אתם לא מזועזעים מטבלאט בבית כנסת?

אם לא נזעק היום על אינטרנט (חסום, מוגן ושמור!) בבית קדשי הקדשים, נמצא את עצמנו מקבלים בהבנה בעוד יומיים מסכים אלקטרוניים גדולים וענקיים בתוככי בתי הכנסת המבשרים על זמני היום • אופס, בעצם הם כבר קיימים • אתם יודעים למה?
מנחם מן
כ"ה טבת התשע"ח / 12.01.2018 01:23
מחשב

צלם בהיכל. כנראה שהביטוי הזה מפחיד כמה אנשים. אחרת לא הייתי מקבל כל-כך הרבה תגובות נזעמות על מה שנכתב כאן בשבוע שעבר.

אני רגיל לקבל תגובות, אף פעם לא נבהלתי מהן. גם הפעם לא, למרות שהן הגיעו מהדרגים הכי גבוהים, ותתנו לעצמכם את התענוג שבניחוש.

הפעם, כך מסתבר, חרגתי מן הטעם הטוב. העזתי, ברוב חוצפתי כמובן, לכתוב כנגד קונצנזוס ישראלי יהודי חרדי.

אוי נא לי.

ולטובת מי שמרוב שקידתו בתורה, לא נחשף לדברים (כן, יש כמה כאלו, לא תאמינו) נכתוב כאן בקצרה על מה יהום הסער.

שורות אלו, הכילו ביקורת של ממש, כנגד אותם עמדות התרמה מופלאות הניצבות בגאון ברוב בתי הכנסיות בארץ. אפילו שמות מפוצצים יש להם, בלי עין הרע.

כתבתי, כי לא תתכן העובדה שבכל בית כנסת יהודי, המוגדר כקדש הקדשים, יעמדו מחשבים המחוברים לרשת האינטרנט, ואין פוצה פה ומצפצף. כאבתי באותם מילים, את כאבם של החרדים האמתיים, אלו שנלחמים בחירוף נפש כנגד תועבת האינטרנט ונמנעים מלהכניסו לביתם גם במחיר הפסד כספי או כלכלי.

כשמנגד מחייך אליהם השטן בתוככי בית המדרש, לאחר שהצליח להכניס פנימה, למעוז הקדושה, את טומאת העמים הגדולה ביותר שהייתה מאז ומעולם.

למען הגילוי הנאות, הוספתי והדגשתי כי גם אני, כרבבות עמך בית ישראל הקדושים והטהורים, נמנה על משתמשי העמדות, ואף גאה בכך. כתבתי שאני גאה בהחלט להיות שותף לתורמי הצדקה שהכפילו מן הסתם את תרומתם, רק בגלל המכשירים המופלאים שבבית הכנסת.

בעת כתיבת השורות בשבוע שעבר לא היה לי מושג וחצי מושג על היקף התרומות הגדולות שמתבצעות בעמדות ההתרמה. כיום, לאחר שקיבלתי באחת התגובות, מידע פנימי על הסכומים שנתרמו בשנתיים האחרונות – מאז החלה המהפכה, רק דרך חברה אחת, מתוך שתי החברות המפעילות את ממשק התרומות, נדהמתי וכמעט שנעתקה נשמתי.

יותר מ-80 מיליון שקל. קראתם נכון, שמונים מיליון שקל, הועברו לצדקה בעמדות ההתרמה הנשגבות האלו, כשמדובר, שוב, רק על חברה אחת, מבין שתי החברות המפעילות את העמדות.

ואם זה לא קידוש ה', אז ספרו לי מהו קידוש ה'. ומהו עם ישראל בתפארתו.

אשריכם ישראל. אשרינו. כעת, אני גאה הרבה הרבה יותר להיות חלק פעוט וזעום מאותם רבבות יהודים בעלי חסד המשתמשים במסכי התרומות.

ובכל זאת, לא תקראו כאן התנצלות כלשהי על הדברים הקשים שנכתבו, אפילו לא 'הבהרת דברים'. המאמר הקודם בעינו עומד. הוא אפילו מגובה, אם אתם מתעקשים, בעמדתם של רבים וגדולים.

אבל למרות הכל, לאחר שקיבלתי נתונים ומידע מהימן כי מפעילי העמדות לא עושים שום פעולה, ואפילו קטנה שבקטנות, ללא התייעצות עם מורי הוראה מפורסמים ביותר, חשבתי שיהיה מן הראוי, להסביר במילים קצת יותר פשוטות, מה כל כך נורא במחשב עם אינטרנט בתוככי בית המדרש.

בזמנו, כשנפתחה אחת הישיבות התיכוניות בארץ, יצא אחד מגדולי הדור זצוק"ל במחאה נמרצת כנגד מנהל הישיבה וכנגד המוסד עצמו. הוא צעק ותקף, כפי שלא תקף מעולם. הוא דיבר אז, באזני מקורביו, על תחילתו של חורבן עולם הישיבות שהצליח לקום מעפר לאחר השואה האיומה. והדברים ידועים.

לאחר שנים מועטות, נאספו עדויות רבות של אנשים, שאינם קשורים זה לזה, שסיפרו כמשיחים לפי תומם, שאותו גדול הדור ברך אותם על צעדם לשלוח את בנם לאותה ישיבה תיכונית.

ותהום כל העיר.

משנשאל הרב לפשר הסתירה שבין העמדות, השיב את הגדולה שבתשובות שיש בה את כל עיקרי התורה. הן אמת, המוסד הזה הוא המתאים לאותם בחורים שהתברכו על ידי, ולשם ראוי לשלוח אותם. אך האם היה ראוי, והאם כדאי רוחנית לפתוח ישיבה תיכונית שכזו? התשובה היא לא, חד וחלק.

כשיש מצב נתון וניתן להועיל בו, כדאי ורצוי להשתמש בו. אך האם יש הצדקה לעצם קיומו? לא בהכרח.

אז נכון, אני לא גדול הדור, ואפילו לא הקטן שבו. אני גרגר עפר שהתפתח לכדי אדם של ממש היודע להקיש על מקלדת ולחבר אותיות בצורה מעניינת. גם עמדות ההתרמה אינם חלילה וחס חורבן עולם התורה, ואפילו לא פרומיל האחוז מזה. הם תכלית הקדושה.

אבל הי, אם לא נזעק היום על אינטרנט (חסום, מוגן ושמור!) בבית קדשי הקדשים, נמצא את עצמנו מקבלים בהבנה בעוד יום או יומיים מסכים אלקטרוניים גדולים וענקיים בתוככי בתי הכנסת המבשרים על זמני היום.

אופס, בעצם הם כבר קיימים.

אתם יודעים למה? כי אז, לפני כחמש שנים, כשהחלה מהפכת האלקטרוניקה והטכנולוגיה להיכנס לבתי המדרשות, לא קמו כמה רגבי עפר שיודעים להקיש על מקלדת ופתחו בזעקה. משום שאז, היינו באופוריה יפה כל כך מהאופציה המדהימה הזאת שבה אפשר לנצל את כוחות הטומאה גם לקדושה.

זה למה.

אם יש בכם איש או אישה, משפחה או שבט, שמקבלים היום בהבנה מוחלטת את מסכי הפלאזמה המצויים ברוב בתי המדרשות, סימן שהזמן עושה את שלו, וכח ההרגל באמת משנה עיתים ומחליף את הזמנים.

אז אם אתם מאלו, שכיום, לא מזעזעים כי הוא זה מטבלאט ממוסגר בעץ, המחובר און ליין לרשת האינטרנט בקדש הקדשים של העם היהודי, אז רק שתדעו שיש המון יהודים, המון, שלא מקבלים את העובדה המוגמרת הזאת בהבנה, וליבם נצבט בכאב בכל פעם שהמכשיר מחייך אליהם ממרום גובהו.

כן, גם באותם רגעים קדושים בהם הם מעבירים כרטיס אשראי ומבצעים תרומות של חסד באותו מכשיר עצמו.

תמשיכו לתרום. אל תפסיקו לרגע. המכשירים האלו קדושים, ומפעילי העמדות – צדיקים של ממש. אל תעשו שום דבר שיכול למנוע מהמהפכה הקדושה הזאת להתקדם הלאה. אנחנו צריכים אותם, את עמדות ההתרמה. אנחנו זקוקים למעשי החסד האלו.

אבל אל תשלימו עם העובדה הזאת בליבכם. תדעו שזה בדיעבד. בתכלית הדיעבד.

היהדות החרדית האותנטית היא הלכתחילה שבלכתחילה.

• מנחם מן הוא סופר ופובליציסט חרדי: yoredea.man@gmail.com הטור מתפרסם גם בעיתון יום ליום.

 

תגיות

הדפס כתבה

תגובות

    נראה שאתה לא חרדי אותנטי
    12/01/2018 10:55
    מ
  1. כנראה כמו קובי לוי ורבי אמנון. חזרתם בתשובה או דת" לשעבר וברור שאתם צדיקים אבל אל תביאו השקפה כי אתם סתם ממציאים