הגרי”מ לאו: עיר ללא רב זו הפקרות, המצב נוראי. צריך שיעשו סדר בבלגן

רבה הראשי של העיר תל אביב-יפו, הגרי”מ לאו, מסיים היום (חמישי) באופן רשמי את תפקידו – עם הגיעו לגיל 80.

בראיון שהעניק הבוקר (חמישי) לנועם זיגמן ב’קול ברמה’ התייחס הרב לאו לכך שנאלץ לפרוש מתפקידו על פי חוק: “כתוב בחז”ל שתלמידי חכמים ככל שמזקינים דעתם מתיישבת ומתווספת עליהם, אבל אני סובייקטיבי ונוגע בדבר”.

הרב לאו ציין: “חזרתי מכס הרב הראשי לאותה עיר בפעם השניה, ובמקום להגיד לי ‘ברוך שפטרנו’ אמרו לי ברוך הבא. פרישתי היום היא רק באופן פורמלי וטכני. אמשיך להשתתף באירועים בעיר תל אביב ולנהל סדר יום כרגיל”.

הרב לאו התייחס גם לתדמית ה’חילונית’ של העיר: “בניגוד לתדמית שבנו לתל אביב, כשאני חזרתי לכס הרבנות מצאתי שבעה נציגים דתיים בעירייה מתוך 31, אין הרבה ערים עם מספר כזה של חברי עירייה דתיים. בעיר פועלים 547 בתי כנסת וכאלף עסקים מבקשים מאיתנו כשרות למרות שאין חוק כזה בת”א. על זה איש לא כותב. זו סטיגמה מזוייפת”.

בהמשך הלין הרב לאו על המצב בתחום מינוי רבני הערים: “יש כאן אנומליה, בנתניה שהיא עיר גדולה היה רק רב עיר אחד במשך 26 שנה, ובאבן יהודה הסמוכה והקטנה יש שניים. בתל אביב יש אחד ובאזור שניים. בבת ים ובחיפה הגדולות אין אף רב עיר. עיר ללא רב זו הפקרות, זו לא מדינה יהודית ככה, המצב נוראי, צריך לעשות סדר בבלגן למפות את הערים ולבחור רבנים היכן שצריך”.

בראיון לשרה ב”ק בתכנית עצם העניין ברדיו ‘גלי ישראל’ אמר הגר”מ לאו כשנשאל על דעתו לגבי הכשרות הפרטית: “דעתי מאוד שלילית לנושא הזה, זה הופך את העסק למסחרי לחלוטין .. אם אני חותם על תעודת כשרות למלון מסוים בתוקף תפקידי כרב העיר, את יכולה להאמין ב-100%, אין לי שום נגיעה, שום אינטרס, שום טובת הנאה. אני לא אוכל שם, אני לא ישן שם ואני חותם על התעודה בלב שלם.

ברגע שיש כשרות פרטית הוא מעוניין להגדיל את מספר הלקוחות שלו וישנה תחרות למי יש יותר מונופול על יותר עסקים. הוא לא אובייקטיבי. הוא אינטרסנט”.

עוד נשאל על החלוקה לרב אשכנזי ורב ספרדי במדינה: “ברבנות הראשית לישראל הבחירה בין שניים היא משום שהתפקידים הם שונים לגמרי ויש רוטציה בתפקידים – האחד הוא נשיא מועצת הרבנות הראשית וכל הבעיות של שבת, כשרות, נישואין ומועצות דתיות. השני הוא נשיא בית הדין הרבני הגדול שזה מקביל לנשיא בית המשפט העליון.

“לגבי הערים, אני הייתי עדיין נותן לירושלים את הייחוד של ירושלים על בעיותיה הסבוכות והמורכבות ומאפשר לה עדיין שני רבנים. ליתר המקומות תלוי, צריך לבדוק את העניין. … תלוי ביישוב, בחלוקת העדות”.

 בהמשך התייחס לתפקיד הרבנים: “זה שיש לו תעודה זה חשוב אבל זה לא מספיק, הוא צריך פרקטיקה. תארי לעצמך רב ללא התמחות ולצערי אין היום בחוק שמחייב אפילו התמחות של חודש ימים לראות מהי רבנות. צריכה להיות הוראה מחייבת עליך להביא אישור משלושה רבנים מכהנים שאתה עשית אצלם שימוש … ואתה נתקל בבעיות של אנשים באים אל הרב,  על מה הם באים, איך מתייחסים אליהם”.