מה מלמד שבשס הסירו את הכפפות נגד שרוליק פרוש ובוחשים בקדירתו

אילו תובנות יש לגרפיקאית מצליחה שבעבר שימשה כעוזרת בית לעונה הלחוצה של ערב פסח • איך אומרים בשפה של 'יום ליום' "דגל זועמת על ליצמן" ואיך אומרים את אותו דבר בשפת 'יתד נאמן' • על מה התוודה אריה זיסמן • והאם, לפי ולדר, הגיע תורו של לפיד לשלם תשלום?
כ"ה אדר התשע"ח / 12.03.2018 21:25

1.

השבוע חל יום האשה הבינלאומית, ולמרות שאין לו משמעות מבחינה הלכתית, למה שלא נתייחס אליו לפחות ב'בין השורות'.

אז השבוע סרקנו יותר מתמיד את עיתוני הנשים. הנה מעט מהקציר.

הנה קטע שממש אהבתי. מצאתי אותו ב'משפחה חסידית', המגזין לנשים של 'כפר חב"ד':

"אף על פי שבשבועות האחרונים יום שישי מתארך מעט, בכל זאת הלחץ של הרגע האחרון לא נעלם מבתי ישראל ומתברר שגם ההתארגנות לטיסת חזור למקום השליחות לחוצה, בלי קשר למשך הזמן שבו זכינו לשהות בארץ הקודש".

כותבת את הדברים חיה טוויל-טסלר, שליחה בבית חב"ד סלטה שבארגנטינה, שהגיעה ארצה כדי 'לאסוף' מצרכים כשרים למהדרין לטובת הפסח ("הרי איך אסתדר בלי הרוטב הספציפי שרציתי ובלי ספר הלימוד שרציתי לשיפור הקריאה?!")

אז היא תכננה הכל "לפרטי פרטים, כולל זמן לסדר מחדש את המזוודות בפעם המאה ולשתות עוד כוס קפה עם חברה שממש הבטחתי לעצמי שלא אוותר על המפגש איתה", רק שכחה פרט 'שולי': "תיאום עם מי שמנהל את העולם כולל את הזמנים שלי".

בבוקר הטיסה היא גילתה "ששלושה ילדים ואני נתקפנו וירוס הדורש מיטה חמה ושתייה מרובה במקרה הטוב, ועירוי נוזלים בחדר המיון או במוקד חירום במקרה הנחמד פחות (כפי שאכן קרה לצערי)".

בסוף, אגב, היא הצליחה להגיע לטיסה, ואת הפסח הם יחגגו שם רחוק, יחד עם עוד הרבה מאחינו שבגולה.

לא מכירה את הגברת, אבל אהבתי.

2.

במוסף הנשים של 'יום ליום -  'מרגלית', הופתעתי מאד לגלות עמוד שלם הנראה כמו פרסומת ל… משרד לשירותי דת, תחת שרביטו של השר דוד אזולאי. אזולאי אף זכה לתמונה בראש העמוד. ביררתי, ולא – זה לא מדור פרסומי.

בעמוד מופיעה ידיעה כי "המשרד לשירותי דת מסכם את תוכנית ההכשרה למדריכות טהרה". ובפנים, הידיעה היחצנית ששיגרה דוברות המשרד, תוך הרחבתה.

"כ-300 מדריכות טהרה הוכשרו על ידי המשרד לשירותי דת בתוכנית מיוחדת שנועדה להקנות ידע מקצועי בתחומי הבריאות, הרווחה וכישורי תקשורת". מוריה פורת גראזי, סמנכ"לית למינהל משאבי אנוש במשרד לשירותי דת, הסבירה: "אנחנו זיהינו שיש בארץ כ-900 מדריכות טהרה שעובדות במועצות הדתיות, והן בעצם נפגשות יום-יום עם נשים. אנחנו צריכים לתת להן הכשרה מקיפה מאד, כדי שהן תדענה להתמודד עם המון דברים, ביניהם אלימות במשפחה".

אז קודם כל, שאפו על היוזמה. וגם שאפו ל'יום ליום' על האייטם הפרו-ש"ס המובהק, ועוד בהתנדבות מלאה.

3.

ושוב זועק ההבדל.

למרות שהקוראים משלמים מחיר זהה עבור שני העיתונים, מקבלות נשות 'בתוך משפחה' 164 עמודים (כ-70 מתוכם עמודי פרסום, רק מאלו ה'גלויים'), לעומת קוראות 'פנינים' מבית 'בקהילה' שזוכות ל-48 עמודים בלבד, מתוכם 15 עמודי פרסום…

4.

לא שיש לי עוזרת בית, ובכל זאת מצאתי שהעמוד הירוק של מיכל בורשטיין ב'פנינים' מועיל למדי בעונה לחוצה זו של ערבי פסחים.

כותרת הכתבה מבריקה: "סנדרה וקרשינה לשירותך". הנה "הצד השני של הדלי" – הצד של העוזרת.

"מי שמכירה את אסתי חן, גרפיקאית מצליחה ומוכשרת, תתקשה להאמין שבעברה שימשה כעוזרת בית. אבל אסתי לא חושבת שיש סיבה להרים גבה".

מניסיונה היא שמחה להעניק תובנות. "יש עוזרות ויש עוזרות… יש את אלו שהן ראש גדול, פיתחו שיטות עבודה מסועפות ויכולות להעביר סדנאות גם לעקרות בית מנוסות. ויש עוזרות שעושות מה שאומרים להן. טוב יותר או פחות. אני הייתי שייכת לסוג השני. אבל אולי זה דווקא היה נעים יותר לבעלות הבית שהעסיקו אותי, כי לא התערבתי ולא השתלטתי".

הייתה תקופה בה גם היא נזדקקה לעוזרת בית, מסיבות רפואיות. "כנראה שהניסיון שלי גרם לי לרצות לכבד אותה יותר, לנהוג בה בעדינות ונעימות וגם… לא לבקש ממנה שתעשה עבודות כניקוי אסלה כדי לא לבזותה.

"לדעתי, חשוב מאד לכל בעלת בית לכבד ולנהוג ברגישות כלפי העוזרת שלה. לא משנה אם היא צעירה או מבוגרת, חסרת כישורים או גאון מהלך. עוזרת היא בן אדם. היא לא שפחה ואין להתעמר בה".

כל מילה.

5.

שלא תחשבו ש'בתוך המשפחה' לא חשבו על אותו נושא. שם בחרו בכותרת (גם מבריקה): "טעות לעולם עוזרת".

"שלושים יום קודם החג הן נפוצות בשכונתנו – הרוסיות והרומניות, הפיליפיניות והסודניות, ובלבד שיקלו על נשות ישראל הצדקניות בניקיון הבית לקראת הפסח".

במשפחה בחרו בסיפורים פיקנטיים מחיי עוזרות הבית.

הנה אחד מהם: "בעיצומו של חג הסוכות העסיקה קרובת משפחה.. עוזרת בית רומניה.. באותו היום אירחה הגברת בסוכתה הדחוקה אנשים, נשים וטף.. הרצפה הייתה שחורה והספה הייתה דביקה, הריפוד היה רטוב משיכר ובכיור כבר הפציעה סתימה מרוב כלים.. מריה מתבקשת להישאר עד לסילוק אחרון הפירורים, והיא נענית לאתגר ברוחב כיס… מחוגי השעון כבר מתעייפים בעצמם, כמעט. בום! דפיקות חזקות נשמעות על הדלת. משטרת ההגירה.

'קיבלנו מידע על העוזרת הרומנייה שלכם, אין לה אשרת שהייה.. הרומנייה והמגב מבחינים בשוטרים, ומחמת הבהלה שאחזתם מתחילים לרוץ בין החדרים.. כאשר מבינה מריה כי כלתה אליה הרעה, מבריק במוחה הרומני רעיון גאוני: לקפוץ מהגזוזטרה.. מה שלא הביאה הרומנייה בחשבון שממש מתחת למרפסת ניצבת על מקומה בגאון סוכת דוד הנופלת של השכנים.. דמיינו לעצמכם את הבהלה הגדולה שאוחזת בקהל הקדוש, כשרומנייה צונחת מבעד לענפי הקיינעס, היישר אל קצה 'שולחן המתוקים'.

"תינוקות פורצים כבכי, נשים רחמניות מרגיעות ילדיהן, ורק שני הפקחים שדולקים בעקבותיה מבטיחים למסובים ולמבועתים כי אין מדובר באירוע טרור ועם כל הצער על קריעת הקישוטים והנורות לא יוכרו כנפגעי פעולות איבה"…

אמנם אירוע סוכותי, אבל חמוד. תודו.

6.

ב'קטיפה' מבית יתד נאמן כמעט ולא מצאתי אזכורים לקרצופי ערב פסח.

הייתה שם כתבה על זוגות צעירים, על סגולות לחתונה, על התמודדות אשה שאביה מאובחן כלוקה סכיזופרניה, ועל חברות ילדות שנפגשו.

תגידו, יכול להיות שציבור קוראות 'יתד' לא באמת מנקות לקראת האביב ועושות את זה לפי הצורך ההלכתי בלבד? אם כן, אשריהן…

רק בטור העורכת (רוחמה פז) הצלחתי להרגיש בבית. "עכשיו זה כבר רשמי: החל ממוצאי השבת האחרונה ומוצאי חגיגות הפורים נפתחה עונת ערב הפסח. אנחנו נוטלים מטאטא וכלי ניקוי לידיים.. מתגייסות לסייע העוזרות וחברות מוצרי הניקיון.. בימים טרופים כאלו מומלץ לשמור על אופטימיות בלתי זהירה וזעירה ולקוות שהחיילים במדפי ארונות לא יפלו בקרב החיפושים של גרביים ברגע לפני הצפצוף, ושהמלקוש המפתיע לא יותיר חותם עמוק מדי על התריסים והחלונות הבוהקים".

טוב, היא איכשהו משווה את ערב פסח לאלול, אבל זה כבר מסובך יותר. הדאגה מפני המלקוש, את זה קל לי להבין…

אז שאפו רוחמה, שלמרות ששמרת על תמהיל עיתון 'נטול ניקיון', זכרת אותנו המקרצפות, לפחות בפתיח…

7.

עיתונים שונים, שפות שונות.

אז איך אומרים בשפת 'יום ליום' "דגל זועמת על ליצמן"?

הנה, ככה זה נשמע: "'סיכמנו לפעול בנושא מתוך אחדות מלאה על מנת למקסם את כוחנו', אומר בכיר בדגל התורה בשיחה עם 'יום ליום'. 'עם כל הכבוד לליצמן, הוא אינו יכול לשבור לפתע את הכלים ולצאת בסדרת איומים'.

"הוא מסביר כי למרות הגיבוי שנותן יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לצעד של ליצמן בראיונות תקשורתיים ובהצהרות שהעניק השבוע בוועדות הכנסת השונות, פועל גפני על מנת להביא להרגעת הרוחות. 'בסופו של דבר, המציאות הוכיחה כי על מנת להצליח להגיע להבנות בנושאים רגישים מעין אלו, יש צורך בפעילות שקטה מאחורי הקלעים ולא לצאת באיומים בכלי התקשורת דבר שרק מביא להתבצרות של הצדדים האחרים".

איך אומרים את אותו דבר בשפת 'יתד נאמן', שפה מתוחכמת?

ככה.

בין

לכאורה, סיקור ענייני של ספר: "עולם התורה התבשר באחרונה עם צאתו לאור עולם של הספר הייחודי אוצר כלי חמדה 'הפני מנחם' חלק שני, לסיקור תולדות חייו ופועלו של כ"ק האדמו"ר הפני מנחם מגור זצוק"ל, במיוחד בעניני בין אדם לחברו, שזה היה אחד מעמודי התווך עליו השתית את כל עולמו המופלא".

אז למי שלא מכיר את הניואנסים, רק נאמר כי בתוך חסידות גור פועלת מזה שנים אופוזיציה פנימית התומכת בבנו של ה'פני מנחם' זצ"ל. חלק מהתומכים האופוזיציונים הללו יצאו מהשטיבלעך של גור ומתפללים במקומות אחרים. אבל יש לא מעטים הנמנים בכל צורה על החצר אולם שומרים אמונים בסתר בלבד לפלג האופוזיציוני.

אז בשבוע מלא זעם של 'דגל התורה' על ליצמן, אך טבעי הוא למצוא סיקור במדור תמים כ'חדר עיון' כדי להביע את ההלם והתדהמה מההתנהלות של נציג גור.

וגם אם הדבר יצא 'אך במקרה', בין השורות לא יכול היה להתעלם…

8.

אהבתי את הוידוי האישי של אריה זיסמן ב'יתד'.

"'אתה לא צריך להגן על נתניהו יותר מידי, הוא לא כזה צדיק גדול', אמרו לי כמה אנשים אותם פגשתי במהלך ימים הפורים. קיבלתי. צודקים. זאת למרות שהיחס משתדל להיות הוגן, לא מתלהם וענייני".

אז מהיום, 'יתד', הגנה מלאה על נתניהו נקבל רק בטורו של חיים ולדר (שאחד מהקוראים חדל להיות מנוי על העיתון, כעונש על הגנתו על ראש הממשלה)?

9.

אפרופו חיים ולדר, הנה מה שהעליתי בחכתי.

ולדר מספר ש"לאחר שהתברר ש'חוק טל' אינו מביא להם את לטרת הבשר שקיוו לה (למעשה אין בחור ישיבה אחד שהתגייס בגלל חוק טל… והם מילאו את מסגרותיהם בדתיים לאומים וחילונים לכל דבר ועניין), הם החלו לחשוב מה לעשות כדי לעצור את עולם התורה".

אז חוק טל בוטל, הוקמה ועדת פלסנר בממשלת נתניהו השניה, "מסקנותיה עמדו להיות איומות" והיא פוזרה. "מה שלא מנע מראש הועדה המודח פלסנר לפרסם את המסקנות העתידיות שהיו הרס וחורבן".

"פלסנר", כך ולדר, "נמצא באותו מקום שבו נמצאות מסקנותיו. בפח האשפה של ההיסטוריה".

טוב, אז פלסנר עומד כיום בראש המכון הישראלי לדמוקרטיה, יש שיאמרו שהוא פחות 'פח אשפה' מאשר הכנסת, אבל ציבורית אכן קולו נשמע קצת פחות.

ואז קמה ממשלת בנט-לפיד, הוקמה "הוועדה לשוויון בנטל", ואת מי העמידו בראשות הוועדה, אם לא את איש מפלגת 'יש עתיד' ראש השב"כ… יעקב פרי?". אופס, גם הוא נפל לפח האשפה…" היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שמשמים ישלמו לו על זה".

אז ולדר, הגיע כעת תורו של יאיר לפיד לתשלום? כי בינתיים, בסקרים, הוא רק ממריא.

אבל עזבו אתכם מקטנות. הנה הקטע המרגש ביותר בטור: "התמונה היחידה מעולם בה נראה מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל בוכה בכי מר, בכי כל כך מנוגד לדמותו הנעימה והשוחקת תמיד, הייתה היום לפני חמש שנים. מה שכאב לו היה שיהודים מצביעים בארץ ישראל על מאסר בעוון לימוד תורה. את זה הוא לא היה יכול לשאת".

בימים אלו של משבר קואליציוני, ימים בהם אגודה ו'דגל' לא מצליחים להגיע לנוסחה מוסכמת של חוק גיוס מתוקן, רבינו, אתה כל כך חסר. ההכרעה שלך, ההקשבה של האדמו"רים לקולך, הדמעות שלך.

10.

הנה קטע 'מקומי' מעניין שמצאתי במדור של חיים פרידלנדר בבקהילה.

מעשה שאירע באלעד ונע סביב הקצאה לקומה שניה לבית כנסת, שבראש העמותה המנהלת אותו עומד יובל גיאת, חבר מועצה מטעם הסיעה התימנית 'ישי'.

לכאורה, סיפור פרוצדוראלי משעמם. אלא מאי? שתושבים המתגוררים באזור טענו שהם חוששים שבקומה הנוספת יוקם אולם אירועים "שיטריד את מנוחתם". בית משפט נכנס לתמונה אבל לא זהו הסיפור המעניין.

תכלס, "השבוע עלה אישור תוספת הבנייה למועצת העיר, כשראש העיר ישראל פרוש מנסה להוביל במשך שעה ארוכה מתווה פשרה מול גיאת". לטענת גיאת, אגב, אחד מחברי המועצה אמר לו כי אם יפרוש מסיעת 'ישי' "בקשתו לבניית קומה נוספת תאושר".

תוך כדי שפרוש מנסה להתערב, קפצו חמשת חברי סיעת ש"ס והבהירו שיתמכו "בכל מחיר באישור בניית הקומה הנוספת". ולמה? כי הם "קיבלו הוראה מלשכתו של דרעי 'להילחם על כך בכל מחיר'".

אתם מבינים את המשמעות?

פרידלנדר הבין, והסביר נכון. "התערבות השר דרעי בעניין פעוט שכזה באלעד, מלמדת כי בש"ס החליטו להסיר את הכפפות נגד ראש העיר פרוש ולהתחיל לבחוש בקדירתו בכל מחיר, כשהמטרה היא להמליך בסופו של יום הבחירות מועמד מטעמם בראשות העיר".

כל מילה.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות