דווקא אתה תיפול בשבי הרפורמים? • חיים ולדר כותב לאנטולי שרנסקי

הרפורמים רוצים לעשות מה שאף אחד לפניהם לא חשב אפילו לעשות. הם רוצים ל ז י י ף את התורה. להשכיחם תורתך • תחזיק מעמד אנטולי. התגברת על הקומוניסטים? תתגבר גם על הרפורמים למרות שהם הרבה יותר חזקים ומתוחכמים
חיים ולדר
ו' תמוז התשע"ז / 30.06.2017 09:56
שרנסקי

1.

זה היה בחודש שבט 1986 (תשמ"ו).

הייתי אז בן 18, ויחד עם כל היהודים בעולם עצרתי את נשימתי כאשר הודיעו על שחרורך מהכלא הרוסי.

לעולם לא אשכח את התמונה שלך, על גשר גלינקה, בעסקת חילופי השבויים בין ארה"ב לברית המועצות דאז.

אני זוכר יהודי נמוך, רזה, עם פני ילד, ועל ראשו "קוצ'מה" (מעין ספודיק פרוותי). נראית אבוד וחולה, ואכן הרוסים הצליחו להוריד את בריאותך עד למצב של סכנת חיים.

צעדת לאורך הגשר בזיגזג. כולם פחדו שאו-טו-טו אתה צונח על הרצפה. אחר כך סיפרת שעשית זאת מפני שהקצין הרוסי אמר לך: "צעד ישר!" אז עשית לו דווקא.

לא אשכח את קבלת הפנים שעשו לך כאן בנמל התעופה בן-גוריון, בהשתתפות ראש הממשלה דאז שמעון פרס ושר החוץ יצחק שמיר. בהגיעך לישראל ביקשת להימנע מלקרוא לך אנטולי, אלא בשמך העברי נתן, בו הקפדת להשתמש בשנותיך הארוכות בכלא הרוסי.

שלושה חודשים לאחר מכן נסעת עם רעייתך לארצות הברית שם הוענקה לשניכם מדליית הזהב של הקונגרס, העיטור השני בחשיבותו בארצות-הברית. עשרים שנה לאחר מכן קיבלת את מדליית החירות הנשיאותית של ארצות הברית מידי ג'ורג' בוש, והפכת לישראלי הראשון ולאדם הלא-אמריקני הרביעי שקיבל את שני העיטורים האמריקניים החשובים ביותר של הנשיא והקונגרס.

2.

אני רוצה ללכת טיפה אחורה. על מה קיבלת את האותות הללו? על מה ישבת בכלא הרוסי? תרשה לי לספר לקוראים ולאחר מכן אשוב לכתוב לך.

אנטולי שרנסקי נולד בדונצק שבאוקראינה (אז בברית המועצות) למשפחה יהודית. בשנת 1973, אחרי שבקשתו לקבל ויזת יציאה לישראל נדחתה בגלל סיבות שהוגדרו "ביטחוניות", שרנסקי הפך לדובר העיקרי עבור אסירי ציון ומסורבי העליה היהודים.

ביולי 1978 נידון ל-13 שנות מאסר. בספרו האוטוביוגרפי "לא אירא רע", כותב שרנסקי כי הצליח לשרוד את מחנות המעצר והעבודה של הגולאג בזכות דבקותו בזהותו היהודית ותשוקתו לעלות לישראל שבגללם נשאר חופשי בנפשו.

שרנסקי סיפר שפעם ישב עם מספר סוהרים בחדר ואמר להם שהם כולם עבדים והוא היחיד באותו חדר שהוא אדם חופשי. שכן, כל הסוהרים נתונים לפקודותיהם של מפקדם ואין להם רצון חופשי כלל, ואילו לו יש חירות נפשית ומחשבתית. הוא יהודי ובנפשו הוא לא משועבד לאף אחד.

במהלך שנותיו בכלא הפך שרנסקי לסמל המאבק על זכויות האדם בברית המועצות ומאבקה של היהדות שם. מרדכי בן דוד ורדיגר אף כתב שני שירים לשחרורו ולעידוד רוחו "Let My People Go" (שלח את עמי) וhold on"" (החזק מעמד).

ב-11 בפברואר 1986, לאחר שישב במאסר תשע שנים, שוחרר לבסוף שרנסקי במסגרת עסקה שבה נמסרו לברית המועצות חמישה מרגלים תמורת שלושה מרגלים מערביים, ביניהם שרנסקי.

לאחר מכן השתלב בתפקידים רבים. ח"כ, שר ולאחר מכן יו"ר הסוכנות היהודית.

3.

מי היה מאמין שאתה, שהצלחת לצאת מהשבי הקומוניסטי, וגם במהלך השבי נותרת אדם חופשי, דווקא אתה תיפול בשבי הרפורמיזם הגרוע פי כמה מהקומוניזם ותכף נסביר מדוע.

השבוע ביטלת באופן חסר תקדים, פגישה בין ראש הממשלה ובין נציגי הסוכנות היהודית בראשה אתה עומד, בגלל חוק הגיור וביטול מתווה הכותל. וגם הסברת מדוע: "ביטול מתווה הכותל והעברת חוק הגיור הם שיאו של משבר חריף בין ממשלת ישראל ויהדות התפוצות. אנחנו מרגישים שעכשיו אין על מה לדבר עם ראש הממשלה".

מזמן ידענו שהרפורמים השתלטו על הסוכנות היהודית. ואפשר להבין גם מדוע. בראותם שאין הם מצליחים למצוא אחיזה בארץ ישראל, ולאחר שבעים שנות פעולה אגרסיבית הם הצליחו להקים בארץ איזה שלושה "בתי כנסת", הם מצאו עצמם באותו מקום של השמאל הקיצוני שמחזיק כאן בתקשורת, בבית המשפט, בפרקליטות ובכל מוקדי הכוח ועדיין מקבל לא יותר משישה מנדטים מתוך מאה ועשרים.

הרפורמים החלו לפעול בדפוס הפעולה של השמאל הקיצוני: "אם אנחנו לא מצליחים לכבוש את העם – לפחות נהרוס אותו".

השמאל מנסה לעשות זאת באמצעות הקרן לישראל חדשה המממנת כל מי שיכול לערער איכשהו את מרקם החיים העדין כאן בארץ. לסכסך בין ערבים ליהודים, בין שמאל לימין, בין דתיים לחילוניים ובין גברים לנשים.

הרפורמים עושים אותו הדבר, דרך שלל קרנות וגופים שמטרתם לזייף את התורה. להציג "יהדות אחרת", מינוח מכובס למחיקת היהדות. בעצם, זיוף גרוע הרבה יותר ממחיקה ותכף נבין מדוע.

4.

בשנת 1949 פורסם ספר בשם "1984" מאת ג'ורג' אוורוול. מחברו תיאר מדינה דמיונית שתקום בעוד 35 שנה, שתהיה גרועה יותר מהקומוניזם.

מה כבר יכול להיות גרוע יותר מהקומוניזם?

גיבור הספר עובד ב"מחלקת המסמכים" שב"מיניסטריון האמת", ותפקידו לשכתב את ההיסטוריה עבור המפלגה. הוא מקבל קטעי עיתונות "בעייתיים", כגון קטעים המספרים בשבחם של חברי מפלגה שלאחר מכן לא הלכו בקו המפלגתי. או אירועים שלא הסתדרו עם האינטרס של המפלגה. המשימה של עשרות אלפי האנשים ב"מיניסטריון האמת" הייתה "לאייד" את החדשות מכל קטעי העיתונים או הקלטות וצילומים, כמו גם למחוק את עצם קיומם של האנשים שסר חינם מאז לידתם, כולל תעודת לידה שלהם ושל הוריהם ושל ילדיהם וכן כל אזכור שלהם, גם אגבי.

גיבור הסיפור "חוטא" במחשבה עצמאית נגד השלטון ואז הוא נכלא ועובר שטיפת מוח מרתקת במיוחד (שעליה מבוסס הספר).

החוקר שלו מסביר לו כי אין הם מסתפקים בהריגתו הפיזית, שכן הרבה אנשים מתו אך השאירו איזו מורשת אחריהם.

אתה רוצה שאומר לך מדוע הבאנו אותך הנה? "לא! לא רק כדי לסחוט ממך הודאה, ולא כדי לענוש אותך. לרפא אותך! לעשותך שפוי בדעתך! האם אתה מבין, וינסטון, ששום אדם שאנחנו מביאים לכאן לעולם אינו יוצא מתחת ידינו אלא אם כן ריפאנו אותו? אין אנו מעוניינים באותם פשעים טיפשיים שפשעת. אין אנו מעוניינים אלא במחשבה. אין אנחנו מסתפקים בכך שאנחנו משמידים את אויבינו; אנחנו משנים אותם".

הגיבור וינסטון סמית' אומר לחוקר האכזרי, "מה אני יכול לעשות אם אני רואה מה שלנגד עיניי? שתיים ועוד שתיים הן ארבע". על כך עונה לו החוקר: "לפעמים, וינסטון. לפעמים הן חמש. לפעמים הן שלוש. לפעמים הן גם זה וגם זה בעת ובעונה אחת. עליך להשתדל יותר".

החוקר שואל את וינסטון האם אירוע מסוים, ששונה, שופץ וסולף בדיעבד, אכן קיים לדעתו. וינסטון משיב לו: "אבל הוא קיים! הוא קיים בזיכרון!", משיב לו או'בריאן החוקר: "אני איני זוכר אותו". ובמילים אחרות אנחנו מבקשים לשלוט גם על הזיכרון של הציבור

החוקר גם מסביר לוינסטון את היעד הסופי:

האם נתת דעתך, וינסטון, שבשנת 2050, לכל המאוחר, לא יהיה עוד בחיים אפילו אדם אחד המסוגל להבין שיחה כזאת שאנחנו מנהלים עכשיו?".

גם לאחר שוינסטון משתכנע ששתיים ועוד שתיים הם חמש, החוקר עדיין אינו מרוצה. "אתה חייב לאהוב את השלטון שלנו. אין זה די שתציית לו. אתה חייב לאהוב אותו".

הדיאלוגים הללו מבטאים מושג יהודי בסיסי: "להשכיחם תורתך"

5.

נתן שרנסקי, היודע אתה? הקומוניסטים ששבו אותך במשך 9 שנים אסרו לקיים את מצוות היהדות. הם לא ניסו לרגע לשנות את היהדות. רק למנוע את קיומה. הם הצליחו בהחלט למנוע ממיליוני יהודים את קיום התורה והמצוות גם את ילדיהם, אך לא הצליחו וגם לא ניסו לפגוע בתורה עצמה. זו נשמרה לה בקרן זווית עד שהקומוניזם התאדה ומאות אלפי יהודים שבו מיד לאותה תורה שנשמרה בשבילם.

הנאצים עשו משהו אחר, חמור יותר. הם הרגו גם את היהודים ששמרו על התורה וגם את אלה שלא. הם גם שרפו ספרי תורה ומיליוני ספרי קודש. אך גם הם לא שינו את התורה לפני ששרפו אותה. הם שרפו את התורה ואת שומריה וגם את אלה שלא. אבל בתורה עצמה לא נגעו. כי תורה אינה גווילין ונייר אלא התוכן. מה שנמסר לנו בהר סיני, ונמשך על ידי מעתיקי השמועה עד לעצם היום הזה.

אבל הרפורמים? הם רוצים לעשות משהו נורא. הם רוצים ל ז י י ף את התורה. הם רוצים לעשות מה שאף אחד לפניהם לא חשב אפילו לעשות.

הם רוצים שלא תהיה שבת ולא תפילין ולא גיור ולא כשרות ולא נישואין כהלכה ולא הלכה ולא תורה ולא סידור ולא תפילה ולא כותל ואפילו לא "ותחזינה עינינו בשובך לציון", הפסוק שהפך לסיסמא של הסוכנות היהודית.

הם מחקו את הפסוק הזה מה"סידורים שלהם". הידעת?

הרפורמים גורמים לכך שלא יהיה למה לחזור אפילו. שלא יהיה למה להתגעגע. שלא יהיה על מה ללכת לכלא ושלא יהיה על מה להשתחרר ממנו, ואפילו למות לא יהיה על מה. זה הכיוון אליו מובילים הרפורמים. הרס, תוהו וחורבן.

תחזיק מעמד אנטולי. התגברת על הקומוניסטים? תתגבר גם על הרפורמים למרות שהם הרבה יותר חזקים ומתוחכמים. הקומוניסטים עשו את מה שעשו בסבל ובעינוי. הרפורמים עושים זאת במתק שפתיים ובמתן כבוד רב ומשכורת מנופחת.

אתה שיצאת מהשבי הקומוניסטי נפלת לשבי הרבה יותר מסוכן ומתוחכם ממנו. אנא ממך, פקח עיניך וראה.

מיליוני היהודים שהתפללו ליציאתך ולשחרורך לא עשו זאת כדי שתיפול מהפח אל הפחת.

• הטור מתפרסם ביתד נאמן

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    צריך עוד מאמרים מעין אלו לחבר הבינוניים לצדיקים
    02/07/2017 18:31
    דורון
  1. חבר מהעבודה הביא לי העיתון יתד השבוע 30.06.17
    קראתי הכתבה הזו בדיוק וזאת לאחר חילופי דברים בינינו במשרד בניין מתווה הכותל.
    הדברים של חברי היום ברורים וחד משמעיים. לגבי תפיסתו את העניין.הכותר חיים ולדר היקר העביר המסר בצורה כ"כ אלגנטית ואינטלגנטית לעין שיעור
    שכאשר צירף למחשבתי נקודות זכות רבות על מדוע עלינו להרתם בכל הכח ובכל האמצעים העומדים לרשותנו ולהדוף כל נסיון לקעקע הזהות האמיתית של יהודי ירא ה'.וה' הטוב הוא ירחם על כל עמו באהבה.
    יישר כח חיים ולדר ורפואה שלמה לבן היקר