נמאס טוטאלית.
לא רק הדיווחים שקריים. לא רק האירועים לא נכונים. המציאות מזויפת. המרחב מזויף. הזירה מזויפת. פייק ניוז זה חיים בתוך זיוף.
תשאלו אנשים אומללים מן השורה, קורבנות התעמולה של הרעים, כאלו ששמו את חייהם על הקלף הזה של שנאת נתניהו, מה הם רוצים ממנו? מה הבעיה בנתניהו? והם יגידו לכם: השחיתות. זו הבעיה העיקרית. השחיתות. נמאס מהשחיתות. שיילך כבר הביתה.
וזה נכון, לכאורה, וזה הגיוני, כי על פי הדיווחים נתניהו מצוי בחקירות והמשטרה בודקת חשדות נגדו.
הבעיה היא, שלפני ארבעה חודשים אותם אנשים בדיוק עם אותו זעם בעיניים בדיוק, כשהם נשאלו את אותה שאלה בדיוק הם אמרו: ההסתה. זאת הבעיה של האיש הזה. ההסתה. הוא לא מפסיק להסית.
וחמשה חודשים לפני זה? “הבידוד המדיני”.
זו הייתה הבעיה. המצב המדיני החמור שבו נמצאת ישראל, בגלל מי? בגלל נתניהו.
האנשים האלה אינם שקרנים. הם קורבנות של תעמולה. המון מוסת (המון במונחי אופוזיציה, בואו נירגע). נגדם אין לי כלום, לבד מרחמים. אני נתקל בהם השכם והערב. אנשים ונשים טובים ויקרים. הצד השווה בכולם הוא שהחיים שלהם לא ממש הולכים כמו שהם היו רוצים שיילכו ועל כן הם קורבנותיה האוטומטיים והטבעיים של תעמולת הלא-כלום. הפייק.
מי ששקרן באמת, שקרן וזייפן, הם האנשים שמוכרים להם את התעמולה הזו. אנשי המקצוע הציניים והרעים, שלכודים בתוך פלונטר ההתגוששות הזה שהם עצמם קשרו וסיבכו; שהפכו את מלחמות נתניהו למקצוע ולדגל ולכרטיס ביקור, ובמקרים אחדים גם לתלוש משכורת או חשבונית חודשית.
הם אנשים שלא מאמינים למילה אחת שהם עצמם אומרים; הם לא חושבים שזו רפובליקת בננות והם לא מאמינים ששחיתות נוראה פושה בכל חלקי השלטון ומאיימת להשמיד את המדינה; הם לא מוצאים באמת בעיה בשיחות ליליות של ראש הממשלה עם עורך ‘ישראל היום’, שכולם יודעים שהוא עיתון שהוקם כדי להגן עליו, מפני שעם שאר העיתונים יש לו בעיה רצינית; הם לא חושבים שאם לאשתו יש בעיות זה הופך אותו לבעייתי; הם יודעים היטב שפרשת הצוללות אינה נוגעת אליו כנראה; הם יודעים בעיקר שלא חשיפת צדק ולא רדיפת שחיתות לנגד עיניהם אלא שהם מחויבים למשימה להפיל אותו.
אנשים ציניים ורעים.
אני לא מאמין למילה אחת שלהם. הכל זיוף אחד ענק מתחילתו ועד סופו. אנחנו כולנו, מצביעי ליכוד ועבודה, הבית היהודי וחד”ש, וגם כאלה שלא מצביעים בכלל – קורבנות של הקמפיין המיותר הזה.
תשע”ז היתה יכולה להיות אחת השנים המינוריות. אפשר היה פה לנשום לרגע. לנסות לבנות ולשפר דברים. לסדר קצת את עניין הנכים. לשפר את הבריאות. להניע תהליכים חברתיים.
למה באתם והרסתם הכל? עופו לנו מהעיניים, נפשות כעורות ושקרניות.
• מתוך דף הפייסבוק של קובי אריאלי