באירופה מתמקדים בתסמינים החיצוניים

הרב מנחם ברוד
|
ט"ו סיון התשע"ז / 09.06.2017 15:51
הטרור הערבי אולי מבוצע בפועל על-ידי יחידים, אבל הוא מוּנע מכוח הקולקטיב, שמתדלק אותו ומעניק לו גיבוי, גלוי או נסתר • רודפים אחרי צעיר שטוף מוח שמתכנן פיגוע, ומנהלים שיחות מכופתרות עם מי ששוטף את מוחו

אנחנו מביטים בטרור האסלאמי השוטף את אירופה וחיוך מריר עולה על שפתותינו: בוקר טוב אליהו! ברוכים הבאים למועדון המפוקפק של נפגעי הטרור!

אירופה הצבועה, שידעה לשגר אלינו הטפות מוסר צדקניות על מלחמה ‘מידתית’ בטרור, מוצאת את עצמה עכשיו מול כל מפלצתיותו.

אחרי כל פיגוע פושטים כוחות הביטחון על שכונות מסוימות, עוצרים חשודים, מחרימים חומרים, וכעבור זמן אנחנו שומעים על פיצוח האירוע ועל חשיפת המעורבים בו.

אבל גם באירופה, כמו אצלנו, מתמקדים בתסמינים החיצוניים של המחלה במקום לטפל בשורשה.

משחקים את המשחק

גורמי הביטחון מתייחסים לטרור כאל פשיעה, ועדיין לא חלחלה ההבנה שאין הוא דומה כלל וכלל לעבריינות רגילה. פשיעה רגילה מבוצעת על-ידי יחידים, וכאשר לוכדים אותם ומכניסים אותם אל מאחורי סורג ובריח, מקבלים חברה נקייה יותר.

לעומת זה, הטרור הערבי אולי מבוצע בפועל על-ידי יחידים, אבל הוא מוּנע מכוחו של הקולקטיב, שמתדלק אותו ומעניק לו גיבוי, גלוי או נסתר.

מבחינה זו, מחלקי הסוכריות בחוצות הערים הערביות, אחרי פיגועי טרור, הם מחבלים בדיוק כמו האוחזים בסכין או ברובה. על אחת כמה וכמה שמי שמשלם משכורות למחבלים וקורא כיכרות על שמם הוא תומך טרור ממדרגה ראשונה.

באנגלית הוא מדקלם ססמאות על ‘שלום של אמיצים’, ובערבית הוא מעניק את מלוא הגיבוי למעשי הטרור והרצח.

ואנחנו משחקים את המשחק.

רודפים אחרי צעיר שטוף מוח שמתכנן פיגוע, ומנהלים שיחות מכופתרות עם מי ששוטף את מוחו ונותן לו את הרוח הגבית. אנחנו מחרימים חומרי חבלה, אבל לא נוגעים בחומרי ההסתה ובמסיתים.

גם העולם הרחב נרתע ממלחמת חורמה בטרור האסלאמי מתוך יראת כבוד בסיסית לאמונה דתית. אבל כאן טמון הכשל היסודי – אין זו אמונה דתית, אלא ההפך הגמור מכל מה שקשור בדת ובאמונה.

זו שחיתות מוסרית ואבדן צלם אנוש, ואת הסטייה הזאת חייבים לבער.

מלחמה רעיונית

הן הנצרות הן האסלאם מקדשים את התורה ורואים בה את הבסיס לדתות שלהם. שבע מצוות בני נח נחשבות אבן יסוד לכל תרבות אנושית. אחת משבע המצוות האלה היא איסור רצח והאמונה בקדושת החיים של כל אדם שנברא בצלם אלוקים.

מכאן שכל המטפח ‘אמונה’ של רצח ושפיכות דמים – פועל למעשה נגד אחת מאבני היסוד המרכזיות של כל דת באשר היא. בכך הוא מוציא את עצמו מכלל בני התרבות, ומוכיח שה’אמונה’ שבשמה הוא מדבר אינה אלא סילוף מוחלט של ציווי הבורא.

זאת המלחמה האמיתית שהעולם נדרש להילחם – מלחמה רעיונית, להפנמת ערך קדושת החיים ועקירת תרבות הרצח מקרב כל בני אנוש.

זה כולל גם הפסקת קריאת כיכרות על שם מרצחים, ועצירת הזרמת כספים למשפחותיהם של פושעים מתועבים כאלה.

אם העולם יתאחד במאבק נחוש ועקשני בשורש הבעיה – ננצח את תרבות הרצח ואת זוועות הטרור וניצור עולם טוב יותר לנו ולבנינו.