חקירה נגד דיינים שאסרו על חרדית להתלונן במשטרה על מעשה חמור?

אב בית הדין חתם על פסק דין, לפיו "האישה לא תתלונן במשטרה על אירועי העבר" • בתביעה שהגישה חושפת האישה החרדית: "אירועי העבר" הם מעשה חמור ואלימות קשה • טוענת: חתמה על ההסכם בעקבות לחץ ומחשש לעגינות • בתי הדין הרבניים: "האישה הסכימה מרצונה הטוב להסכם"
חיים טוויל
כ' חשון התשע"ח / 09.11.2017 12:22

בית הדין הרבני בירושלים אסר על אישה חרדית להתלונן במשטרה על טענות למעשים חמורים במיוחד ואלימות מצד בעלה לשעבר – כתנאי לקבלת גט.

בהסכם הגירושים שניסחו פרקליטיהם של הצדדים לפני כשנה וחצי, ועליו חתם כ”פסק דין” אב בית הדין הרב יוסף גולדברג, נכתב: “לבקשת הבעל, האישה לא תגיש כל תלונה במשטרה על אירועי העבר”.

לפי דיווח של יקי אדמקר באתר וואלה, כתב התביעה שהגישה האישה, חרדית ממרכז הארץ, עולה כי “אירועי העבר” הם טענות על מקרה חמור במיוחד, אלימות קשה שהופעלה נגדה ונגד שני ילדיהם, וכן מקרים של התנהגות חריגה כלפיה.

לטענת האישה, היא חתמה על ההסכם בעקבות לחץ שהופעל עליה מצד בית הדין ובשל חששה להישאר עגונה.

לפי הדיווח, מנכ”לית ארגון ‘מבוי סתום’, המסייע לנשים עגונות ומסורבות גט, עו”ד בתיה כהנא-דרור, שהחלה לייצג את האישה בימים האחרונים. פנתה אמש (רביעי) ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד הדיינים שעסקו בתיק: יוסף גולדברג, דוד ברדוגו ומרדכי רלב”ג.

לטענתה, התנהלותם “מעלה חשד לכאורה לקיום עבירות של שיבוש הליכי חקירה ומשפט, עבירות סחיטה וסחיטה באיומים”.

לדבריה, “מאז החתימה על ההסכם, האישה לא הגישה תלונה במשטרה, סגרה את תיקי המשמורת, הסדרי הראייה ומזונות הילדים שכבר נפתחו ונדונו בבית המשפט לענייני משפחה ו’בהסכמה’ פתחה אותם מחדש בבית הדין”.

בא כוחו של הבעל מסר בתגובה לוואלה: “בבית המשפט ובבית הדין הבעל הכחיש בצורה גורפת את הטענות… יתרה מכך, מעולם לא נמצאה קביעה שיפוטית או אחרת שכך נהג הבעל”.

מבתי הדין הרבניים נמסר בתגובה לוואלה: “מדובר בהסכם גירושים שערכו בני הזוג לפני זמן רב, 18 חודשים, כשהאישה הייתה מיוצגת על ידי עו”ד צוריאל בובליל, מטובי עורכי הדין בענייני משפחה. התקיים משא ומתן בין עורכי הדין ובני הזוג, ושני הצדדים סיכמו ביניהם את תוכנו של ההסכם והכתיבו אותו לבית הדין. הליך אישור ההסכם נעשה לפני אב בית הדין הרב יוסף גולדברג בהסכמת הצדדים כדן יחיד”.

עוד הוסיפו: “לפני הדיין לא הונחה תשתית עובדתית התומכת בטענות.. אך הוא התרשם כי קיים בתיק פוטנציאל חמור לעיגון האישה. על כן, ולאחר שווידא שהאישה בהיותה מיוצגת מסכימה מרצונה הטוב לתוכן ההסכם, וכי הבינה את משמעות ההסכם ותוצאותיו, הוא סבר כי עדיף לאשר את ההסכם בלי להתערב בסוגיית התלונה למשטרה מאשר לסכן את האישה בעגינות”.

בבתי הדין הוסיפו: “החלטת הדיין שלא להתערב בהסכמה לעניין אי הגשת תלונות בגין אירועי עבר התבססה על שבסעיפים אחרים בהסכם שהיו חשובים לאישה היו ויכוחים ארוכים ומרים בין בני הזוג, בעוד שלעניין סעיף זה לא הביעה האישה שום התנגדות”.

לטענתם, “בתי הדין ימשיכו לעשות כל מאמץ להציל עגונות ומסורבות גט וכי מסתבר שהפרשה מתעוררת כעת, ‘מועלית מן האוב’, בשל החלפת הייצוג והעברתו לעו”ד בתיה כהנא-דרור ובמסגרת מאבקיה נגד בתי הדין הרבניים”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות