חתונות? חיזוק הקשר הזוגי? לט”ו באב יש עוד היבט חשוב ששכחתם

הרב מנחם ברוד
|
י"ט אב התשע"ז / 11.08.2017 11:03
ההתחזקות בלימוד תורה נחוצה לא פחות גם לבעלי רקע תורני • למרבה הצער יש אפילו בוגרי ישיבות, שכאשר הם נכנסים למעגל הבלתי-נגמר של עבודה, סידורים, משפחה – הם למעשה מתנתקים מלימוד התורה

השבוע ציַינו את ט”ו באב, שקיבל בימינו אופי של חתונות ושל חיזוק הקשר שבין איש לאשתו. אלה דברים חשובים בהחלט, אבל לט”ו באב יש עוד היבט גדול וחשוב – היום הזה מציין את נקודת המעבר מן הקיץ אל החורף.

בעונה זו של השנה הימים מתחילים להתקצר והלילות להתארך.

בימים הארוכים בני האדם פעילים יותר בחוץ, בעבודתם ובעיסוקיהם. בלילות הם שבים לבתיהם. כשהלילה נעשֶה ארוך יותר, יש לאדם יותר זמן שראוי להקדישו ללימוד התורה.

לכן ט”ו באב נושא עמו מסר של הוספה בשיעורי התורה.

לטעום את התפוח

בשנים האחרונות ניכרת מגמה גוברת והולכת של התעניינות ביהדות. מדברים על ‘ארון הספרים היהודי’. הציבור הרחב חש אי-נוחות מחוסר היכרותו עם המורשת היהודית, ונוהר לכל מיני במות שבהן עוסקים ביהדות.

אבל יש נקודה שבה צריך לעבור מדיבור ‘על’ היהדות לצלילה אל תוך מימיה. אפשר לשמוע הרבה הרצאות על טעמו הנפלא של תפוח, על הרכבו המינרלי ועל תרומתו החשובה לאדם. בשלב מסוים יאמרו המאזינים: “טוב, תנו לנו לנגוס בתפוח ולחוש את טעמו”.

מי שהתעורר בו רצון אמיתי להתחבר למורשת היהודית, שפשוט יפתח ספר ויתחיל ללמוד.

אפשר להתחיל מחמישה חומשי תורה, מספר הלכה, מהמשנה והתלמוד, מתורת החסידות. יש בימינו ספרי עזר נהדרים, המאפשרים גם למתחילים ללמוד תורה. מובן שהטוב ביותר הוא להצטרף לשיעור תורה קבוע, שבו יש יתרון כפול: לימוד מפי מורה ומסגרת קבועה, שמעודדת את האדם להתמיד בה.

ההתחזקות בלימוד תורה נחוצה לא פחות גם לבעלי רקע תורני. למרבה הצער יש אפילו בוגרי ישיבות, שכאשר הם נכנסים למעגל הבלתי-נגמר של עבודה, סידורים, משפחה – הם למעשה מתנתקים מלימוד התורה.

ברור, הם אוהבים מאוד ורוצים ללמוד תורה, אבל ‘זה לא יוצא’. והם גם מוסיפים אנחה כנה.

ט”ו באב מַפנה קריאת התעוררות לכל אחד ואחת מאיתנו – חייבים ללמוד תורה ולהוסיף בשיעורי התורה. עם כל הכבוד לעיסוקינו הרבים, אין הם יכולים לבוא על חשבון חיבור קבוע ורציף עם התורה. חכמינו המשילו את החיבור הזה לצורך של דג במים; וכך “התורה היא חיינו”.

אי-אפשר להתנתק ממקור החיים, גם אם יש לנו תירוצים טובים.

הבית עולה רמה

המחויבות שחש כל יהודי ללימוד התורה היא מרכיב בסיסי בזהותנו היהודית. עם ישראל כוּנה ‘עם הספר’, מפני שבכל קהילה ועדה, בכל הדורות, המראה הטבעי היה לראות בערב בבית המדרש את בעלי המלאכה, הסוחרים ומכובדי העיר, יושבים ולומדים. זה מול גמרא, זה אוחז בידו משנה, השלישי חומש, הרביעי שולחן ערוך, ומי שאינו יודע ללמוד – קורא תהילים.

החיבור הזה אל התורה יעשיר אותנו, יזרים לנו חמצן רוחני ויעניק לנשמתנו הצמאה את המים הזכים שהיא כמהה להם. חיי הבית כולו יעלו רמה.

כשההורים לומדים תורה, הילדים סופגים את האהבה לתורה ואת ערכיה. זה הזמן!