כשכולם גילו ראש עיר כושל ובכיין • השבועיים השחורים של ניר ברקת

אריק זיו
|
י' שבט התשע"ז / 06.02.2017 12:59
פתאום כל התדמית נהרסה במהלך מוטעה אחד • ניר ברקת הוא בעל יכולות, שיודע לעבוד עם ספינים ויועצי תדמית, אך יכולת הביצוע שלו שואפת לאפס • ובשוליים של העימות בין ראש העיר לשר האוצר יש מאבק של חברים ושותפים לשעבר

ניר ברקת חי בסרט.

המהלך של השבתת עיריית ירושלים, כדי להכניע את שר האוצר שיעביר לו תמיכה של 800 מיליון שקל, היה מופרך. מה גם שחשוב לזכור שהאוצר כבר תקצב את ירושלים ב-550 מיליון שקל .

ניר ברקת חושב ששבירת הכלים היא הדרך להבטיח שיעבירו לו תקציב נוסף. ראינו שלא. מה שכן ראינו זה  שברקת מתנהג כמו ילד קטן, ויותר גרוע – כמו ראש עיר בכיין.

אלא מה? באוצר ובממשלה כבר מתורגלים בנושא. במיוחד שאפילו ראשי ערים חושבים שהוא ראש עיר כושל.

ההחלטה של ניר ברקת להשבית את ירושלים חשפה את הבלוף שהוא יצר. ברקת מנסה בשנתיים האחרונות לשווק תדמית של ראש עיר מצליח – במיוחד הוא מנסה זאת לשווק לליכודניקים. בשנה האחרונה לקח ליכודניקים מכל הארץ לטייל בירושלים, באירוח של מחלקה ראשונה.

ופתאום כל התדמית נהרסה במהלך מוטעה אחד. כאשר אנחנו טענו שניר לא הצליח – התווכחו איתנו. עכשיו כבר ברור שניר הוא כישלון.

מה שבטוח הוא שניר הוא בעל יכולות, שיודע לעבוד עם ספינים ויועצי תדמית, אך יכולת הביצוע שואפת לאפס.

חיים לוינסון, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ, צייץ השבוע ציוץ קטן – אך מוכח, כי ניר ברקת חסר יכולות ביצוע. “‏לפני 14 שנה ישבתי עם ברקת במשרדו. הוא נתן לי נאום איך באמצעות סטודנטים ותזות מהארוורד הוא יהפוך את ירושלים לפנינה. מה שנשאר מאז זה רק מאעכר”.

ואז נזכרתי בהסברים של ניר ברקת.

בבחירות האחרונות, כאשר הציגו לו תושבים את הכישלונות של הקדנציה הראשונה שלו בתור ראש העיר, הוא הסביר כי בקדנציה הראשונה הוא מיתג את העיר, ובקדנציה הזאת הוא יעשה ויבצע. בפועל, מרגע שנבחר לראש העיר בפעם השנייה כל ייעודו היה לעשות נפשות בתוך הליכוד.

אפילו בימים שלפני השבתת העיר, במקום לנסות למצוא פתרונות כדי שלא תהיה שביתה, ברקת נסע לאילת כדי להשתתף בליכודיאדה.

וביום ראשון נפלנו לתוך שביתה פראית, כאשר עובדי העירייה, מוסתים על ידי ראש עיר כושל, הלכו ושפכו זבל על מסילת הרכבת כדי להחריף את השביתה. בפועל, כל הפעולות שנעשו הרסו את התדמית של ניר וחיזקו את החלטת האוצר.

כבר ביום שני ביקשו מברקת בישיבת הסיעה שיפסיק את השביתה, ויותר מאוחר הממשלה תראה מה אפשר לנסות לעזור. ניר סירב.

ההיסטוריה של ניר באיומי שביתות ובכוחנות ליצר שביתות מראה שזאת הפעם השלישית. בישיבת הסיעה הוא ניסה לתרץ את המאבק בכך שכחלון מתנקם בו על כך שלא תמך בו בבחירות האחרונות. הטענה הזאת כבר הושמעה והיא חלשה.

לפי השמועה, לאחר שסקר הראה כי הציבור לא חושב שהשביתה מוצדקת, הסכים ניר ברקת להפסיק את השביתה. וכך,  יותר ויותר אנשים חושבים שניר ברקת נכשל.

בשוליים של העימות בין ניר ברקת לשר האוצר משה כחלון יש מאבק של חברים ושותפים לשעבר: אייל ארד, היועץ של ניר ברקת, וליאור חורב היועץ של משה כחלון.

בסיבוב הזה לא היו צריכים לכתוב אחד אפס לאוצר, כמו בציוץ לאחר הכניעה של ניר, אלא אחד אפס של ליאור חורב מול אייל ארד.

קטע מתוך המקומון ‘ירושלים’ ממצה את כל המאבק הזה: “אחרים שאלו כיצד ייתכן שברקת דורש כסף בזמן שבשנת 2015 הוא כלל לא השתמש במאה מיליון השקלים שהוקצו לו ממשרד האוצר. ‘גם כספים צבועים שמגיעים על מנת לטפל במזרח ירושלים לא מנוצלים. רק בשנה שעברה הוא ביקש לנייד את התקציב שהוא קיבל לפיתוח מזרח ירושלים, כדי לפתח דווקא את מערב העיר’, מסבירים בכירים במועצת העיר.

“גם תקציב בסך 13 מיליון שקל שנועד לתשלום משכורות למאבטחי מוסדות חינוך, נשאר שוכב בקופת משרד הפנים, בשל העובדה שבעירייה סירבו להעלות את שכר המאבטחים אל מעל לשכר המינימום. ‘כשמנסים להבין מדוע יש מחסור במאבטחים בעיר, זו כנראה הסיבה’, מסביר בכיר לשעבר במועצת העיר. ‘ניר ברקת היה ראש עירייה טוב בקדנציה הקודמת, אבל כעת קשה לברוח מההרגשה כי ירושלים בכלל לא מעניינת אותו, וכל מאבק הוא כלי בדרך להתמודדות בפריימריס'”.

מתוך ‘ליכודניק’