גפני: “לא נשב יחד עם לפיד, חשתי גאווה גדולה שליצמן התפטר”

יו"ר 'דגל התורה' ב'פגוש את העיתונות על הפלג הירושלמי: "הם לא חרדים. זו לא התנהגות ההולמת אדם חרדי. חרדי לא היה עושה דברים כאלה" • הממשלה תצביע מחר על 'חוק המרכולים' ועל החוק שיגביל היתרי עבודה בשבת בהתאם ל'מסורת ישראל' • ועדת הכנסת תתבקש להקדים הדיונים
אריה ריבקינד
י"ד כסלו התשע"ח / 02.12.2017 20:57

יו”ר דגל התורה, ח”כ משה גפני, הצהיר הערב (מוצאי שבת) בתכנית ‘פגוש את העיתונות’ בחדשות 2,  כי לא ישב בקואליציה אחת עם עם יו”ר ‘יש עתיד’ ח”כ יאיר לפיד.

בכך הצטרף יו”ר ועדת הכספים לעמדת עמיתו ח”כ יעקב ליצמן – המסרב אפילו לומר שלום ליו”ר יש עתיד.

במהלך הראיון הביע גפני תמיכה בהתפטרותו של ליצמן מתפקידה שר הבריאות, על רקע חילולי השבת במרחב הציבורי: “תמכתי בהתפטרות של ליצמן מתפקידו כשר. כשהוא התפטר חשתי גאווה גדולה. אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים, אבל כשיהודי עובד בשבת, אני לא יכול להשלים עם זה”.

לדבריו, זו הסיבה שיהדות התורה סירבה לאורך השנים ליטול תפקידי שר.

גפני  תקף את בג”ץ ואמר: “בג”ץ מנותק מהמציאות ולא מכיר את המציאות. לא יצליחו לכפות עלינו לכהן כשרים או להתגייס לצה”ל”.

בהמשך תקף את אנשי ‘הפלג הירושלמי’ והבהיר כי הם אינם חרדים. “זו לא התנהגות ההולמת אדם חרדי.  חרדי לא היה עושה דברים כאלה”.

מחר: השרים יצביעו על ‘חוק המרכולים’ ועל החוק שיגביל היתרי עבודה בשבת

בתוך כך,  הבוקר (ראשון) יובאו להחלטה בממשלה שתי הצעות בעלות השלכות על השבת בישראל – בהן ‘חוק המרכולים’ שיאפשר לשר הפנים אריה דרעי להתנגד לפתיחת עסקים בשבת, וההצעה שתנחה את שר העבודה “להתחשב במסורת ישראל” במתן אישורי העבודה בשבת.

השרים יתבקשו מחר לאשר עקרונית את טיוטת ‘חוק המרכולים’, להסמיך את ועדת שרים לענייני חקיקה לדון ולאשר את נוסח ההצעה – וגם לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

אם ההצעה תאושר, השר דרעי יוכל להתנגד לחוקי עזר של עיריות ומועצות שנוגעים לפתיחת עסקים בשבת.

על פי הצעת החוק, המונח “עסקים” יחול על חנויות – אך לא על מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה ו”כל מקום אחר שבו מכינים או מגישים מאכלים או משקאות לצריכה במקום”.

גם מקומות של “עינוג ציבורי” לא ייכללו בחוק, כדאי לשמר את הסטטוס קוו.

היועץ המשפטי של משרד הפנים קבע כי אין מניעה משפטית להעלאת הצעת החוק, וכך גם היועץ המשפטי לממשלה.

במקביל, שר הרווחה והעבודה חיים כץ יביא בפני ועדת השרים לחקיקה את טיוטת החוק לתיקון שעות עבודה ומנוחה. על פי ההצעה, לחוק תהיה תכלית דתית-לאומית לצד תכלית סוציאלית (“לדאוג לרווחת העובדים”).

לפי הנוסח שהוגש לממשלה, מדובר ב”טיוטה אשר מטרתה להבנות את שיקול הדעת של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להפעיל בעת מתן היתר להעסקת עובדים ביום המנוחה השבועית בהתאם לעילות הקבועות”.

השרים יידרשו “להסמיך את ועדת שרים לענייני חקיקה לאשר את טיוטת החוק”, וגם לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

הדפס כתבה

3 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    יאיר איש הגון. אינו חרדי. לא נצביע לו.
    02/12/2017 21:40
    תם
    • יהא בסעדכון   03/12/2017 01:22

      ככהה

  1. פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל "בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי" .
    02/12/2017 23:14
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  2. חייבים למחות! כתיב פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל “בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי” בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל …
    בקנאו את קנאתי בתוכם – “קידוש ה’ בפרהסיא” כתוב “בקנאו את קנאתי בתוכם” – מה הפירוש “בתוכם” ? אלא כשרצה הקב”ה להפוך את סדום, עמד אברהם אבינו בתפילה וניסה בכל כוחו להציל את סדום, ואמר אולי ימצאון חמישים צדיקים או ארבעים וכו’ עד שהגיע לעשרה. ואמר לו הקב”ה (בראשית יח, כו) “אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם”.

    אומר שם האבן עזרא (שם ד”ה ‘וטעם’), שצריך שימצא צדיק בתוך העיר שהוא בגלוי, ולא צדיק שנמצא במחסן או במקלט שמתבייש לגלות את עצמו, וז”ל: “וטעם בתוך העיר שהם יראים את ה’ בפרהסיא”, עכ”ל.

    מכאן, שכל היכא שכתוב “בתוך” הכוונה לפרהסיא, וכך גם מה שכתוב כאן “בקנאו את קנאתי בתוכם “, הכוונה שקידש שם שמים בפרהסיא גדולה. דהיינו שחייבים למחות ברבים. ולו כמו שגפני אומר. ומהשמים י”ב ניסים נעשו לפנחס בגלל שמחה ברבים.