‘דפקו’ מכות לילדים? אוי, מאיפה זה בא!

אליעזר היון
|
ט"ז תמוז התשע"ז / 09.07.2017 22:55
הצביעות והרוע סביב המורים מתלמוד תורה בעלזא בתל-אביב לא חדלים גם כאשר בית המשפט הורה בפסק דין מגוחך ביחס להאשמות כי הם צריכים לשלם… 1000 שקלים לקרבן • אבל אנחנו? אנחנו לא מכירים בכלל מורים שדחפו פלפל שחור לפה של התלמידים

כשהתפוצצה פרשת ‘בערגן בעלזן’ במסגרתה הואשמו שישה מורים מ’חיידר’ בעלזא בתל אביב בהתעללות בתלמידיהם, סערה העיתונות החילונית, אך גם הרשת החברתית החרדית – שמיהרה לדווח בסוג של שמחה לאיד, כי הנה, שוב נלכדו מורים חרדים שהתעללו בתלמידיהם הקטנים והמסכנים.

העובדה כי רק מורה אחד הואשם במעשים חמורים במיוחד, ויתר המורים באלימות ‘רגילה’, לא הפריעה ללהט העיתונאי שמעורב היה עם שנאת חרדים, לחלחל כל-כך חזק לתודעה, עד שבאתר מרכזי בישראל, ובעיתון מרכזי לא פחות – אתר ‘וואלה ועיתון הארץ, לא הבחינו בהבדל וטענו בתוקף כי גם שאר המורים הואשמו במעשים חמורים.

הם ‘חטפו’ על כך, כמובן, תביעת דיבה, מעורך הדין דוד שוב, כפי שפורסם לראשונה כאן בחרדים 10.

והנה, היום התפרסם גזר דינם של המורים, והוא, איך לומר, די מביך ביחס להאשמות: מעט עבודות שירות וקנס בסך… 1000 שקלים לקרבן.

האם אתר ‘וואלה’ ועיתון ‘הארץ’, ובכלל אתרים חילוניים – פרסמו את גזר הדין? האם הם התנצלו על שהפכו את המורים המכים לעבריינים במעשים חמורים? חרף חיפושי לא מצאתי ידיעה על כך באתרים הללו ובתקשורת הכללית בכלל.

אבל הטענה מופנית גם לשיח החרדי-חברתי.

אי אפשר לשכוח את הרוע המזוקק שפרץ ברשתות החברתיות כנגד המורים מ’ברגן בעלזן’. כולם חיככו ידיים, ורק ציפו לראות את המלמדים מבלים שנים ארוכות בכלא.

מכות, התעללויות, הצלפות קשירות, סטירות, הטלת אימה, דחיפת פלפל שחור ואפילו שומו שמיים – צביטות עם הציפורניים.

אוי אוי אוי.

אנחנו לא מכירים את זה. זו לא היהדות שלנו. מהיכן הדבר הזה הגיע אלינו? מכות לילד בחיידר? פלפל שחור בפה? הטלת אימה? צביטות עם הציפורניים סטירות זה נורא!

בחייכם.

נשמע מוכר? מסתבר שכן.

כמעט כל זכר שחובש כיפה שחורה, ואת שנות נעוריו בילה בחיידר או בתלמוד תורה, יכול לספר על מורים שהכו את תלמידיהם, ואפילו דחפו להם פלפל שחור לפה. אני באופן אישי מכיר שני מורים שעשו קצת יותר מזה. איש, כמובן, לא חשב להעמיד אותם לדין.

זה התרחש בעבר באורח קבע, וניתן להניח בסבירות גבוהה כי זה מתרחש גם היום בלא מעט מוסדות.

האם זה בסדר? כמובן שלא. אבל ככה זה כנראה עובד במוסדות החרדים. כל אחד ושיטת החינוך שלו, וכך גם כל הורה ובחירתו לשלוח את ילדיו למוסד דומה לזה שהוא למד בו בעבר.

האם יש הורה חרדי היום שחושב שבחיידר של הבן שלו עובדים עם שיטות חינוך פדגוגיות מבית מדרשה של חנה בבלי? מסופקני.

אז יש כאלו שהשיטות האלו דוחים אותם, אולם מה שיותר דוחה היא ההצטדקות וההלקאה העצמית הכל-כך צבועה הזו.