החסידות מדריכה איך להשתמש במדע

דווקא כשאנו מתפוצצים מרוב ידע, גוברת התחושה שבעצם איננו יודעים: מה תכלית חיינו? מה תפקידנו בעולם? כל המירוץ הזה - לשם מה? • זה הרקע לצימאון שמקיף היום את העולם כולו - צימאון לרוחניות
מנחם ברוד
י"ג כסלו התשע"ח / 01.12.2017 12:04

העידן הנוכחי הוא עידן הידע. המדע מספק לנו ידע נרחב על העולם שסביבנו ובתוכנו. הטכנולוגיה המתקדמת מעניקה לנו נגישות למידע עצום, בכל תחום.

אבל דווקא כשאנו מתפוצצים מרוב ידע, גוברת התחושה שבעצם איננו יודעים: מה תכלית חיינו? מה תפקידנו בעולם? כל המירוץ הזה – לשם מה?

זה הרקע לצימאון שמקיף היום את העולם כולו – צימאון לרוחניות, לדברים שמעבר להיבט החומרי.

רבים מגלים שהתשובות טמונות בתורת הנסתר (ומכאן גם התופעה של שיווק ‘קבלה’ בגרוש). ואולם החסידות נתנה מענה לצורך הזה כבר לפני יותר ממאתיים וחמישים שנה.

מול המתקפה

על-פי תפיסת החסידות, חובה לעסוק בימינו בלימוד מעמיק של פנימיות התורה משני טעמים עיקריים: האחד – כהכנה לימות המשיח, שבהם “לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה’ בלבד” (כלשון הרמב”ם בסיום ספרו). השני – כמשקל נגד להתרחבות העצומה של חכמה וידע בעולם.

הדברים מבוססים על דברי הזוהר, שבמאה השישית לאלף השישי יתגלו מעיינות החכמה העליונים ומבועי החכמה התחתונים. החכמה העליונה – זו חכמת התורה, ואילו החכמה התחתונה היא חכמת העולם.

ואכן, בתקופה זו נתגלתה תורת החסידות, שהביאה עמה גילויים מופלאים של החכמה העליונה, פנימיות התורה; ובה בעת החלה ההתפתחות המדעית העצומה.

שתי החכמות הללו ירדו במקביל, זו לעומת זו. החסידות היא התרופה למבול הידע ששטף את העולם, והיא גם מדריכה אותנו איך להשתמש בכל הישגי המדע בדרך הנכונה, כדי שישרתו את עבודת ה’. בלא החסידות היינו חשופים למתקפה עזה של התרבות המודרנית, וספק רב אם אפשר היה לצאת ממנה בשלום.

אישור משמים

ואכן, רק לאחר ששולם מחיר יקר חדרה בקרב הורים ומחנכים ההכרה שאי-אפשר עוד להסתפק בדרך החינוך של הדורות הקודמים, כאשר אמרו לילד: “אסור וככה זה”, אלא חייבים להסביר לו היטב את טעמם של דברים.

כיום מושם דגש רב יותר על לימוד רציני של יסודות האמונה, והתוצאות ניכרות היטב.

ההיסטוריה של הדורות האחרונים מוכיחה הוכחה חד-משמעית כי מי שנחשפו לעולמה של תורת החסידות, הבינו את מהות התורה ומה תכלית המצוות, קיבלו מושג על תפיסה נכונה של גדולת הבורא – עמדו ביתר קלות מול פיתויי העולם ומול רדיפות וקשיים.

על האור המופלא הזה אנו מודים לה’ בחג הגאולה י”ט בכסלו. זה יום של שמחה והודיה לה’ לא רק על שחרורו של אדמו”ר הזקן ממאסרו, אלא על האישור שניתן בשמים לגילויה של תורת החסידות ולהפצתה בקרב כל תפוצות ישראל.

נאחל אפוא איש לרעהו, כמנהג חסידים: “חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    יהדות מדע וחסידות
    10/12/2017 11:59
    משה
  1. הכותב הנכבד כותב כיודע הכל. מה למשל עשו היהודים לפני “פרוץ” חסידות
    ובעיקר לפני חב’ד? איך הסתדרו עם המדע? הרמב’ם היה חסיד ? החסידות המציאה את היהדות? אולי הגיע הזמן שינמיכו קצת את להבות הפרסום והיחצנות ויתרכזו בעיקר?