בין דקה ב'בין הזמנים' לכנר שלא הופיע

בעוד כשבוע, יצאו עשרות אלפים משומרי החומה הנאמנים, לימי בין הזמנים • רבים סוברים כי בימים אלו חלה הפרדה בין תורת ישראל ועם ישראל חלילה• לו רק נפנים כי למנצח הגדול, מלך העולם, חשובה כל דקה
מנחם מן
כ"ה תמוז התשע"ז / 19.07.2017 23:36
כנר, כינור

"ארתורו טוסקניני". מן הסתם שם זה לא מעורר בכם, קוראים יקרים, שום אסוציאציה או רגש כלשהו.

קרוב לוודאי שכלל אינכם יודעים כי שתי המילים הללו הינם שם של בן אדם, יתכן ומראהו של תבשיל יווני עתיק המוגש במסעדות פאר, הוא שנגלה לנגד עיניכם עם קריאת רצף האותיות וחיבורם לכדי מילה של ממש.

ובכן, איש זה חי לפני עשרות שנים, והמיוחד שבו הוא תפקידו: ארתורו זה היה מאסטרו איטלקי דגול, שנחשב בזמנו לגדול מנצחי התזמורת מהמיוחדים בעולם.

רבים מכם בוודאי עדיין תוהים בינם לבין עצמם, מהו התפקיד המגוחך שאותו מבצע האיש בעל הפאה המגושמת, ומדוע ידיו מונפות אל על משל היו מולו כיתת יורים המצווה עליו להשתטות.

אך יודעי דבר שיושבעו על ידכם לשמור את חוסר ידיעתכם בסודי סודות יגלו לכם, כי תפקידו של המנצח הינו חשוב לאין ערוך, שכן תזמורת מלוהקת מסימפוניה של קולות ודי בכלי אחד שינגן שלא במקומו בשביל להחריב קונצרט שלם.

טוסקניני היה מלך יחיד בתחומו ומעטים העזו להתחרות ביכולותיו האגדיים. יתרונו נקנה לו בזכות ולא בחסד שכן פרפקציוניסט גדול היה, ואת  לילותיו שם כימים למען יצא תחת ידו דבר מוגמר ומושקע.

אחד ממאות מעריציו של המנצח המפורסם, עסק בתחום הכתיבה, וכסופר קנה לו שם של כבוד בין שועי עולם שבדור ההוא. כתשורה לארתורו טוסקניני, או שמא הייתה זו בקשה אישית מצד זה האחרון, עסק הסופר בכתיבת ביוגרפיה אישית על חייו של המנצח הדגול מרישא ועד גמירא.

וזאת יש לדעת, כי דרך ספרי ביוגרפיה להיות נכתבים ימים רבים, שכן מלאכת ריגול של ממש יש כאן. על הביוגרף ללוות כל צעד ושעל מחייו של המרואיין, ולעקוב ביסודיות אחר כל אירוע בר חשיבות שבו נוטל גיבור הספר חלק, לעיתים אף נדרש החוקר ללון ולשהות תקופה ארוכה במחיצה אחת עם המושא, ורק כך משתקפת בצורה אותנטית ביותר דמותו האמיתית והנכונה.

באחד הימים הודיע טוסקניני לביוגרף הנכבד כי בערב לא יוכל הראיון היומי להתקיים, שכן עיסוק מיוחד וחשוב יש לו.

משפט זה, לא רק שלא פעל את פעולתו, אלא הצית אש בוערת בשלהבת 'תוכנת הריגול' המוטמעת בפנימיותם של סופרי הביוגרפיה.

מהו העיסוק הנכבד? הקשה המעריץ למאסטרו הדגול.

השיב טוסקניני: "מתקיימת הערב מסיבה גדולה לכבודו של הקיסר. במרכז התכנייה ישנה הופעה גדולה של הקונצרט המרכזי של ברלין, עליו ניצחתי אני מידי שנה בשנה, ועתה מפאת חולשתי לא יכולתי לבצע את תפקידי. מאסטרו אחר הוא זה שיוביל בניצוחו את התזמורת, וחפץ אני להקשיב דרך מכשיר הרדיו לקונצרט ולחוש את הרמוניית הצלילים, לא אתן לאיש להפריע לי בזאת".

הביוגרף כמעט שפער את פיו בתדהמה. הן לעת כזאת ייחל רבות בשנים, לו רק יוכל לחזות במנצח בשעת הקשבתו, הרי שתחושות של ממש יהיו כאן. לאחר הפצרות והתחייבות שלא להפריע למאסטרו כלל בשעת הקונצרט, קיבל הסופר את האישור לשהות לצידו ולחזות בטוסקניני באותו הערב.

ואכן, בסיומה של המסיבה ובשעת פרידתו, הופתע המעריץ מסיכום דבריו של המנצח העומד מולו.

"הבל ורעות רוח", אמר טוסקניני, ומיד הוסיף: "מתוך חמישה עשר הכנרים הופיעו רק ארבעה עשר, סימפוניה לא הייתה כאן".

לאחר ששמר את הדברים בליבו, ובפרט את תמיהתו הגדולה, כיצד יכול היה המנצח להבחין ממרחק אלפי קילומטרים, בעזרתו של טרנזיסטור עלוב כי כינור אחד מתוך מאה ועשרים כלים שונים לא ניגן בקונצרט, החליט הביוגרף לברר את הדברים, ולבדוק את רמת דיוקו של המאסטרו.

מה מאד רבתה הפתעתו כששמע מפי מארגני המסיבה, איתם הצליח לשוחח בדרך לא דרך, כי אכן אחד הכנרים לא הופיע במסיבה.

כשסיפר את תמיהתו לטוסקניני עצמו, השיב לו המנצח: "הדברים פשוטים. אין סיבה שאתה כאדם מן השורה תרגיש בחסרונו של כינור אחד מתוך מאה כלים ויותר, אך אני שזהו תפקידי לשלב ולהוביל את הכלים לכדי סימפוניה, חש מיד בחסרונה של השלמות בהיעדרותו של כל כלי".

את התיאור המיוחד קראתי מכתב ידו של הרב פסח קרוהן, מגיד מישרים דאמריקה.

בעוד כשבוע, יצאו עשרות אלפים משומרי החומה הנאמנים, לימי בין הזמנים.

רבים סוברים כי בימים אלו חלה הפרדה בין תורת ישראל ועם ישראל חלילה.

אכן, עמוסות הם "ישיבות בין הזמנים" בבני תשחורת הממירים ימי חופשה בימי עליה ומקדשים שם שמים ברבים. אך אין לנו הרכה בערכה של דקת לימוד אחת ויחידה.

לו רק נפנים כי למנצח הגדול, מלך העולם, חשובה כל דקה, ומורגשת היא בחסרונה בדיוק כמו ארבע שעות בזמן. לו נבין כי בראייתו האין סופית מבחין בורא העולם בתועלתה העצומה של אמירת "אמן" אחד ולהפך חלילה בחסרונה.

או אז נקדיש את כל כולנו לסימפוניה העולמית לכבודו של מלך מלכי המלכים.

• מנחם מן הוא סופר ופובליציסט חרדי: Yoredea.man@gmail.com

תגיות

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות