כשאייכלר נעמד על כיסאו המתנדנד ונשא נאום גאוני • טור פוליטי

1.

ביום שני בערב, מעל הדוכן במליאה, נשא ח”כ ישראל אייכלר את אחד הנאומים היותר גאוניים שהשמיע בכנסת.

“יש מחסור חמור בדיינים בבתי הדין”, התריע בקול רציני ועמוק. “בשליחות גדולי ישראל אני קורא כאן לשר יובל שטייניץ, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולחברי הוועדה למינוי דיינים: הבה נתאחד ונמנה את הדיינים בחודש הקרוב”.

למה גאוני?

נתחיל מהתחלה.

היה זה בחודש אב תשע”ה, זמן קצר לאחר הקמת ממשלת נתניהו הרביעית, כאשר הקואליציה הסתערה על הוועדה למינוי דיינים. ראשי הקואליציה תמכו, באופן רשמי, בנציג אגודת ישראל ישראל אייכלר ובח”כ נאוה בוקר מהליכוד.

ברקע התנהל קרב בין אגו”י ל’דגל’ על זהות המועמד המועדף עליהן, כאשר גם אייכלר וגם יו”ר ועדת הכספים משה גפני הגישו מועמדות.

הימים ימי מתיחות בין שני פלגי הריצ’רץ החרדי-אשכנזי. הנציג השביעי של המפלגה, ח”כ יעקב אשר מ’דגל’, לא נכנס פנימה ובאגו”י לא נמצא עדיין מתנדב שיפנה לו את מקומו, לפי החוק הנורבגי. שר הבריאות יעקב ליצמן סירב, בקו התפר דאז גם סגן שר החינוך מאיר פרוש עדיין התעקש שלא להעניק את כיסאו.

אני זוכרת היטב את אותם ימים. גורם בכיר ב’דגל’ אמר לי אז באופן ברור: “לישראל אייכלר אין סיכוי לזכות בתפקיד בבחירה חשאית” – ובכל הסביר את המרוץ של גפני אל היעד.

הוא הזכיר את שקרה לח”כ דודו רותם ז”ל, שהיה נציג הקואליציה בקדנציה הקודמת, ונדהם לגלות בסיום ספירת הקולות כי לא נבחר לתפקיד, לאחר שחברים בקואליציה בגדו בו. “זה בדיוק מה שיקרה לאייכלר”, הזהיר הבכיר מ’דגל’.

ימים ארוכים נמשכה המריבה, ובסופה נכנע גפני ופרש מהמירוץ. במקביל, נפוצו שמועות שפגעו בסיכויים של נאוה בוקר, והובילו בסופו של דבר לבחירת ח”כ רויטל סויד מהמחנה הציוני. על פי ההערכות, ש”ס תמכה בה.

למרות התחזית הקודרת של הבכיר מ’דגל’, אייכלר זכה ב-97 קולות, סויד ב-62. הקואליציה הציגה ניצחון חלקי,  אייכלר ניצח את גפני.

זה שבא וזה שהולך. בן צור ואייכלר. צילום: Yonatan Sindel/Flash90

2.

קצת יותר משנתיים חלפו, אמצע קדנציה הגיעה – והקרבות נפתחו מחדש.

ההסכם ברור וחתום: באמצע הקדנציה עוזב אייכלר את תפקידו בוועדה למינוי דיינים לטובת תפקיד סגן יו”ר הכנסת. במקביל, עוזב ח”כ יצחק ועקנין את תפקידו כסגן יו”ר הכנסת לטובת אייכלר, ונציג ש”ס (בש”ס לא רבים על תפקידים, מקבלים הוראות. הפעם הוחלט שח”כ יואב בן צור, נציגו של חבר ‘המועצת’ הגר”ש בעדני, גם סגן השר משולם נהרי נחשב לנציגו) – הוא שיזכה בתפקיד שיפנה אייכלר בוועדה למינוי דיינים.

עד כאן, הכול טוב וגם יפה.

אייכלר לא חושב לרגע להתנכר להסכמים חתומים, וכבר היה מפנה את כיסאו בוועדה.

איפה הבעיה? אז זהו, שיש עוד טוען לכתר: ח”כ יעקב אשר מ’דגל’, מעוניין אף הוא בתפקיד סגן יו”ר הכנסת.

לטענת אנשי דגל’, לאייכלר יש את את תפקיד יו”ר הוועדה לפניות ציבור, בעוד לאשר אין שום תפקיד.

אלא שהאחים היקרים מאגודת ישראל מסרבים להשתכנע. ראשית, הם טוענים, אייכלר קיבל את הוועדה לפניות הציבור ב’מתנה’ מראש הממשלה בנימין נתניהו. שנית, מוסיפים וטוענים הם, וכי לא די לו ליעקב אשר שקיבל במתנה את כיסאו בכנסת מידי איש ‘שלנו’, סגן השר מאיר פרוש, שהוא מבקש לעצמו גם תפקיד?

כל הקולות הללו מרופדים, כמיטב המסורת, בטפטים מקושטים במספרים: 40-60, 50-50, זה אומר כולה שלי, וזה אומר, כולה שלי. ש”ס, למזלה הרע, מוצאת עצמה בסיפור הזה לכודה בין שני יריבים, המתקוטטים בריב לא לה.

כלאחר כבוד נוסח מכתב, הוכנס למעטפה רשמית, הודבקה המעטפה וגם שוגרה כלאחר כבוד ללשכתו של ח”כ אייכלר – שלא מבין מה רוצים ממנו. אדרבה, יתכבדו נא אחיו מיהדות התורה לפנות לו את כיסא סגן יו”ר הכנסת, ובו-ברגע הוא מבצע התנתקות מוועדת הדיינים.

למרות, וכאן מגיע ה’למרות’ המפחיד, שאיש אינו מבטיח למפלגות החרדיות שאכן איש שלהם יבחר לתפקיד במקומו.

“מאוד יתכן שאייכלר יפרוש מהוועדה למינוי דיינים, אבל יואב בן צור לא יבחר. מדובר בהצבעה חשאית, ואתה לא באמת יודע במי יתמכו הח”כים – וכבר היו הרי דברים מעולם. אז למה לסכן את הוועדה החשובה, שגורל מינויים נכבדים תלוי בהבל פיה, ולהזיז מועמד שכבר נבחר בעבר?” תוהה בפני גורם מאגו”י.

“שטח כבוש, לא יוחזר”, הוא מבטיח – ומחייך.

זה שרוצה וזה שגם רוצה. אייכלר ויעקב אשר. צילום: וHadas Parush/Flash 90

3.

מי שמוצאת עצמה מופסדת מכל הפלונטר שנוצר, ובלי שתהיה מודעת אפילו למתרחש היא… חסידות חב”ד.

איך היא קשורה לסיפור?

אז ככה: גם היום מחזיקה ש”ס בכוח משמעותי בוועדה למינוי דיינים, אולם ברור לכל כי עיבוי הכוח הזה בנציג ש”ס נוסף יהיה משמעותי מאד לביצוע מינויים הרצויים למפלגה.

לחסידות חב”ד עד היום, עשרות שנים אחרי הקמת המדינה, מעולם לא היה דיין איש החסידות (אם לא מחשיבים את הגאון רבי יהודה רבינוביץ, שנבחר ללא קשר להשתייכותו לחב”ד ולא נחשב מינוי של חב”ד). בשנים האחרונות הגיש הגאון רבי אפרים בוגרד, חסיד חב”ד משכונת רמות בירושלים מועמדות לתפקיד, ובסבב המינויים האחרון שמו הופיע ברשומות, אך שם נתקע – כשעד היום מינוי זה לא יצא לפועל.

מעדות של מי שנכח במקום, העניק הגר”י יוסף בשעתו תקיעת כף לאחד מרבני בית דין חב”ד, תוך שהוא מבטיח לתמוך במועמדות הגר”א בוגרד. תקיעת הכף הייתה אל מול עיני הרב עובדיה יוסף זצ”ל. על פי ההערכות, הגר”י יוסף לא תמך ברב בוגרד, או כעדות גורם שליווה את המגעים מאחורי הקלעים: “מי ששם וטו על המינוי הוא נציג הראשל”צ, אפילו לא ש”ס עצמה”.

מאחר והבחירה חשאית, קשה לדעת זאת בוודאות של מאה האחוזים. בשעתו פניתי לסביבת הרב לקבלת תגובה בנושא – אך ללא הצלחה.

ח”כ אייכלר עצמו תומך נלהב במועמדות הגר”א בוגרד, ופרישתו מהוועדה תגרום נזק לחב”ד.

כפי שכבר פרסמנו בחרדים 10 בטור נרחב בנושא, תומך נוסף במועמדות של הגר”א בוגרד הוא השר יובל שטיניץ, המכהן כיו”ר הוועדה, ומכבד את חב”ד, כפי שבליכוד יודעים לכבד את החסידות שצעדה תמיד עם נתניהו.

נציגי חב”ד שנפגשו בעבר עם שטיניץ מספרים שנתקלו בידידות עצומה מצידו, והם יצאו בטוחים כי אם הדבר תלוי בו – הוא יעשה את הכול למען הנציג שלהם. “הלוואי והנציגים החרדיים היו מתאמצים עבורנו ככה”, אמרו.

כך או כך, נכון לעכשיו חילופי הגברא בוועדה תקועים, וקריאתו של אייכלר  מעל במת המליאה, לכנס את הוועדה בתוך חודש, היא קול ללא מענה. גם אייכלר יודע שכל עוד לא יוסדר הסכסוך, הוועדה לא תתכנס. גאון מי שכתב לו את הנאום, באשר מדובר במשחק מרתק: איכלר, שכיסאו בוועדה מתנדנד, עומד קבל עם וח”כיו, ונותן עצות ודורש דרישות הקשורות לוועדה.

עסקים כרגיל, הוא שם המשחק.

מעניין יהיה לראות לאן יתפתח הקרב החדש, והאם יקום המבוגר האחראי שישים קץ לקולות הרקע הצורמניים שלו.