אנרכיה בדגל התורה’? • מדוע גפני נמנע בהצבעה על חוק ההסדרה

שרי רוט
|
ט"ז שבט התשע"ז / 12.02.2017 19:50
אם מקלב ואשר הצביעו בעד חוק ההסדרה, אז למה ‘יתד’ ציטט את דברי גפני לשגריר הבריטי: “דגל התורה התנגדה תמיד לכל צעד של התגרות באומות” • ואם הייתה הוראה ברורה מהגראי”ל שטיינמן לכל הח”כים להצביע בעד, כי החוק הוא לא ב”גדר של התגרות באומות” – למה גפני נמנע?

גילוי האנרכיה המפתיע במפלגת דגל התורה, הסיעה שהייתה ידועה תמיד באחדותה, הופיע בשער של קונטרס החדשות של ביטאון ‘יתד נאמן’ ביום שישי.

“‘דגל התורה’ התנגדה תמיד לכל צעד של התגרות באומות” – הייתה הכותרת, לבן על גבי כחול, שהציגה ציטוט של יו”ר דגל התורה, ח”כ משה גפני, מדברים שאמר בפגישה שקיים עם שגריר בריטניה בישראל.

מה פירוש המילה “תמיד”? וכי אין לה, לדגל התורה, מנהיג בהווה? וכי אין הוראה ברורה וגורפת לכל שלושת הח”כים באשר לאופן הצבעתם בחוק כמו חוק ההסדרה?

 איך הגיעה הסיעה למצב בו שניים מהח”כים – אורי מקלב ויעקב אשר – הצביעו בעד חוק ההסדרה, בעוד ח”כ משה גפני לא רק מדבר נגד החוק, אלא גם בוחר להיעדר מהמליאה בעת ההצבעה? האם שני הח”כים הצביעו נגד ערכי ‘דגל התורה’?

ח”כ יעקב אשר: “ההחלטה להצביע בעד חוק ההסדרה התקבלה על ידי גדולי ישראל ובראשם מרן ראש הישיבה. כבר בקריאה הראשונה דגל התורה תמכה בחוק הזה”.

לדבריו, “שמענו כולנו יחד את דעתו של ראש הישיבה והנחיותיו, ראש הישיבה חיווה את דעתו כי החוק מיותר, אך לא נכנס לגדר של התגרות באומות, וההוראה הייתה להצביע עם הקואליציה. היה קשה לארגן קיזוז אך גפני ניצל את קשריו ואת הוותק שלו בכנסת בשביל להוציא קיזוז, גם אני חיפשתי קיזוז בשביל אירוע משפחתי ולא מצאתי”.

 מה שמעצים את השאלה: למה גפני החליט לעשות דין לעצמו ולהציג מצג שווא בפני השגריר הבריטי? יותר מכך: מדוע החליט לומר לשגריר דברים מהם עולה כאילו חוק ההסדרה הוא התגרות באומות?

מלשכת גפני לא התקבלה תגובה.

האם ניצל ח”כ גפני את העובדה לפיה מאושפז מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן ב’מעיני הישועה’, כדי לעשות לעשות דין לעצמו?

קשה להאמין.

כך או כך, נראה שב’יתד נאמן’ מודעים לפלונטר שנוצר.

יתד נאמן

מצד אחד, ראש הישיבה הורה להצביע בעד החוק, בטענה שאין בכך משום ‘התגרות באומות’, משום שמדובר בהסדרה ולא בהפקעה. שכן, כשרואים שהמדינה מפנה יישוב רק משום שאין הסדר, צריך לדאוג להציע חלופות במקום הפינוי וההרס, וזה לא נחשב התגרות באומות.

מצד שני, הרי גפני עצמו עשה דין לעצמו.

האמנם?

נראה שנאמניו לא רואים זאת כך ומגינים עליו. “הוא התקזז, לא נעדר סתם ככה”, הם אומרים.

זה נכון, אבל זה הופך להיות לא מדויק, כאשר הוא נפגש עם שגריר בריטניה, ומתבטא על חוק ההסדרה – עליו הביעה בריטניה תרעומת – עם אמירות על דעת גדולי ישראל בעניין ההתגרות באומות.

כלומר, אילו היה נפגש עם השגריר שבוע קודם לכן, ללא רקע של חוק, משמעות דבריו הייתה תמימה. אבל כשזה קורה זמן קצר לאחר ההצבעה על החוק – קשה לקבל זאת כדבר תמים.

גפני צודק באמירתו, לפיה גדולי ישראל הליטאים זצ”ל, ויבלחט”א גדולי ישראל בדורנו, ובראשם מרן הגראי”ל שטיינמן, היו והנם נגד התגרות באומות, אבל חסרה ההדגשה כי ההצבעה על חוק ההסדרה – ממנה נעדר – לא הייתה קשורה כלל ועיקר להתגרות באומות, בניגוד לדעתה של בריטניה, שסבורה שהחוק רע.

מה שמותיר את השאלה על כנה: האם עשה גפני דין לעצמו כשטשטש (בכוונה או שלא) את אמירותיו לשגריר? והאם הרשה לעצמו לטשטש (בכוונה או שלא) את דבריו, על רקע העובדה שמנהיג הציבור הליטאי אינו בקו הבריאות?