אני ור’ שימען • ישראל דרעי: “מגיל 6 נסענו המשפחה למירון – לחודש”

ישראל דרעי, האחראי על המקומות הקדושים באזור הצפון, הוא האיש שאחראי על תחזוק הציון של רשב"י • לפני 18 מונה לתפקידו, מיגר תוך שלוש שנים את כל השוק - ועשה מהפך • "עד אז לא הגיעו למירון כמעט חרדים, לא חסידויות. היום יש המון הדלקות, האווירה רוחנית, רמת הצניעות גדלה"
חיים בוזגלו
י"ט אייר התשע"ז / 14.05.2017 21:39

• הרב ישראל דרעי, האחראי על המקומות הקדושים באזור הצפון, מתי לראשונה ‘נפגשת’ עם ל”ג בעומר במירון?

מאי 1998

• אז מונית לתפקידך?

כן.

• מה הייתה החוויה הראשונה שלך בל”ג בעומר במירון?

(ברקע ניגשים אליו אנשים: נהגים, מכוניות, הדפסות. נשמע שהוא בשיא ההכנות לל”ג בעומר)

• שאלתי מישהו: מה הייתה החוויה הראשונה שלו במירון, הוא אמר לי, שישראל דרעי סידר לי אישור כניסה…

זה חוויות טיפשיות, עזוב. תראה, האווירה שהייתה אז באותן שנים, ל”ג בעומר היה שונה ממה שהוא היום. הייתה אווירת הפנינג, שוק, שוק גדול – מתחנת הדלק ועד לרשב”י. דבר שבאמת כיער את האווירה הרוחנית שצריכה להיות במקום כזה.

לאט-לאט, ברוך ה’, במשך 3 שנים הצלחנו למגר את כל השוק הזה ולהפוך את האירוע לרוחני ממדרגה ראשונה. עד אז לא הגיעו כמעט חרדים, ולא חסידויות, למירון.

בשנת 2000-2001 חל מהפך, ומאז המון-המון חרדים מגיעים. יש המון הדלקות, מה שלא היה אז באותן שנים, וזה לאט-לאט מתעצם משנה לשנה.

• כשאני מסתכל על מירון ואני אומר את השם ישראל דרעי, זה נראה די הולך ביחד. בכל פעם כשרוצים לדבר על מירון, אומרים ישראל דרעי, וזה אומר מירון. השאלה היא איך אתה מגדיר את הקשר שלך עם המקום הזה?

קשר נפשי עמוק מאוד, שלא ניתן להסביר אותו. על אף שהעבודה קשה ולא פשוטה, המון התמודדויות, אינטריגות, אתה צריך ללכת בין הטיפות, ולדעת לרצות כל אחד ואחד, ותמיד לבצע את העבודה במלואה – ובסופו של דבר זה לא קל, ממש לא קל, אבל יש המון המון סיפוק.

• כשאתה מסתכל על המהפך שהזכרת, שחל בשנים האחרונות, מה גולת הכותרת שלך?

שהיום יש המון הדלקות, האווירה רוחנית, רמת הצניעות גדלה מאד, רמת הקדושה גדלה מאוד ברוך ה’, דברים שלא היו עד לפני 20 שנה. חל שיפור מאד מאד מאד גדול.

• כשאנחנו מדברים על מירון, אז בשביל אחרים זה ל”ג בעומר אולי, אבל בשבילך זה כל השנה.

נכון, נכון.

• מה, בעצם, אתם עושים לאורך כל השנה?

כל הנושא של התחזוקה והטיפול של המקומות הקדושים בכל רחבי הארץ, דבר שמצריך טיפול שוטף דבר יום ביומו, ואם לא מטפלים דבר יום ביומו, אז רואים את העזובה ואת ההזנחה, וזה נותן את אותותיו ומיד הציבור מגיב בהתאם.

אבל ברוך ה’ אנחנו משתדלים לבצע את משימתנו על הצד הטוב ביותר. המרכז הארצי משקיע המון משאבים, המון כוחות, המון כספים, בשביל לטפל בכל המקומות הקדושים, זה לא דבר קל.

• מתי הייתה הפעם הראשונה שאתה מגיע למירון, לא רק במסגרת התפקיד, עוד לפני כן?

מאז היותי ילד בן 6-7, אני זוכר את משפחתנו נוסעת למירון ושוהה שם במשך כחודש ימים.

אצל הורי וסבי יש מסורת ללכת לקבר של הצדיק רבי שמעון בר יוחאי ולשהות במשך כחודש ליד הציון ולשמוח ולהתפלל. כל הפעילות המבורכת, שממשיכים אותה קהילת יוצאי מרוקו, זה דבר מאד נחמד, הגם שאז היו תנאים לא תנאים והיום ברוך ה’ התנאים הם שונים לחלוטין.

היום רמת הבטיחות גדלה מאד, רמת ההיגיינה גדלה מאד – הכול ברמות שלא הכירו לפני 20 ו-30 שנה.

• אבל מי שרוצה היום לשהות באוהל חודש ימים לא יכול.

תתפלא לשמוע, הרבה עושים את זה ובאים ונהנים, ויש את כל התנאים ויש הרבה סעודות מצווה פה דבר יום ביומו. זה לא דבר שהוא נדיר היום.

• בתור ילד בן 6, אתה זוכר חוויה מיוחדת שאתה יכול לספר?

החוויה לשהות אצל הצדיק וליהנות מהאווירה הרוחנית וליהנות גם מהגשמיות, שאז באותם ימים נחשבו כמשהו עילאי שהיום זה מגומד, ובכל זאת הייתה אווירה-אווירה אז, אין דברים כאלו היום.

• מה עוד אתה חושב לשפר?

תראה. לשפר אפשר אין סוף.. תמיד משתדלים ומתאמצים ומנסים כמה שיותר להיטיב עם הבאים למירון. אין מגבלה. כמה שיותר עושים ומשתדלים וברוך ה’ גם מצליחים, תודה לקל.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות