איזו צביעות: הם מתפרנסים יפה מהכשרות, אבל בוכים ומשמיצים אותה

וכי מישהו מכריח אותם לקבל כשרות? החוק אינו מחייב עסק להיות כשר. זו בחירה של הבעלים, משיקולים כלכליים טהורים • על כל סיפור של בעל עסק כנגד הרבנות אפשר להביא חמישה סיפורים של ניסיונות הונאה מצד בעלי העסקים
הרב מנחם ברוד
כ"א אדר התשע"ח / 07.03.2018 22:52

אחת מזירות חיינו הנתונה למתקפות מתמידות היא מערכת הכשרות. פעם יציגו אותה כמי שאשמה ביוקר המחיה. פעם אחרת יספרו לנו סיפורים על שרירות לב של נותני הכשרות.

תמיד גם ישרבבו את הססמה ‘הכול כסף’, ומי שאינו בקי בתחום עלול להתרשם שאכן אלה פני הדברים.

חשוב לזכור דבר אחד: מערכת הכשרות מפקחת על כחמישה-עשר אלף בתי עסק ברחבי הארץ. היא מפעילה אלפי משגיחים. במערכת גדולה כזאת אך טבעי שיש מחדלים, כשם שיש כשלים והתנהגויות שאינן תקינות בכל מערכת אחרת בעלת היקפים דומים.

וכי אין תלונות וסיפורים מסמרי שיער על התנהגותם של שוטרים, אנשי מערכת הבריאות, פקידי ממשלה ועובדי חברות גדולות?

הימצאות מחדלים מחייבת תיקון ושיפור ונקיטת צעדים לייעול המערכת, אבל אם משתמשים בכשלים להשחרת פניה של המערכת כולה, יש כאן דבר שאינו הגון.

ההשמצות האלה עושות עוול לאלפי משגיחים העושים את מלאכתם נאמנה, מתוך יראת שמים ומסירות.

יש תמורה לאגרה

הדבר המקומם ביותר הוא שמציגים את טענות בתי העסק כאילו היו גורם אובייקטיבי, בשעה שאין נגועים באינטרסים מהם. ברור שדרישות הכשרות מכבידות עליהם, בדיוק כשם שנוהלי משרד הבריאות מטילים עול על בעלי העסק. רבים ממנהלי בתי העסק גם נטולי ידע הלכתי בתחום הכשרות, ולכן אין הם מבינים את דרישות הרבנות.

אבל יש כאן צביעות הזועקת לשמים.

וכי מישהו מכריח אותם לקבל כשרות? החוק בישראל אינו מחייב בעל עסק להיות כשר. זו בחירה של בעל העסק, משיקולים כלכליים טהורים. שמונים אחוזים מבעלי העסק בתחום המזון בחרו להיות כשרים, מפני שהם מעוניינים בלקוחות הדורשים כשרות. זאת אומרת שהם מתפרנסים יפה מהכשרות, ובה בשעה משמיצים אותה.

על כל סיפור של בעל עסק כנגד הרבנות אפשר להביא חמישה סיפורים של ניסיונות הונאה מצד בעלי העסקים.

משגיחי הכשרות נתקלים יום-יום בניסיונות לרמות אותם. כמה פעמים נחשפנו להחדרת בשר פיגולים, שמקורו בכפרים ערביים, למסעדות הנושאות תעודות כשרות. משגיחי הכשרות צריכים לעמוד על המשמר בשבע עיניים, וברור שיש מתח ביניהם ובין בעלי העסקים.

כן, כשרות עולה כסף.

הרבה יותר יקר לגדל ירקות עלים בלי חרקים. בשחיטה מהודרת שיעור הטריפות גדול יותר. מערכות הפיקוח כרוכות בעלויות. פעמים רבות חומרי גלם כשרים יקרים יותר. זאת יודע כל משק בית השומר כשרות. אבל יש תמורה לאגרה. העלות הנוספת מבטיחה שהמזון הבא אל פינו כשר.

עלויות זניחות

ועדיין, מדובר בעלויות זניחות לגמרי בתוך כלל ההוצאות של בית העסק.

הנה כמה נתונים: עלות הכשרות בבית קפה – 62 ש”ח ליום. מלון בן 250 חדרים – 605 ש”ח ליום. מפעל גדול – 489 ש”ח ליום.

אלה סכומים חסרי משמעות במחזור העסק, ותוספת הלקוחות הדורשים כשרות מפצה עליהם בנקל.

יש לייעל את מערכת הכשרות, לשפר ליקויים, ולצד זה לבצר אותה ולחזקה, מפני שהיא המאפשרת לציבור העצום של שומרי כשרות לקבל את המזון הכשר הרצוי להם.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    שימי
    08/03/2018 23:12
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  1. בעצם התכוונת לחרדים. מתפרנסים יפה מהכשרות אבל לא סומכים עליה בגרוש. ובכלל כל היחס ללמדינה. ציבור שרק עסוק בלקחת ולצעוק את צעקת הקוזק הנגזל