סקר בדק: בעד לתת למשפחה גישה לחשבונות ברשתות לאחר מותכם?

מסקר בקרב מדגם מייצג של הגולשים עולה: כמחצית מהציבור לא מעוניין שתהייה לאיש מבני משפחתו או חבריו גישה לחשבונותיו • כ-20 אחוזים בעד לאפשר גישה לחלק מהתכנים בלבד • ח"כ אורי מקלב: "אין כמעט אדם שאין לו עיזבון דיגיטלי משמעותי, הציבור חייב להיות ער לכך"
נוחי גולד
י' תמוז התשע"ז / 04.07.2017 17:37
מחשב, הקלדה

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (שלישי) דיון בנושא 'הזכויות על נכסים דיגיטליים לאחר המוות'.

מסקר שערכו פרופ' מיכאל בירנהק וד"ר טל מורס בקרב מדגם מייצג של הגולשים בישראל, עבור איגוד האינטרנט הישראלי וממצאיו הוצגו לראשונה בדיון עלה, כי כמחצית מהציבור לא מעוניין שתהייה לאיש מבני משפחתו או חבריו גישה לשירותי הענן, הדואר האלקטרוני או הרשתות החברתיות שלו, לאחר מותו, כאשר כ-20 אחוזים מהם בעד גישה לחלק מהתכנים בלבד.

עוד עלה מהסקר שנערך בחודש שעבר, כי פחות מחמישית מהציבור מודעים לשירותי ניהול מורשת דיגיטלית, במסגרתם מאפשרים חלק מתאגידי האינטרנט לבעל החשבון להותיר הרשאות לניהול החשבון במקרה של פטירה, וכי רק 6 אחוז מהציבור הפעיל כלים אלה.

לצד כך, כ-70 אחוזים מהציבור לא מעוניין שלאחר מותו תהייה גישה לאיש למידע אודותיו השמור באתרי הכרויות.

פרופ' מיכאל בירנהק, אוניברסיטת ת"א: "ככל שהחיים שלנו הופכים יותר דיגיטליים כך המוות שלנו הופך דיגיטלי יותר. המחקר מראה יש מודעות מאוד נמוכה לנושא. חלק ניכר מהמשתמשים רוצים לשלוט בגורל המידע שלהם אחרי מותם, חלק מהם רוצים לעשות זאת בעיקר מפני המשפחה".

ורד שביט, בלוגרית וחוקרת עצמאית, שאיבדה את אחיה עיתונאי הרכב טל שביט בתאונת דרכים ונאלצה להתמודד לאחר מותו עם פריצה לחשבון הדואר האלקטרוני שלו, סיפרה על המצב המורכב: "כולם הולכים למות ולהותיר אחריהם מורשת דיגיטלית עשירה מאוד, כולל צעירים.

"בעולם הדיגיטלי, אם לא ניהלת את נכסיך בחייך, שום דבר לא יעזור אחרי מותך, לא כסף, לא עורכי דין ולא שום דבר. אני מסייעת לאנשים ופעם אחר פעם אני נאלצת לומר: זה שאת אלמנה לא נותן לך זכויות דיגיטליות, נשבר לי הלב להסביר את זה לקרובי משפחה מדרגה ראשונה.

בארץ אף אחד מהגופים המוכרים לא מפרסם את המדיניות הדיגיטלית שלו, אם יש כזו. מקבלים מהם הרבה תשובות – תביאו צו משפט, תביאו אישור פטירה".

שביט ציינה כי גם גוגל ופייסבוק, להם פתרונות בדמות הותרת הנחיות למי להותיר הרשאות לחשבון – לא מפרסמים אותם. "אני מציעה שבכל הרשמה ובכל תקופה ישאלו התאגידים מה נרצה לעשות עם החשבון לאחר מותנו, וכן להרים קמפיין ארצי להעלאת המודעות לנושא".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "הציבור פחות מתייחס לנושא הזה, אולי זה בגלל המהירות, אולי בגלל חוסר המודעות – ואנחנו כאן צריכים לתת את הדגש. יכול להיות שזה ייתן את המענה הדרוש ואנשים ינצלו את זכותם בחלק מהפלטפורמות להורות על אדם ממשיך. מנגד, ייתכן שרק קידום כמה תקנות ייתן מענה שלם. הותרת המצב כפי שהוא תציף מקרים רבים של עוגמת נפש".

שני מרבל, שאחיה נפטר ממחלת הסרטן, סיפרה על מאבק ארוך מול פייסבוק בבקשה לקבל היתר ניהול של דף פומבי שניהל ובו תאר את התמודדותו עם המחלה.

"בבלוג ביטא שמשון את רצונו לשמור על השפיות במלחמה המתמשכת על החיים. הוא נתן שם מענה לחולים רבים, רצינו לעשות משהו העם החומרים וליצור המשכיות, לצערנו בוקר אחד הכל נעלם, חווינו מעין אובדן מחדש. פייסבוק טענו שלא ניתן להחזיר את הדף כי הוא היה מנהל יחיד. רק לאחר תקופה ודין ודברים ממושך החליטו לראשונה ובאופן תקדימי כמחווה אנושית לאפשר לי לנהל את הדף".

ח"כ מקלב: "הבהרת בדבריך כמה משמעות יש לדברים האלה לאחים, הורים, ילדים של נפטרים. נציגת פייסבוק העבירה מכתב על הצעדים שעושה החברה והבטיחה שתעקוב אחר הדיון. אם נקדם חקיקה לא תהייה להם ברירה".

עו"ד איגי פז, משרד המשפטים: "לדעתנו עדיף לא להתייחס לנושא הזה תחת דיני ירושה. יש קושי לפלח חומרים כאלה לחומרים כלכליים ויכול להיות בכך גם עניין לנושים בקטלוג כזה, יכולים להיות גם חילוקי דעות בין יורשים, עדיף שזה יהיה בדיני חוזים".

לשאלת יו"ר הוועדה לגבי הסדרה של הנושא, השיב פז: "התקיימו דיונים אך הם נעצרו בשלב מסוים משום שפתרון חקיקתי הוא מאוד מרוד מורכב. יש גם שאלות של הדרג המדיני שיכול להנחות את הדרג המקצועי, יש גם סדר עדיפויות".

ח"כ מקלב: "גם שיש תעדוף יש צורך להתקדם, גם הנושא הזה צריך מענה ואני מבקש שתדרשו לו".

עו"ד יהונתן קלינגר, יועמ"ש התנועה לזכויות דיגיטליות: "אני מקווה שיקודם הליך חקיקה או הסדרה לנושא. צריך לזכור שכל עוד התאגידים הבינ"ל לא יהיו צד לחקיקה, היחס שלהם אלי הוא חוזי ואין לי זכויות בקניין. הטענה שלהם תהייה אתה נפטרת וההסכם שלנו כזה".

ח"כ מקלב סיכם את הדיון: "מדובר בנושא מורכב מאוד כאשר בסופו של דבר אנחנו תלויים בספקים וחברות בינלאומיים ונצטרך לעבור מחסום גדול עד לפתרון. אך זה לא צריך למנוע מאתנו להתקדם. משרד המשפטים אני מבקש שתבחנו את הסוגיה של קניין רוחני – מה אומר החוק, מה אתם מציעים כחקיקה להסדרה. אין ספק שהשלב הראשון זו המודעות, היא יכולה לתת הרבה, לצד כך כאמור גם חקיקה על השולחן לצורך הסדרה, אנחנו חייבים זאת לציבור".

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות