פוענחה אחת משתי מגילות קומראן אחרונות • מה נחשף בכתב סתרים?

שלמה בן חיים
|
ה' שבט התשע"ח / 21.01.2018 11:36
לאחר עבודת הרכבה מאומצת של יותר מ-60 קטעים זעירים, הכתובים בכתב סתרים, שארכה למעלה משנה, הצליחו החוקרים לפענח ולשחזר את אחת משתי המגילות האחרונות שעדיין לא פוענחו מתוך כ-900 מגילות קומראן • כיום נותרה עוד מגילה אחת שלא שוחזרה ופורסמה

לאחר עבודת הרכבה מאומצת של יותר מ-60 קטעים זעירים, הכתובים בכתב סתרים, שארכה למעלה משנה, הצליחו ד”ר אשבל רצון ופרופ’ יונתן בן דב מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה לפענח ולשחזר את אחת משתי המגילות האחרונות שעדיין לא פוענחו מתוך כ-900 מגילות קומראן.

הפרס: מפגש נוסף עם לוח השנה הייחודי של בני כת מדבר יהודה בן 364 הימים, כולל זיהוי בפעם הראשונה של השם שנתנו בני הכת למועדים המיוחדים של ימי המעבר בין ארבע העונות.

רוב רובן של המגילות הגנוזות, מגילות קומראן, שהתגלו בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת כבר שוחזרו ופורסמו. בין קטעי ה’פסיפס’ הקטנים שעוד נותרו ללא קריאה מוסמכת, לעיתים פחות מסנטימטר מרובע, היו כ-60 קטעי קלף בכתב סתרים.

חוקר קודם שחקר את הקטעים טען שהם שייכים למספר מגילות שונות. כעת, עם הפיענוח של ד”ר רצון ופרופ’ בן דב, שפורסם בכתב העת Journal of Biblical Literature, במחקר שמומן על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF), מתברר שמדובר במגילה אחת.

כיום נותרה עוד מגילה אחת שלא שוחזרה ופורסמה, וכעת שני החוקרים עומלים גם עליה.

בני קומראן, שקראו לעצמם “עדת היחד”, היו קבוצה קיצונית שפרשה לחיי מדבר, ואף סבלה מרדיפות של הממסד. הם כתבו מגילות רבות, וביניהן מספר קטן של מגילות בכתב סתרים, וחשוב יותר למגילה הנוכחית: הם חיו על פי לוח שנה בן 364 ימים.

לדברי החוקרים, לוח השנה משקף את אחת המחלוקות הגדולות ביותר בין הקבוצות השונות של סוף ימי בית שני. “לוח השנה הירחי, שעל פיו היהדות נוהגת עד היום, מצריך הרבה החלטות אנושיות. צריך אנשים שיסתכלו על הכוכבים ועל הירח ויעידו על התצפיות שלהם, וצריך מי שיחליט על קביעת ראש החודש ועיבור השנה.

“לוח השנה בן 364 הימים, לעומת זאת, היה מושלם. בגלל שהוא מתחלק בארבע ובשבע, המועדים חלים תמיד באותו היום, ואין צורך להתלבט מה קורה, למשל, כאשר אחד המועדים חל בשבת, כמו שקורה לעיתים בלוח הירחי. אין בלוח השנה אף פעם שום שינוי. הוא משקף, ככל הנראה, את התפיסה של בני העדה לגבי שלמות וקדושה”, הסבירו החוקרים.

המגילה הנוכחית מונה את המועדים המרכזיים על פי לוח השנה הכיתתי. המגילה מתארת שני מועדים ייחודיים, שלא נזכרו במקרא, אך הם מוכרים מ’מגילת המקדש’ מקומראן: ביכורי היין וביכורי השמן.

מועדים אלה היו “המשך” של חג השבועות הנהוג כיום וחוגג את ביכורי החיטה. על פי לוח השנה הזה, חג ביכורי החיטה חל 50 ימים אחרי השבת שאחרי הפסח, אחרי 50 יום נוספים חגגו את חג ביכורי היין ולאחר 50 ימים נוספים חגגו את חג ביכורי השמן.

ובכל זאת, אי אפשר בלי הפתעות: מהמגילות הקודמות ידעו החוקרים כי בני העדה חגגו את חילופי העונות – יום מועד מיוחד לכל אחד מארבעת מועדי החלפת העונות. אולם עד כה לא ידעו מה השם של אותם מועדים.

במגילה הזו התגלה שימים אלה נקראו “תקופה” . “המונח מוכר מספרות חז”ל המאוחרת יותר ומן הפסיפסים של תקופת התלמוד, ויכולנו להניח שהוא משמש במשמעות זו במגילות, אולם הוא נחשף כאן לראשונה”, הסבירו ד”ר רצון ופרופ’ בן דב.

מגילות קומראן

המגילה המשוחזרת באינפרא אדום. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

המגילה הנוכחית גם שופכת אור נוסף על המנהגים של סופרי המגילות.

מתברר שמי שכתב את המגילה – כנראה אחד ממנהיגי הכת שהכיר את כתב הסתרים– שכח לציין כמה מהמועדים של הקהילה, וסופר אחר נאלץ לתקן את הטעויות, כשהוא מוסיף את המועדים ברווחים שבין הטורים.

“המגילה כתובה בכתב סתרים, אבל הטקסט עצמו הוא טקסט פשוט וידוע, שאין שום סיבה להסתירו. זה נוהג ידוע בתקופה זו במקומות רבים גם מחוץ לישראל, שהמנהיג כותב בכתב סתרים – גם דברים גלויים לכל – כחלק מהמעמד שלו. המנהג נועד להראות שהוא זה שיודע את כתב הסתרים ואחרים לא. אלא שהמגילה הזו מראה שהוא התבלבל לא מעט פעמים”, ציינו החוקרים.

“במגילה הזו ניתן למצוא מילים וביטויים רבים שמופיעים אחר כך במשנה. זה מראה שוב שדברים רבים שעליהם כתבו חז”ל, כמה מאות שנים מאוחר יותר, הגיעו ממקור קדום מתקופת הבית השני”.