מה עונים לחילוני: למה לא מתגייסים?

כשאנו עומדים מול שכנינו החילוני ומתמודדים עם שאלת 'אי הגיוס', לרוב איננו עומדים מול כאב שכלי שיפוג במילים חכמות ו'מפוצצות' • נכון, ישנם המקטרגים להכעיס המצפים לתשובה הגיונית ושכלתנית - אך רובו של העם זועק מקירות ליבו
מנחם מן
כ"ב אייר התשע"ז / 17.05.2017 23:28
לימוד תודה, כולל

יהודי נכנס לביתו של ה'צמח צדק' ובליבו תוגה. בנו היחיד והצעיר, נספה במגפה ומני אז חייו אינם חיים, לילותיו אינם לילות וימיו בבכי ויגון. עבודתו אינה כשהייתה, רעייתו שבורה ורצוצה ונפשו שואלת למות.

בבכי ובגרון ניחר קרא האיש לרבי: אנא הושיעני.

הביט הרב ביהודי האומלל, וחזה בעיני רוחו את רגשותיו. הרכין ה'צמח צדק' את ראשו, אחז בזקנו ונתפס בשרעפי קודש. הס בחדר, היהודי מבין כי כעת עסק לרבי עם נסתרות, והן הדממה למשפחת הסתרים היא שייכת.

אט אט התעורר הרבי מעולמו הרוחני, הישיר עיניו הטהורות אל האב, והחל בורר את מילותיו: "זה עתה שוטטתי ברום שמים, בין מלאכים ושרפים עמדתי, ואת שלום בנך דרשתי. וזאת אומר לך: טוב לו שם לנער. זיו שכינה סוככתו, ונהרות גן עדן משכשכות תחת רגליו. רוץ לביתך אב, ושמח בשמחת ילדך הקט".

והאב מביט ברבי, עיניו מתעוררות, זיו חיות חדש באברי פניו, רוח חדשה בעצמותיו ובפיו משפט קטן: "רבי, החייתני".

תורתו זו של הרבי ה'צמח צדק' נלמדת בשיעורי הפסיכולוגיה ומבוארת כך: ידע הרבי כי כאבו של האב אינו כאב שכלי. כאבו הוא כאב שבלב, כאב רגשי.

הבין ה'צמח צדק' כי משפטים שכלתניים, חזקים ככל שיהיו, שנונים או חדים, יועילו לכאב שבראש, אך לא יעזרו במאום לכאב שבלב. רק תשובה ישירה כחץ לליבו הרותח של האב, תרחיק את התוגה ותצמיח שם את השמחה.

כשאנו עומדים מול שכנינו החילוני ומתמודדים עם שאלת 'אי הגיוס', לרוב איננו עומדים מול כאב שכלי שיפוג במילים חכמות ו'מפוצצות'. נכון, ישנם המקטרגים להכעיס המצפים לתשובה הגיונית ושכלתנית. אך רובו של העם זועק מקירות ליבו.

שאלותיו רגשיות ולבביות:

מדוע אנו נצא לשדה הקרב, ונהמר על חיינו, ואתם תשבו מול מזגן צונן ותדברו איש את רעהו בחיבה.

מדוע אנו כאימהות וכרעיותיהם של לוחמים, נדיר שינה מעיינינו, ונחיה בדאגה מתמדת יומם וליל, בעוד אתן המשתייכות לחוג אחר מאתנו, תזכו לחיות את חייכם יחדיו ללא צל של חשש.

על שאלות אלו ועוד לא תועיל תשובה אחרת, מלבד הגדרת המושג 'לימוד תורה ומהותה' לאחינו נטול הכיפה והציצית.

הן אמת, ואיש לא יסתור זאת: שכרו של יהודי המחרף נפשו בשדה הקרב גדול לאין שיעור. ידועות התבטאויותיהם של גדולי ישראל כי כל חייל הנהרג בשדה הקרב, הרי שמוכן ומזומן הוא מידית לחיי העולם הבא. איש לא יחלוק על כך.

את המושג 'מסירות נפש והקרבת חיים' אנו מכירים. אך האם מישהו שמע על המושג המקודש 'מסירות חיים והקרבת נפש'?

לא, אין כאן משחק מילים נחמד. יש כאן הבדל במהות, הבדל של ממש.

יהודי הממית עצמו באוהלה של תורה, המוותר לחלוטין על מנעמי החיים, על תענוגות ועל קידום, על 'נקודות זיכוי' ו'הלוואות בתנאים מצוינים'.

יהודי החי חיים של תורה במהותו ובנפשו, בוויתורו על כוס קפה מרענן רק בגלל פסוק בתורה המצווה על הפרדה בין בשר לחלב. הממיר נסיעה במכונית, בהליכה של קילומטרים, רק בגלל שציווהו בוראו בתורה על שמירת השבת.

יהודי המוסר את חייו כפשוטו, להוויותיהם של אביי ורבא, המוותר על רבבות שקלים רק משום חשש קל שבקלים שמא איסור 'ריבית' יש בהם.

יהודי המקריב את 'נפשו' על מזבח הטהרה, המציב לעצמו סייגים וגבולות, ומונע מנפשו חוויות ומנעמים רק משום שאינם כשרים כהלכה. יהודי זה, הוא ה'מוסר את חייו – ומקריב את נפשו' הוא ולא אחר.

קל לדבר, קל עוד יותר לתאר את חייו של אברך הכולל, כטובים שבחיי הגוף. קל לדמיין את "מאות" השקלים זורמים הישר לחשבונו בלא לעשות דבר. כביכול.

אך האם קל לממש זאת?

הביאו הנה את הטובים שבבניכם, את הלוחמים הגדולים, את המסתערים קדימה ללא חת, ונסו אך לשעה קלה אחת, להושיבם בחדר ממוזג מול גמרא ומול ראשונים. מול סוגיא אחת במסכת שבת או גיטין, קידושין או יבמות. תנו לו לחייל המצטיין גמרא וקובץ ראשונים ובקשו את מוחו לנתח, להיות שקוע. לוותר על קפה, על משפט משונן שעומד על קצה הלשון אך ורק משום שאין מפסיקים באמצע הלימוד.

הוא יברח, הוא לא ישרוד. הוא יוותר על המזגן, הוא יוותר על 'מלגת הדתות' ויסתער במהירות לעבר פתח היציאה, לחבור חזרה לחבריו לפלוגה, למלא את פיו בדברי שחוק, ולזכות ב'מלגת צה"ל' לאורך ימיו ושנותיו.

אכן, מוסרים החיילים את נפשם וראויים הם לכל שבח. אך גדולים הם האברכים ובני משפחותיהם המוסרים את כל שבעים שנותיהם את גופם ואת נפשם על קידוש השם.

הצבא גדול כוחו בכך ששומר הוא על ה'יהודים'.

התורה גדולה עוד יותר בכך ששומרת היא על ה'יהדות'.

• מנחם מן הוא סופר ופובליציסט חרדי: Yoredea.man@gmail.com

תגיות

הדפס כתבה

10 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    אברךרעש אברך
    18/05/2017 01:40
    רעש
  1. אכן מאמר זה יפה הוא מהמאמר המתועב שלך על האורחים החילונים אך לדעתי כדי להיתמקד במה שאמרת אחרון זה תשובה אמיתית

  2. פששש
    18/05/2017 11:58
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  3. ומה עם לשלב?

  4. דע מה שתשיב
    18/05/2017 12:42
    משה
  5. "התורה גדולה עוד יותר בכך ששומרת היא על ה'יהדות'." שימו לב לדבריו
    התורה לא שומרת על היהודים אלא על היהדות זו לא תשובה לאי שרות בצבא. תורה יכולים ללמוד המבוגרים היהודים בחו'ל–שהם יהיו בבחינת היושבים אל הכלים.
    להבנתי השאלה צריכה להיות אלינו ולא לחפשיים. למה אנחנו לא משרתים–בבקשה כל אחד יענה לעצמו בכנות כאילו גהינום פתוחה לרגליו, התשובה האמיתית היא כי הציבור החרדי אינו מכיר בלגיטימיות משל מדינת ישראת הוא "עם" לעצמו. נכל היתר הם רעשים וצלצולים. אז מילא העתונאי הנכבד זו פרנסתו–כל אחד מאתנו יענה לעצמו.

  6. הכותב
    18/05/2017 16:27
    זאב
  7. הכותב "שכח" פרט אחד "קטן"… בצבא נהרגים, לעומת זאת בכולל משמינים ומתים בשיבה טובה… יחי ההבדל הקטן….

  8. אך מדוע אי אפשר לשלב?
    18/05/2017 19:19
    אנונימי
  9. לקבוע עיתים גם לתורה וגם לצבא? אנשים יכולים ח
    לשרת 3 שנים בצבא ולאחר מכן ללמוד תורה כאוות נפשם. בנוסף כאשר אתה משרת יש לך את השבתות, חגים שבהם הינך יכול לקבוע עיתים לתורה.
    הרי כולם יודעים שבלי הצבא שלנו לא יכלנו לחיות פה בבטחה והרי ה'גרם לצבא הזה להתקיים ולכן רני חושבת שכולם צריכים לשרת בצבא.
    בנוסף כאשר החרדים אינם הולכים לצבא הם עלולים לגרום לנתק קטן בין הדתיים לאומיים-חרדים, חרדים-חילונים וזה הרי מיותר כי הרי כולנו יהודים וכולנו משפחה אחת.
    אמנם ניתן להגיד שיותר קשה לשבת מול סוגיה בגמרא, מאשר להילחם אך אני חושבת שזה כבר תלוי בתכונות האדם ובהתנהוגתם.
    ובשל כך אני חושבת שאם ישנו חרדי שמרגיש שהוא מסוגל לשבת וללמוד תורה כל היום- שימשיך, כל הכבוד לו! אך מי שמרגיש שבצבא הוא יצליח יותר, יתקדם יותר וישפיע יותר שילך לצבא, ובטח ובטח שהחברה החרדית לא תוציא מחברתה ותקבל אותו כמו שהוא.

  10. אברך מצטיין
    19/05/2017 11:13
    חרד לעתיד העם הזה
  11. מביש. אלה טיעוניך? זו הסיבה להשתמט? כי כל החילוניים לא מסוגלים ללמוד תורה? כל החילוניים שלא נפלו בעת ההגנה על המולדת, וממלאים לאחר מכן את כיתות האוניברסיטאות. בדברריך אתה מרחיק דורות של יהודים מהדת.

  12. מדוע לא פשוט לומר את האמת?
    22/05/2017 14:41
    ירון
  13. לא מתגייסים משום שהחוק מאפשר לא להתגייס. נקודה.
    עד השלטון של בגין הייתה מגבלה מכסה על מספר בחורי הישיבה, ובגין בטל אותה.
    מעבר לכך שהטיעונים כאן מגוחכים. ביחוד הטיעון שמי שמת בשדה הקרוב מזומן לעולם הבא. ובכן, בהחלט יש הרבה שיחלקו על כך. אני ממתין להוכחה הזאת.

    עצם העובדה שמישהו מעוניין להסתגף מסיבה זו או אחרת, עדיין אין בה לפטור אותו מחובותיו לחברה.
    אדרבא – באותה מידה יכול לטעון טבעוני, זבחני"ק, שהוא מוותר על הרבה מהנאות החיים ולכן הוא מבקש לא לשלם מיסים

  14. גם לחילוני אסור ללכת לצבא
    23/05/2017 19:08
    שפוי
  15. מרידה באומות ודחיקת הקץ

  16. מאמר לא טוב
    25/05/2017 13:27
    מאמר לא טוב
  17. הרסג אם אני לא טועה אומר שאחת הסיבות לכפירה היא תשובה לא טובה. תסלח לי אבל המאמר לא רציני. מילים נבובות. למשל כמה הערות: וכי חרדי בוחר להיות אברך ולט לפרהס בכבוד. לא בהכרח. יש הרבה שחוסר בלימודי ליבה ואוירה חברתית גורמים להם להיות אברכים. אברכים שלא תמיד לומדים.
    עוד נקודה. מה הקשר בין סגפנות לבין פטור מלתרום לחברה. אותה טענה יוכלו לטעון גם צמחונים וכיוב.
    נקודה נוספת. למה לא לשלב. אולי שירות לאומי או מדא. אולי אפי רק בבין הזמנים.

  18. אסתר אמרה למרדכי אם אין ישראל אין פסח
    25/05/2017 18:47
    אשר
  19. הרי היא ביקשה לצום בערב פסח, והטיפש הזה אומר אם אין צבא רק אין יהודים
    כאילו שיהדות תישאר בלי יהודים.