הרב שטיינמן שאל את הרב: “למה צריך ועד קבלה בכלל?”

שרי רוט
|
ט"ו סיון התשע"ד / 12.06.2014 21:20
הורים לבנות שלא התקבלו לגנים ובית ספר בגבעה B בביתר עלית, טוענים: ‘ועד קבלה’ דוחה תלמידות בלי קשר לתקנון • אחרי שהורים הצהירו כי יפנו למשרד החינוך – התייעץ רב השכונה עם הגראי”ל שטיינמן • התוצאה: הרב משה דוד אדלר הודיע על פרישה “מכל נושאי קבלת התלמידות”

 לפני מספר ימים הופתעו תושבי גבעה B שבעיר ביתר עילית למראה מודעה בלתי שגרתית שהודבקה על לוחות המודעות בבתי הכנסת שבשכונה:

“לאחי ורעי בני קהילתנו שיחיו,

נכנסתי למרן ראש הישיבה הגראי”ל שטינמן שליט”א והורה לי לפרוש מכל נושאי קבלת התלמידות לבית הספר ‘נאות רחל’ ולגני ‘עטרת בינה’.

על כן, מהיום והלאה אין לי  קשר ואחריות להנ”ל וכל נושאי קבלת הלמידות הינם על אחריות הנהלת המוסדות הנ”ל”.

על החתום: הרב משה דוד אדלר (-רב גבעה B).

מאחורי הקלעים סוערות הרוחות בשכונה סביב קבלת התלמידות (או אי קבלה) לבית הספר ולגנים, תוך הפעלת ועד קבלה מיוחד שתפקידו ‘לסנן’ את המתאימות פחות, ולשגר אותן ללמוד בגבעה A.

המרחק בין הגבעות רב – נסיעה של עשר דקות לפחות – כאשר מדובר, בין השאר, גם בילדות קטנות בגיל גן ובכיתות נמוכות.

הסינון אינו מתבצע רק על רקע עדתי, אך משיחה עם אחד ההורים שבתו סורבה – הוא מתאר תמונת מצב עגומה. “אין להורים בעיה עם התקנון, והם מבינים שצריך לעמוד בו. אבל די בכך שמישהו בוועד יחליט שלאם מסוימת יש סלולרי לא כשר – ובזה תם הסיפור עם הילדה. לא יועילו תחנונים חוזרים ונשנים של האם, גם אם תישבע שבידיה טלפון כשר בלבד”.

IMG-20140612-WA0000

לדבריו, “עושה רושם שהעסקנים בוועד מחליטים על פי שיקול דעת אישי, כזה שאין לו קשר ממשי עם התקנון”.

בעקבות טענות רבות מצד הורים, תוך הצהרת כוונות כי יפנו בתלונה למשרד החינוך, החליט רב השכונה לסור אל ביתו של הגראי”ל שטיינמן בחזון איש 5 בבני-ברק, כדי להיוועץ עמו מה עליו לעשות.

במהלך הפגישה הוא גולל את כל הבעיות עם קבלת התלמידות – והרב שטיינמן שאל:  “למה צריך ועדה?”

השיב הרב אדלר: “האם אני יכול לפטור את עצמי מלטפל בנושא קבלת התלמידות ולצאת מהוועדה?”  הרב שטיינמן הגיב: “אכן כן!”  – מה שהוביל לפרישתו של הרב משה דוד אדלר מהוועד.

כעת מתלבטים ההורים מה לעשות: האם להתלונן או לא? אחרי הכול התחושה שלהם היא כי “מי שיפנה להתלונן יסבול, כי גם אם בתו תתקבל ללימודים – יתנקמו בה”.

 אין גיבוי

בשלב זה כדאי לשחזר נשכחות: כבר בערב פתיחת שנת הלימודים תשע”ד עמדה שכונה B ובית הספר ‘נאות רחל’ במרכזה של פרשה דומה, שנקשרה אז בחסידות סלונים.

הסיפור החל לאחר ששלוש בנות קיבלו תשובה שלילית, בטענה “שהן אינן מתאימות לקו החינוכי של בית הספר”. חשוב לציין כי לא מדובר דווקא בבנות ספרדיות. כמו כן כדאי לציין כי בית הספר אינו חסידי, והבנות הלומדות בו משתייכות לכל החוגים.

אלא שבעוד בנות של כלל החסידויות בעיר למדו מאז ומתמיד בבית הספר הכלל-חסידי, הרי שהפלג החסידי היחיד שבנותיו למדו ב’נאות רחל’ היה חסידות סלונים. שכן, בית הספר נקרא על-שם הרבנית רחל, רעייתו ע”ה של האדמו”ר, ומורות רבות מהצוות משתייכות לחסידות.

גם בנושא העדתי לא היו להורים טענות כלפי הנהלת בית הספר. אחרי הכל, מנהלת בית הספר עצמה, הרבנית קורח, היא כלתו של הרב שלמה קורח מבני-ברק, אינה אשכנזייה. אבל, לדברי ההורים, “גם היא לא יכולה נגד הוועד”.

לאחר שאחד ההורים פנה (בשם הקבוצה) למשרד החינוך בתלונה, הורה המשרד למנהלת בית הספר לקבל לאלתר את הבנות. ולא – לא יאפשר את פתיחת שנת הלימודים.

מי שנכנס לתמונה היה האדמו”ר מסלונים, ששלח שליח אל הגראי”ל שטיינמן, כדי לקבל ממנו גיבוי לדרך פעולה נגד משרד החינוך.

במפתיע השיב הגראי”ל כי אין דרכנו כעת להתעמת עם הרשויות. הגראי”ל אף הוסיף, כי ניתן לקבל את הילדות ללימודים, ולנסות לחנכן ולהעלותן על דרך המלך. רק באם ייווכחו בהנהלת בית הספר כי הדבר לא צלח בידם – ניתן יהיה לבצע את הצעד ולסלקן.

לאות מחאה הודיעו אז הורים רבים, כי קיבלו הוראה ישירה מהאדמו”ר להוציא את התלמידות מבית הספר ולהעבירן אל בית ספר החסידי באזור. כיום ניתן לקבוע בוודאות כי הבנות לא הוצאו אז מבית הספר, וכפי הנראה האדמו”ר אף לא אמר את מה שצוטט בשמו.