הרבי מליובאוויטש, 25 שנה I מדוע הגבר השחור עמד שם עם החסידים

בין אלפי החסידים שהתכנסו מול מרכז חב"ד העולמי-770, היה גם ג'פרי דיוויס, גבר אפרו-אמריקני • הבעת פניו הייתה של כמיהה והערכה, בדומה לזו של החסידים שהתאספו לציון יום ההילולא של הרבי מליובאוויטש זצ"ל • אז למה הוא היה שם? הנה הסיפור
יוסף גרינבוים
ב' תמוז התשע"ט / 05.07.2019 14:45

בין אלפי החסידים שהתכנסו על שדרת איסטרן פארקוויי שבברוקלין, מול מרכז חב”ד העולמי-770, היה גבר אפרו-אמריקני.

הבעת פניו הייתה של כמיהה והערכה, בדומה לזו של החסידים הרבים שהתאספו לציון יום ההילולא של הרבי מליובאוויטש זצ”ל.

שמו הוא ג’פרי א. דייוויס. הוא פעיל חברתי אפרו-אמריקני בניו-יורק, תושב שכונת קראון הייטס, והמייסד והנשיא של קרן “אהוב את עצמך, הפסק את האלימות”.

אז למה הוא היה שם? ובכן, גם הוא מתגעגע לרבי.

“השתתפתי בהנצחה השנתית לזכרו של ידיד הילדות שלי, האדמו”ר מנחם מנדל שניאורסון”,  כתב ג’פרי בדף הפייסבוק שלו, ושיתף את התצלום שצולם על ידי צלם collive שימי קוטנר. “זה היה כבוד גדול כל כך שהייתה לי ההזדמנות לדבר עם הרבי כשהייתי ילד. אני אוהב לראות את קהילת קראון הייטס וקהילות ברחבי העולם מכבדים את מורשתו האדירה”.

ג’פרי דייוויס אכן היה בעל קשר מיוחד עם הרבי, קשר שהחל עם אחיו ג’יימס א. דייוויס שכיהן כחבר מועצת העיר ניו יורק, עד שנרצח  בשנת 2003 בבניין עיריית ניו-יורק.

ג’פרי דייוויס התראיין לפרויקט התיעודי ‘פגישות עם הרבי’ של חברת JEM וסיפר על הרבי מליובאוויטש בתור “הידיד הגדול שלנו”.

בסרטון הוא הצהיר כי הרבי הוא ההשראה שמאחורי עבודתו עם עמותת ‘אהוב את עצמך, הפסק את האלימות’, המוקדשת להפסקת הפשע ונגד שימוש בסמים.

בראיון – שחלקים ממנו מתורגמים כאן בחרדים 10 – מספר דיוויס כי כילדים,  הוא ואחיו היו נוהגים לשחק בשכונתם קראון הייטס, בין הרחובות איסטרן-פארקווי ויוניון.

“שיחקנו תופסת כדרכם של ילדים, כשמידי פעם היה עובר במקום אדם חברותי ונחמד. הוא התגורר במרחק רחוק מאיתנו, ברחוב פרזידנט, והוא היה עובר לידינו בדרכו אל בית הכנסת, אל ההתכנסויות והתפילות, והוא היה משוחח איתנו. אנחנו אימצנו אותו כיון שהוא אימץ אותנו.

“אנחנו ציפינו לבואו כיון שהוא היה נותן לנו כסף. הוא היה אומר: ‘הנה דולר לך והנה דולר לך’. וכמובן כילדים מיד מיהרנו לבדוק כל אחד כמה אחיו קיבל… כך הוא הכיר אותנו. הוא ראה אותנו ואנחנו ראינו אותו. הייתה לנו זכות לדבר עם האיש הנפלא הזה”.

אבל שם לא נגמר הקשר.

דיוויס ממשיך לספר: “כל חיינו, מההיבט של הקריירה, הפכו למה שהם בזכות הרבה מהדברים שהוא לימד אותנו, דברים רבים שהוא אמר לנו. זכורה לי פעם אחת מיוחדת שאני ואחי רבנו על כדור והוא אמר לנו: ‘התנהגו יפה, אהוב את אחיך כמוך, ואהוב את עצמך כמו שאתה אוהב אחיך, מפני ששניכם אחד. אהבו זה את זה’.

“למעשה 20 שנה אחר כך זה היה שם הארגון שהקמנו ‘אהוב את עצמך והפסק את האלימות’.

“לאחר מכן התברר לי שזה הרבי הגדול”, מספר מר דיוויס. “אני רואה את תמונתו בכל מקום וכשאני רואה את תמונתו של הרבי אני שוקע בהרהורים, על אדם כמעט בגיל 80 שגילה חיבה לשני ילדים שלא היו נראים כמותו, אבל הוא פתח את הדלת עבורנו, כדי למצוא שפה משותפת ולחבק את כל בני האדם.

“כמובן שתמונתו תלויה גם בביתנו, לא בתור הרבי הגדול, אלא בתור אדם שהשפיע עלינו, מישהו ששוחח איתנו, ידיד, שנתן לנו עצות טובות”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות