמושים במערכת בטחון מופלאה, ובהון האנושי והערכי היקר ביותר. באותן העוצמות, נמשיך לחתור לשקט, לשלום ולביטחון עם כל שכנינו’.

“נמשיך ונהיה חברה שתהדוף בלא מורא וללא רחם, כל אויב המערער על זכותנו לבית בארצנו, ובה בעת לא תאפשר לכל שסע, קיטוב, מרחק וניכור, להכות שורש בינינו. חברה שתדע להמשיך ולהתווכח, אך תזכור שצה”ל ומפקדיו הם אנחנו, כולנו, ותגן עליו מפני כל מחלוקת”.

הרמטכ”ל רא”ל גדי איזנקוט אמר בפתח נאומו: “שבעים שנים לתקומתה של מדינת ישראל ואנו מתאספים יחד למרגלותיו של הכותל, שבו שזור חוט השני של עמנו. לצידו של הקיר שהפך לחומה של גבורה ושהיה עד למורשת העם, ניצבים אנו כתף אל כתף, ובֿינינו דממה דקה…

“בשקט השורר בינינו כעת מצווים אנו להתייחד עם זכר חללי צבא ההגנה לישראל, אשר קיפחו את חייהם במערכות העם ובֿפֿעולות האיבה. אנו נושאים תפילה להחלמתם של פצועי צה”ל, הנושאים בגוף ובֿנפש את צלקות המאבק על קיומנו. בשקט זה, המחלחל בין מילות הנחמה ומרחיב את החלל ביניהן, נפעל להשבת נעדרי צה”ל אשר יצאו מביתם למלא את משימת ההגנה ולא שבו.

“במחשבותיהם של רבים מאיתנו, צרוב הרגע שבו הבטנו בעיניו של אדם שהיה ואיננו. הבטנו בלהט שהיה לו בעיניים, בחדוות החיים, בניצוץ הנעורים ובֿחיוך התום.

ב-40 שנות שירותי בצה”ל, זכיתי להכיר את דמות הלוחם הישראלי מקרוב. לצערי הרב, לא אחת נפרדתי מאנשים יקרים שהיו לי לאחים לנשק, ומעוד רבים מטובי בניה ובנותיה של הארץ. בביקורים הכואבים בבתיהם נחשפתי למקום שבו התעצבה דמותם ולערכים שלאורם התחנכו.

“בני המשפחות – יחד איתכם אנו נושאים בליבנו את הוד גבורתם ומורשתם של הנופלים. בתוך תהום הכאב חסר המזור, אנו מתחייבים להמשיך ולהושיט יד אחים מחבקת. לעמוד יחד, כמשפחה אחת – כואבת וזוכרת.”

הרמטכ”ל הוסיף: “גם כעת, אנו יודעים כי לא תמה הדרך. אויבינו מבקשים לבסס את כוחם מעבר לגבולות, למוטט את מרקם החיים הרגיש ולפגוע בריבונות המדינה. מול כל איום – עומדים איתן חיילינו בחזית הלחימה והטכנולוגיה, ומוכיחים יחד כי על חומות הארץ ניצב צבא עוצמתי; צבא האוחז ביכולות חסרות תקדים ופֿועל למען מציאות של בטחון ושגשוג.

“מחר נקום יחד לשנת השבעים למדינתנו. גם בשעות שבהן יחגוג איש איש בדרכו, נזכור את משימתנו המשותפת לחיזוק ביטחון מדינת ישראל וננצור בליבנו את הכאב שהצמיח חיים.

“למען 70 השנים שעברו ולמען השנים שיבואו – נתאחד כולנו בתפילה: “עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן”.