אבל בעולם התורה: הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ”ל • אלה תולדות חייו

אבל כבד בעולם התורה עם קבלת הבשורה המרה מבית החולים ‘לניאדו’ בקרית צאנז נתניה על הסתלקותו של הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין זצ”ל בגיל 93.

לפני כשנה עבר הגר”י אדלשטיין טיפול רפואי מורכב ומאז נחלש וניטל ממנו כושר הדיבור.

בשנה האחרונה, מאז יצא מבית החולים, שהה בקרית צאנז ב נתניה.

ביום שני האחרון איבד הרב זצ”ל את הכרתו ואושפז בבית החולים ‘לינאדו’ במצב קשה.

היום בצהריים (חמישי) הידרדר לפתע מצבו. הצוות הרפואי פתח בפעולות החייאה, אך למרבה הצער – הרב נפטר.

מסע ההלוויה יחל בשעה 16:45 על יד בית התפילה של האדמו״ר מצאנז בנתניה, משם יצא לבני ברק בשעה 19:00 ברחוב יואל בבני ברק – ובשעה 21:00 ימשיך לרמת השרון, שם יטמן.

תולדות חייו

הגאון רבי  יעקב אדלשטיין זצ”ל,  רבה של רמת השרון משנת תש”י ורב שכונת נאות יוסף בבני ברק,  נולד בשנת תרפ”ד (1924) בברית המועצות לאביו רבי צבי יהודה אדלשטיין, רבה של שומיאץ, ולמרים, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה.

הוא למד ב’חדר’ המקומי בשומיאץ, בהנהלת הרב זלמן לייב אסטולין, מחסידי חב”ד. לאחר מכן למד ב’חדר’ שבעיירה קלימוביץ’ הסמוכה.

בבחרותו עלה ארצה יחד עם הוריו ואחיו – ראש ישיבת פוניבז’  הגאון רבי גרשון אדלשטיין. המשפחה התיישבה ברמת השרון והאב כיהן כרב המקומי.

בתחילה למדו הוא ואחיו עם אביהם בחברותא. באותה תקופה אביהם היה אלמן והוא שלח אותם אביהם ללמוד בלומז’ה בפתח תקווה.

כעבור שנה נישא אביהם בשנית, והוא ביקשם לשוב, בנימוק שמעתה עול הבית על הרבנית ומעתה לא יצטרכו לבטל תורה לצורך עבודות הבית. כאשר הוקמה ישיבת פוניבז’, בחורף תש”ד, הגיע הגאון רבי שמואל רוזובסקי לבקש מאביהם שישלחם לישיבה, והאב נעתר. שני האחים היו בין ששת התלמידים הראשונים בישיבה.

עמד בקשר עם החזון איש ועם המקובל הרב משה יעקב רביקוב.

לאחר פטירת אביו, בשנת 1950, התמנה תחתיו כרבה של רמת השרון. הקים את ישיבת השרון עם הרב בנימין מובשוביץ ועמד בראשה שנים רבות. כמו כן עמד בראש כולל להוראה ברמת השרון.

בשנות ה-80 שימש כראש ישיבת ‘כתר ישראל’-רוז’ין בבני ברק וכן מסר שיעורים בישיבת אלכסנדר.

בשנת תשמ”ט, עם הקמת מפלגת דגל התורה, פוטר עם שאר אנשי הצוות הלא-חסידיים מישיבת ‘כתר ישראל’-רוז’ין.

הגר”י זצ”ל  עבר לכהן כראש ישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם בבני ברק. בשנות ה-90 התמנה כרבה של שכונת נאות יוסף בצפון בני ברק, במקביל לכהונתו ברבנות ברמת השרון. לפני מספר שנים התמנה לעמוד בראשות ישיבת ‘תפארת משה’ בבני ברק.

משנות ה-80 ועד 2012 שימש כדיין בבית הדין של הגר”נ קרליץ בבני ברק, וישב בהרכב הגבוה יחד עם הרב קרליץ.

ב-2010 היה הגר”י זצ”ל מבין 50 רבני הערים שחתמו על פסק הלכה האוסר השכרת או מכירת דירות בארץ ישראל לגויים‫, אך מאוחר יותר משך את חתימתו לאחר שהתעוררה סערה בעניין.

הגר”י זצ”ל נודע בסדרי תפילה עבור חשוכי בנים ומעוכבי זיווג. הוא ממליץ להתפלל עבורם בציון החזון איש בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק לאחר חצות הלילה. לדבריו הצלחת התפילה מותנית בהסתרתה מהמשפחה ומבני הזוג.

רבים פנו אליו אליו לעצה ולברכה, בפרט בענייני זיווג.

לפני שנה, בפורים תשע”ו, עבר בהצלחה ניתוח סבוך בגרון, אולם מאז חדל לדבר ותקשר עם הסובבים אותו באמצעות כתיבה.

הגר”י זצ”ל  נשא את בת דודו, שולמית, בתו של הרב מרדכי שמואל קרול, רבו של כפר חסידים. לאחר פטירתה נשא את אחותה מינה, שנפטרה ב-2008.

באפריל 2012 נישא בשלישית למירה לואיס, שהייתה מוכרת בעבר כשחקנית נירה עדי. אחיו מאב הוא הרב שלמה אדלשטיין, ר”מ בישיבת אהבת אהרן בבני ברק.

גיסיו הם הרב שלמה נח קרול, שהיה רבו של המושב חמד, הרב יעקב ניסן רוזנטל והרב אליהו אליעזר מישקובסקי. אחותו של הרב אדלשטיין הייתה נשואה לרב ראובן יוסף גרשונוביץ, רב בישיבת הנגב.

ילדיו:

הרב מרדכי (מאשתו הראשונה) – ר”מ בישיבת חמד לצעירים בבני ברק. החל מקיץ 2016 מסייע לאביו ברבנות בשכונת “נאות יוסף”.
הרב צבי יהודה – ר”מ בישיבת וילקומירר לצעירים באשדוד, החל מקיץ 2016 מסייע לאביו ברבנות ברמת השרון.
הרב חיים – רב בית כנסת ע”ש קדושי נובוסליצה ברמת השרון
הרב יצחק – ר”מ בישיבה לצעירים באלעד ורב בית כנסת “מניין ישראל” ברמת השרון.
הרב שאול – ר”מ בישיבת בני ראם
חתנו הרב ויסקי – ר”מ בישיבת קמניץ בירושלים
חתנו הרב משה ראם – ראש כולל להוראה ברמת השרון
חתנו הרב דוד ברנד – רב קהילת ברסלב בחריש

ספריו: 

בעקבי מנחת חינוך על חמישה חומשי תורה, חידושי תורה, אגדה והלכה על סדר המנחת חינוך ופרשיות התורה, בני ברק, שני כרכים, תשס”ה-תשע”ה
שיעורי הגר”י אדלשטיין, על מסכת בבא מציעא, בני ברק, תשמ”ח
שיעורי מרן ראש הישיבה, על מסכת נדרים, נאמרו בקיץ תשמ”ו בישיבת כתר ישראל-רוזין בני ברק, בני ברק, תש”ן
שיעורי מרן ראש הישיבה, על מסכת קידושין, נאמרו בחורף תשמ”ו בישיבת כתר ישראל-רוז’ין בני ברק, בני ברק, תשמ”ז
שיעורי שבת, על עניינים ממסכת שבת, נאמרו בשנים תשל”ז-תשל”ט, רמת השרון, תשע”ד
שיעורי שביעית, על עניינים ממסכת שביעית, תשע”ה
בעקבי המגילות, שיעורים על מגילת אסתר ומגילת רות, תשע”א (עורך: הרב יאיר יעקב בלוך)
בעקבי הכתובים, שיעורים על ספר איוב, תשע”ה
בעקבי תלמוד, מערכות והערות בסוגיות הש”ס, מכתב ידו, תשע”ד
בעקבי נזיקין, מערכות ושיעורים בסדר נזיקין, מכתבי ידו ותלמידיו, תשע”ו
בעקבי תודה חלק’, אוסף חידושי תורה, שני כרכים, תשע”א-תשע”ב
לקט שיחות וביאורים, על התורה, תשנ”ט
שיעורי ליל שבת, תשע”ד-תשע”ה
שיחת בין השמשות, פנינים וסיפורים על סדר הפרשיות, תשע”ה
קונטרס שיעורים בפרק בן סורר ומורה, תשל”ד
בשנת תשע”ה החל לצאת עלון שבת בשם גאון יעקב, ובו דברי תורתו.

• מתוך ויקיפדיה