צריך להיות שמח אבל לא מרוצה

את הביטוי "אצלי הכול בסדר" יש למחוק ממערכת המושגים הרוחנית • אם אדם מקפיא את התקדמותו ונשאר באותו מצב, הוא מזמין כנגדו טענה: לשם מה ניתנו לך עוד שנים, אם לדעתך כבר הגעת מכבר אל השלמות?
הרב מנחם ברוד
י"ד שבט התשע"ז / 10.02.2017 14:23

חכמינו אומרים: “איזהו עשיר? השמח בחלקו”. היכולת להיות מרוצה מהקיים ולשמוח במה שיש לך – היא תכונה נפלאה.

אדם בעל יכולת כזו אינו שרוי במרדף מתמיד ובחוסר סיפוק, אלא נהנֶה מהישגיו ומסתפק בברכה שהעניק לו הקב”ה.

אך האם בכל דבר זו תכונה חיובית?

לעתים קרובות בני-אדם מביעים שביעות רצון ממצבם הרוחני. “אצלי הכול בסדר”, הם אומרים בארשת סיפוק. טוב להם בדרגה הרוחנית שבה הם עומדים, ואין להם שאיפות להתקדם ולהתעלוֹת.

מתברר שתכונת ה’שמח בחלקו’ נפלאה בכל הקשור לעולם החומר, אך בכל הקשור לנכסים רוחניים – תורה, מעשים טובים, מידות טובות – זו תכונה גרועה מאוד.

בעולם הרוח צריך האדם להיות שרוי כל הזמן בהעדר שביעות רצון ובשאפתנות מתמדת. אם לא-כן, יקפא על שמריו, לא יתקדם, וממילא ייסוג לאחור.

כמו עץ השדה

בט”ו בשבט אנו נושאים את עינינו אל עולם הצומח, על-פי הפסוק: “כי האדם עץ השדה”. המאפיין את הצומח הוא תכונת הצמיחה והגידול. אילן שרוי בגדילה מתמדת. נהוג למדוד את שנותיו של עץ לפי שכבות גזעו, שכן בכל שנה הוא מוסיף שכבה חדשה.

צמיחה מתמדת מעין זו צריכה לבוא לידי ביטוי בחיינו הרוחניים.

לעולם אין אדם רשאי לומר: כבר אין לי מה לשפר. כל עוד רוח חיים באפו, יש לו הכוח, וממילא גם מוטלת עליו החובה, להוסיף ולהתקדם ולהשתפר. תמיד אפשר להוסיף בתורה ובמעשים טובים, כי התורה אין-סופית ולטוב אין גבול.

אם אדם מקפיא את התקדמותו ונשאר באותו מצב, אין הוא מנצל, למעשה, את הימים והשנים שהעניק לו הקב”ה.

הוא מזמין כנגדו טענה: לשם מה ניתנו לך עוד שנים, אם לדעתך כבר הגעת מכבר אל השלמות? ההתעלות המתמדת מעניקה תוכן מחודש לכל יום חדש ולכל שנה חדשה.

האדם מוכיח שהוא זקוק לימים ולשנים האלה כדי להשיג יעדים חדשים בחייו הרוחניים.

אפשר להתקדם

כל מי שיבחן את מצבו ביושר ובכנות, יגלה בלי ספק שיש בידו להשתפר ולהוסיף. יש לו אפשרות לקבוע עוד שעה ללימוד תורה. יש עוד מצוות שהוא יכול לקיים. יש לו זמן לעשות עוד מעשה טוב למען יהודי שני. זו הצמיחה הנדרשת מיהודי חי.

את הביטוי “אצלי הכול בסדר” יש למחוק ממערכת המושגים הרוחנית. שביעות הרצון העצמית היא מתכון ודאי להתנוונות רוחנית ולאבדן היזמה והחיוניות. כאשר נעלמות היזמה וההתחדשות ואת מקומן תופסת תחושת שאננות וקפיאה על השמרים – זה סימן רע מאוד.

פתגם חסידי ידוע אומר: חיים אמיתיים פירושם שהיום הנוכחי יהיה טוב מיום האתמול, ושהמחר יהיה טוב מהיום. השאיפה היא להתקדם ולהתעלות בכל יום.

שתהיה לנו שנה חדשה של צמיחה – לאילנות ולאדם.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות