גפני: אסיט תקציבים למשפחתונים • מקלב: מתנהלים פה כמו בחלם

תמימות דעים בקרב חברי ועדת הכספים לגבי הצורך להגביר את התמיכה במערך המשפחתונים המוכרים והמוסדרים, לצורך תמיכה באימהות עובדות ובכלל, על-מנת לסייע למשפחות בהן שני בני הזוג עובדים.

המשפחתונים, כך אמרו חברי הכנסת, בישיבת מעקב בנושא בוועדה, נועדו לסייע במקומות בהם אין די מעונות יום או שאין מספיק מקומות במעונות הקיימים.

יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני, פתח את הדיון בקביעה: “הממשלה פועלת בנושא הזה נגד עצמה. מחד, רוצה לעודד יציאת נשים לעבודה ומאידך, לא מאפשרת להם את זה, כי לא מממנת משפחתונים ומעונות יום”.

ח”כ יעקב אשר: “אכן מצד אחד הממשלה רוצה לעודד עבודה, אך לא נותנת את הכלים שאדם יוכל לצאת לעבודה בראש שקט. במקום זאת, היא מעודדת אנשים לשלוח את התינוקות שלהם למקומות לא מוסדרים כתחליף למעונות יום, פתרונות פרטיים שלא תמיד עומדים בכל התקנים ולא תמיד פועלים בצורה הנכונה.

“המשפחתונים הם כוח משלים לחוסר במעונות. אם היינו במצב שיש מספיק מקום ופריסה נהדרת במעונות ואין בעיה בצפיפות דיינו, אלא שאין זה כך ואז באים המשפחתונים ומשלימים את החסר במעונות. המשפחתונים עדיין בחסר גדול ובכלל, 23% בלבד מהילדים בגילאים הרלוונטיים יש להם מקום במעונות.

“המדינה לא משקיעה די הצורך, יש חוסר. המשפחתונים הם כלי מוסדר ומפוקח בידיה שגם עולה פחות. אך חמש שנים לא מעדכנים את הגידול הטבעי. הזעקה מהשטח אדירה וחייבים לשים לזה סוף, האוצר ומשרד הרווחה לא שמים כסף לקדם את הנושא.

“אז איך רוצים שאנשים ילכו לעבוד כשאין להם איפה לשים את ילדיהם. מדובר בכסף קטן יחסית, לכל היותר 50 מיליון שקל ואפילו פחות מזה”.

ח”כ אורי מקלב: “אין ויכוח על העובדות. יש מחסור משווע במעונות וגם של משפחתונים. בחמש שנים האחרונות לא נפתחה ולו מסגרת חדשה אחת של משפחתונים, אולי הוקם עוד מעון אחד או שניים. לא ניתנה תוספת סבסוד או תקצוב ישיר למרות זמינות הפתרון הזה של המשפחתונים. כיום אנשים נדרשים לנסוע רחוק וזמן רב למשפחתונים וזה פוגע ביכולת של נשים לצאת לעבודה והאלטרנטיבה היא פנייה למסגרות פרטיות. זה פוגע בכדאיות לצאת לעבודה.

“מסגרת משפחתון פרטי עולה בממוצע במקומות של מעמד בינוני ומטה כ-3,000 שקל. במקומות של אוכלוסיות חזקות זה כבר מתקרב ל-3,800 שקל”.

מקלב הוסיף: “מדיניות הממשלה בתחום הזה היא מדיניות חלם, משקיעים הרבה כסף בהסברה על חשיבות היציאה לעבודה, מאמצים רבים ולתת האפשרות של כדאיות לצאת לעבודה ומשקיעים גם בהכשרות אך לא ניתן ליישם את המדיניות באופן נרחב עקב הפער הזה בין הרצון לצאת לעבודה והמחסור במסגרות ראויות לילדים.

“בנוסף, יש לשפר את מעמדן של מנהלות המשפחתונים בהיבט של תנאי עבודתן. פתיחת עוד מסגרות זה לא סכומים גדולים, בסך הכל כ-40–50 מיליון שקל ל-500 משפחתונים, כ-60,000 שקל סבסוד לשנה. התנאים שלהן הם כאלו, שהן לא עצמאיות ולא שכירות. דורשים מהן כל הדרישות משכיר אך מחויבות כמו עצמאיות. זה גורם למרמור ופוגע בהן”.

נציגת אגף התקציבים באוצר, יעל לינדנברג: “אנחנו רואים את נושא המשפחתונים לא פחות חשוב מאיך שהוועדה רואה זאת. הגענו להסכמות עם משרד הרווחה שהוא מקצה לשנה הקרובה 8 מיליון שקל”.

ח”כ אורי מקלב: “היה סיכום שהאוצר מתחייב לתקצב 30 מיליון שקל שזה גם לא מלא, אך היום מדברים רק על 8 מיליון שקל. זה לעג לרש”.

יו”ר הוועדה אמר לקראת תום הדיון כי הוא דורש תשובות מכל המשרדים הרלוונטיים בתוך שבועיים. “ועדת הכספים רואה בכך נושא חושב ומרכזי מבחינה חברתית ובעיקר בהיבט של עידוד נשים לצאת לעבודה ובמעמד עובדים. אם לא אקבל תשובות יכול להיות שיגיע לכאן תקציב ואני אסיט אותו לעניין הזה. לא נעבור על זה יותר לסדר היום”, אמר.