המשפיע שלחם בקרב על ירושלים קיבל מדליית הוקרה וסיפר על ניסים

חיים טוויל
|
כ"ח אייר התשע"ז / 23.05.2017 22:50
לרגל ציון יובל לשיחרור ירושלים, התקיים בגבעת התחמושת מסדר הוקרה ללוחמים שהשתתפו בקרבות על העיר • בין מקבלי המדליות בלט בנוכחותו הרב אליהו פרץ זילברשטרום, המשפיע של חסידי חב”ד בנווה יעקב • לאחר הטקס, הוא סיפר על הניסים שחווה

היום (שלישי) התקיים בגבעת התחמושת –  לרגל ציון היובל למלחמת ששת הימים ואיחוד העיר ירושלים – מסדר הוקרה ללוחמים שהשתתפו בקרבות על העיר ירושלים.

במהלך המסדר הוענקו מדליות הוקרה לכ-1,800 מפקדי ולוחמי עבר ולמשפחות השכולות אשר איבדו את יקיריהם בקרבות על העיר.

הטקס נערך בראשות מפקד פיקוד המרכז, אלוף רוני נומה וחבר הכנסת זאב אלקין, השר להגנת הסביבה, ירושלים ומורשת.

המדליה שהוענקה מכילה את רכיבי סמל העיר ירושלים, מדינת ישראל ופיקוד המרכז.

בין מקבלי תעודות ההוקרה, בלט בנוכחותו המחנך הרב אליהו פרץ זילברשטרום, המשפיע של קהילת חסידי חב”ד בשכונת נווה יעקב בירושלים.

הרב  זילברשטרום היה ממשחררי ירושלים והשתתף בקרבות על העיר. על כך, כמו יתר הלוחמים, הוא קיבל היום את המדליה המיוחדת ותעודת ההוקרה.

לאחר הטקס, הוא התפנה לספר לכתב אתר חב”ד-col, על ימי המלחמה, לפני יובל שנים בדיוק:

“הקב”ה עשה לנו ניסים ונפלאות”, פותח הרב זילברשטרום בן ה-80 את השיחה. “ראיתי אותם במו-עיני, על כל צעד ושעל” – הוא מציין בהתרגשות, ומספר שלושה סיפורים כ’מדגם מייצג’.

הרב זילברשטרום: “שירתתי בגדוד 68, ובמלחמת ששת הימים סיפחו אותי ליחידת מרגמות כבדות, 120 מ”מ. רדיוס ההרג של הפגז, כשהוא נוחת בקרקע – כ-150 מטרים בקירוב, ועוד מעט תבין למה אני מקדים זאת. ביום רביעי, כוחות הצנחנים פרצו לעיר העתיקה בשעה 10 בערך, ובשעה 10:20 נכנסו לסמטאות העיר העתיקה.

“בסמטאות הסתתרו צלפים של הלגיון הירדני, וצלפו בחיילים, שלא יכלו להמשיך ולהתקדם. מי שהתקדם – נורה. הוצבנו עם המרגמה הכבדה בשטח שבו היום נמצא ‘גן סאקר’ והמג”ד שלנו היה באוויר עם מטוס סיור מדגם ‘פייפר’ וכך טיווח אותנו למטרות. בלי מפות ובלי כלום…

“הצנחנים ביקשו סיוע ארטילרי, וההוראה הגיעה ‘מלמעלה’ שנירה לעבר המטרות. עלינו בקשר ושאלנו: ‘כמה מרחק יש בין הכוחות שלנו לכוחות האוייב?’

“התשובה הייתה: 25 מטרים”.

הרב זילברשטרום, חוזר לרגעים הדרמטיים, כאילו היה זה אך אתמול. ההתרגשות והרעד ניכרים היטב בקולו: “חששנו מאוד. כאמור רדיוס הפגיעה של הפגז 150 מטרים, האיכון באמצעות ה’פייפר’ לא היה הכי מדויק בלשון המעטה, ובמרחק כה קצר יש חיילים שלנו! מה עושים?! בעוד אנו מתחבטים, מגיעה ההוראה הפעם מדרג בכיר ביותר בפיקוד, לירות!…”

הרב זילברשטרום, קולו נשנק מדמעות, ממשיך לתאר: “הידיים רעדו, העיניים זולגות דמעות… ‘שמע ישראל!….’ שאם חס וחלילה ייפגע חייל… דממה. ואז, צעקות בקשר: בול! פגעתם בול!…

“עמדת הצלפים הירדנית חטפה פגיעה ישירה, והכוחות יכלו להמשיך בפריצה בעיר העתיקה…”

הרב זילברשטרום מסיים לגולל את סיפורו המרגש, ושואל: “תגיד, זה לא נס?”

גבעת התחמושתMILNER MOSHE, לעמ

בעוד הכוחות כובשים את העיר העתיקה, הגיע דיווח בהול מה’פייפר’ שסייר בשמי ירושלים: טור שריון תגבורת עיראקי מגיע מכיוון בית לחם לירושלים. המג”ד מבקש לירות מספר פגזים, ‘אולי אחד מהם יפגע במשהו ויעצור את ההתקדמות’… התגבורת העיראקית חצתה את הירדן, עברה את חברון, בית לחם, ועוד מעט היא בירושלים!

המג”ד מדווח מהמטוס כי הוא מזהה את מפקדי הטנקים העיראקים, כשמחצית גופם מחוץ לצריח, והם מסמנים ווי ניצחון באצבעות.

ה’פייפר’ מתרחק, פגז מרגמה ראשון נורה. כן. גם הפגז הזה פגע בול. בטנק הראשון בשיירה, והשמיד אותו כליל… כל הטנקים האחרים עשו “אחורה פנה” ופתחו במנוסה.

את הסיפור הבא שמע הרב זילברשטרום בעצמו מרבי אברהם אייזן, שהתגורר בשיכון חב”ד בלוד:

“לפני מלחמת השחרור הוא התגורר עם משפחת חמיו ליד כולל צמח צדק בירושלים. לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, חזר אייזן לבית הישן, לראות מה עלה בגורלו. בדרך הוא פגש ערבי אותו הכיר מלפני מלחמת השחרור. ר’ אברהם מדבר איתו בערבית, והערבי עונה לו באידיש. כך היתה ההיכרות בימים ההם.

“הערבי מספר לו שביום רביעי, היום בו פרצו הכוחות לעיר העתיקה, בשעה ארבע לפנות בוקר החלו הליגיונרים הירדנים במנוסה גדולה. הערבים המקומיים שאלו אותם על מה ולמה? הרי היהודים עדיין לא הגיעו… והתשובה היתה מפתיעה: “ראינו שהיונים חוזרות לכותל, והבנו שהיהודים חוזרים…”