תנו את הכוח, כדי לקבל הרבה יותר כוח

חיים ולדר
|
כ"ה טבת התשע"ח / 12.01.2018 11:24
חיים ולדר
אם תתנו את הכוח להורים שלכם, לילדים שלכם, לבני הזוג שלכם, לחברים שלכם ולכל מי אתם פוגשים, עצם הנתינה תעניק לכם כוחות שלא ניתן לתאר כי "לתת זה נקרא לקבל"

1.

תנו את הכוח להורים שלכם.

תכבדו אותם, תביעו להם שוב ושוב את הכרת הטוב שלכם. תזכירו להם את הימים בהם תמכו בכם ונתנו לכם כוח, חיזרו באוזניהם, ובאוזני ילדיכם ובאוזני חבריכם את הדברים שלמדתם מהם, למדו את לשונכם להזכיר אותם בכל פעם שאתם אומרים או עושים משהו שהם היו עושים.

סלחו להם על הטעויות שלהם. אל תתחשבנו איתם לא בפניהם ולא שלא בפניהם. זכרו שגם אתם לא מושלמים. תמיד אמרו "מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותי".

נסו להחזיר להם על הדברים שהשקיעו בכם, נסו לתמוך בהם בערוב ימיהם כדי שיוכלו לחיות חיים של רווחה, למרות שלעולם לא תוכלו להחזיר להם את מה שהוציאו עליכם, פשוט תנסו להחזיר מה שאתם יכולים.

כשאנחנו נותנים כוח להורים שלנו, אנחנו נותנים כוח לעצמנו, מפני שהילדים שלנו רואים את כיבוד ההורים שלנו וירצו להידמות לנו. ואם להפך אז להפך.

והכי תנו כוח להורים שלכם מפני שאנחנו מצווים על כך בעשרת הדברות "כבד את אביך ואת אימך" – ויש גם המשך שהוא המתנה הכי גדולה שאדם יכול לקבל: "למען יאריכון ימיך".

2.

תנו את הכוח לילדים שלכם.

אמרו להם שאתם אוהבים אותם, שאתם מעריכים אותם, שאתם מכבדים אותם. חבקו, נשקו ולטפו אותם. הקשיבו להם, התייחסו אליהם ברצינות, הקדישו להם מזמנכם, תנו להם גב, גם אם עשו משהו שסיבך אותם עם בית הספר.

אתם יכולים לשלב את הצדקת הצוות עם אמירה: "אתה הבן /את הבת שלנו ואנחנו אוהבים אותך בכל מצב".

גם אם תצטרכו להעניש אותם, עשו זאת בצורה שידעו שהעונש אינו מכעס או משנאה אלא מתוך אהבה ורצון לחנך. מותר לכם להתאכזב ממעשים לא טובים שלהם אבל בחיים אל תתאכזבו ותתיאשו מהם, כי הבעת יאוש כלפי אדם היא סוג של השלכה מקומה גבוהה.

אתם תישאו אותם על כפיים ותאמרו –אנחנו מאמינים בשיהיה לנו נחת גדולה ממכם.

האמינו בילדיכם גם אם אירע וסדקו את האמון הזה. ואפילו אם שברו אותו לגמרי. מצאו בהם את הדברים הטובים, גם אם קשה לכם למצוא כאלה, אם תחפשו אתם תמצאו. תקדישו בכל יום כמה דקות לכל ילד, ובדקות הללו מה שתעשו זה לתת להם כוח.

תנו לילדים כוח גם בדברים הפשוטים שאתם עושים ממילא, כמו סנדוויץ' בבוקר, ארוחת צהריים והבגד שאתם קונים להם. אינו דומה סנדוויץ' שמוכנס לילקוט כלאחר יד לסנדוויץ' שנלוות אליו מילים חמות וטובות. אינו דומה בגד שנקנה כי הבגד הקודם קטן לבגד שנקנה ועושים סביבו "טראסק" (רעש וצלצולים).

תנו את הכוח לילדים שלכם בכך שתדעו בני כמה הם בדיוק, באיזו כיתה הם לומדים, מי הם החברים שלהם, אם יש להם כאלה, עם מי הם לא מסתדרים, מה החולשות שלהם ומה החוזקות שלהם. דברו איתם לפחות חצי שעה בשבוע על חייהם, על קשייהם ועל הדברים שמסבים להם נחת.

תנו את הכוח לילדים שלכם ותראו כמה כוח הם יחזירו לכם בחזרה, כוח שישמש כמו דינמו וייתן לכם אנרגיות לתת להם עוד כוח… וחוזר חלילה.

3.

תנו את הכוח לבן/בת הזוג שלכם.

מלבד החיוב "ושימח את אשתו" ומלבד העדות של "אישה כשרה עושה רצון בעלה", נכון ושווה לתת כוח לבן/בת הזוג, מפני ששני אנשים שנותנים כוח זה לזה מעצימים את כוחם הם עשרות מונים ומפני שהילדים שהם המשאב הכי יקר שלנו, והם אלה שנושאים את דמנו ובשרנו ומחשבותנו ורגשותינו ומעשינו ומשכך, הם גורמים לנו לחיות גם אחרי מאה ועשרים שלנו.

ובכן, הילדים מתעצמים ומתחזקים ומחונכים ושמחים בחלקם, רק אם ההורים שלהם אוהבים ומכבדים ומעריכים זה את זה, מתמסרים זה לזה, מפרגנים זה לזה ופועלים בקול אחד מולם.

כל יחידת כוח שאת/ה נותן/ת לבן/בת הזוג שלך, גם חוזרת בכפליים וגם מחלקת את הכוחות של שניהם שווה בשווה. לעומת זאת כל מעשה המחליש את בן/בת הזוג, מחליש בכפלים וגם דורש מאיתנו לתת לבד את הכוח (המוחלש) שלנו.

תנו כוח לבן/בת הזוג שלכם כי בסופו של דבר הם אלה שמלוים אותכם מהיותכם לאנשים ועד ערוב ימיכם. תנו להם את הכוח ואז תתקיים גם בכם ההבטחה האלוקית ל"גילה רינה דיצה וחדווה אהבה ואחווה ושלום ורעות".

הכוח שאנחנו נותנים או לא נותנים, הוא בדיוק ההבדל בין "מצא אישה מצא טוב" לבין "מוצא אני מר ממוות את האישה".

4.

תנו את הכוח לחברים שלכם.

יש אנשים שיודעים להיות חברים ויש כאלה שלא. אין שום "תעודת חבר" לחברות. זה משהו שנמצא באוויר. אתה פשוט יודע מי מהחברים שלך, מי יודע להיות "חבר" ומי לא.

באותה מידה אנשים פשוט יודעים אם אתה יודע להיות חבר או לא.

"חברות" היא ערך שנמצא במבחן תמידי. אתה יכול להיכשל פעם או שתיים, אבל מעבר לזה, הכישלון יהפוך קבוע. לא תמיד יגידו לך את זה, להפך. כשנכשלת במבחן לא תהיה מספיק חבר בשביל שיגידו לך את זה.

לתת לחבר זו נתינה שלא על מנת לקבל אך גם בלי שתרצה אתה תקבל. אין לעשות חשבונות מי נתן יותר מכיוון שזו כבר נתינה על מנת לקבל. תתפלא. לא תמיד הנתינה נראית כמו נתינה. לפעמים הנתינה היא עצם החברות. אולי אתה אחד שיש לך כוח ואפשרויות לתת עזרה וקשרים ואפילו ממון, ומה שאתה מקבל הוא "רק" חברות. אבל כדאי שתסתכל על זה אחרת. אתה מקבל חברות ונותן "רק" קשרים וכוח וממון.

המבחן הגדול ביותר של חברות הוא "חברות לשעת צרה". שם המבחן האמיתי ואם נכשלת בו –אתה לא באמת חבר, ואם הצלחת בו –אתה חבר אמיתי גם אם את לא מצטיין במה שכולם מכנים "חברות".

5.

תנו את הכוח לסתם אנשים שאתם לא מכירים.

פשוט תנו את הכוח שלכם. מילים טובות ומחזקות, חיוך ותמיכה שקטה בסתם אנשים שאתם פוגשים. כמו בעל הקורא בשטיבלאך, ההוא שמסדר את העגבניות כל כך יפה בסופרמרקט, נהג המונית, מישהו ששואל אותך "מה השעה" ו"איך מגיעים לאנשהו", לבנאדם שיושב בתחנה/באטובוס (רק לשים לב שהוא באמת רוצה לדבר, כי להעמיס את עצמך על מישהו זה לא בדיוק לתת לו כוח…), לנהג ההסעות, למלצר, לזקן שרוצה לספר לך משהו מהעבר, למישהו מופנם שמשווע לאיזו חברה או שיחה, לאנשים שזקוקים לעזרה, למישהו ששואל אותך שאלה ואתה חש במעמקי לבך שהוא זקוק ליותר מאשר תשובה.

לתת את הכוח למי שאתה לא מכיר, זהו חסד אמיתי וזוהי הוכחה אמיתית שאתה בעל מידות טובות, שלא כמו החסידה שדואגת לחברותיה, האדם נבחן גם ביכולת הנתינה שלו לאנשים שאינם במעגל הקרוב שלו (להבדיל מעסקני ציבור שאצלם המבחן הוא הפוך, היחס אל המשפחה והקרובים ביותר…).

מה לעשות, שדווקא אנשים שאין להם חברים, זקוקים ליחס וסיוע הרבה יותר מאלה שיש להם. העזרה לאותם אנשים, טהורה יותר והיא ממש בגדר "חסד של אמת".

ובהזדמנות זו אגלה לכם סוד: דווקא אותם אנשים אלמוניים שסייעתם להם, ישמשו לכם כשליחים טובים בעת צרה. אם תגיעו למקום ללא מוצא, הם אלה שיהיו המוצא שלכם. ככל שתרבו לסייע לאנשים שאינכם מכירים וללא כל אינטרס, תבטחו את עצמכם מפני "דרכים ללא מוצא" בעתיד.

ועל כך נאמר "שלח לחמך על פני המים".

6.

תנו את הכוח לעצמכם.

חישבו בצורה חיובית. האמינו בעצמכם. התחברו לאנשים שנותנים לכם כוח. התרחקו מאנשים שלוקחים מכם את הכוח במתכוון. אל תשמעו בשום פנים ואופן לשון הרע על עצמכם גם אם אתם נורא סקרנים. הקשיבו למחמאות שנאמרות לכם והאמינו להן.

השתדלו לשהות במקומות עם אנרגיה חיובית, ולברוח ממקומות שגורמים לכם לחוש קטנים ופגיעים. אל תשאירו דברים בלב. לא דברים טובים ולא דברים רעים. השאירו את ליבכם נקי ופתוח. חייכו הרבה, תרשו לעצמכם להתבדח. גם אודות עצמכם.

אל תשוו עצמכם לאיש, דאגו רק להפיק מעצמכם את המיטב. שמחו בחלקכם והרגישו עשירים.

ומה שבטוח: אם תתנו את הכוח להורים שלכם, לילדים שלכם, לבני הזוג שלכם, לחברים שלכם ולכל מי שאתם פוגשים, עצם הנתינה תעניק לכם כוחות שלא ניתן לתאר, כי "לתת זה נקרא לקבל", ומלבד זאת: "כמים פנים אל פנים כן לב האדם אל האדם", כמות האנרגיות שתקבלו חזרה מההורים, מהילדים, מבני הזוג, מהחברים ושאר בני האדם, תמלא אתכם בכזו צורה שכבר לא תצטרכו לתת כוח לעצמכם.

"איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".

• הטור מתפרסם ביתד נאמן