חשיפת חרדים10: איך אחרי 66 שנה החטוף מצא השבוע את משפחתו?

יהודה קנטו, כיום בן 66, היה תינוק תימני שנחטף ואומץ על ידי משפחה של יוצאי פולניה שהתגוררה בעפולה • במוצאי שבת הוא נפגש עם משפחתו האבודה, אותה חיפש כבר 22 שנים • והכל בזכות מאגר דגימות DNA שיזמה ח"כ נורית קורן: "בואו גם אתם לתת דגימות" • ועל מה יהודה מצטער?
חיים בוגזלו
כ"ח טבת התשע"ז / 26.01.2017 20:50

פרשת חטיפת ילדי תימן, שעלתה שוב אל סדר היום הציבורי, מסרבת לגווע: מזה תקופה ארוכה התנהל קמפיין ציבורי רחב היקף, שקרא לפתוח את 'פרשיית ילדי תימן' ולהסיר את הלוט מעל הסודות האפלים הקשורים בה.

מי שנטלה על עצמה את המלאכה הפרלמנטרית, היא חברת הכנסת נורית קורן מהליכוד, בת לעדה התימנית, המכירה מקרוב מקרים כואבים, בהם ניתקו בין אם לבנה ובתה. במשפחתה הקרובה בלבד ישנם ארבעה מקרים של ילדים שנעלמו.

בעקבות הלחץ הציבורי, נפתחו פרוטוקולי הוועדות הממלכתיות שעסקו בפרשת ילדי תימן וטיפול הרשויות בה, בכפוף למגבלות מסוימות.

אך למרות חשיפת הפרוטוקולים, ח"כ קורן לא הסתפקה בכך, ודרשה צעדים נוספים – בהם הקמת ועדה שתבחן צעדים מעשיים שיובילו לזיהוי ילדים שנותקו מהוריהם.

בתחילה יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, יחד עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, התנגדו – ודחו את הבקשה. קורן, בתגובה, לא השתתפה בהצבעות שנערכו על תקציב המדינה. בגלל הצעדים שנקטה, הוטלו עליה עונשים והיא אינה יכולה להגיש הצעות חוק. עם זאת, בסופו של דבר, הוקמה הוועדה הנכספת, בראשה תעמוד קורן, כשבין היתר היא תקדם אפשרות הקמת מאגרי DNA ליוצאי עדת תימן.

אלא שח"כ קורן לא המתינה לוועדה: היא הקימה מאגר DNA,  כשלמעלה מ-600 איש כבר נרתמו וביצעו את בדיקות ההתאמה – כשהמטרה היא להגביר את מספר המשתתפים, בכדי להוביל לאיתור בני משפחה של הילדים שנמסרו לאימוץ.

ויש כבר תוצאות. יהודה קנטו, הוא רק הראשון שבהם.

האם אני תימני או עיראקי?

יהודה קנטו, יליד שנת 1950, היה בנם הבכור של בני זוג שעלו מתימן בשנותיה הראשונים ממש של מדינת ישראל הצעירה. הוא נותק ממשפחתו הביולוגית, ונמסר לאימוץ למשפחה שמוצאה בפולניה, שהתגוררה בעפולה.

כבר בגיל 22 ידע יהודה, כי הוא לא בנם האמיתי של בני הזוג הפולנים, והחל במסע חיפוש אחר שורשיו.

"עניין אותי האם אני תימני, או שמא עיראקי, או אולי ממוצא אחר. רציתי לדעת למי אני שייך", הוא מספר בשיחה עם חרדים10.

הזוג קנטו גידלו את יהודה הקטן בחמימות רבה. אביו המאמץ היה אמנם בוגר תנועת השומר הצעיר, אך הוא לא מנע ממנו מלהכיר את מסורת ישראל, ועד לכיתה ד' אף איפשר לו ללמוד בבית הספר הדתי באזור.

יהודה קנטור

אמו המאמצת, הגיעה מרקע דתי וסבתו הייתה מקפידה ללכת מידי יום אל בית הכנסת, בכדי להשתתף בתפילות – יום חול, כמו בשבתות ומועדי ישראל. אמו של יהודה, שגדלה בבית דתי, תרמה אף היא לאידישקייט עליו גדל יהודה. בעת שניחוחות בישוליה היו מתפשטים בחלל המטבח, הייתה מזמרת ומלמדת את בנה קטעים מתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, כשגולת הכותרת כמובן היא תפילת 'כל נדרי'.

גם שיריו של החזן האגדי יוסהל'ה רוזנבלט ז"ל היו מסתלסלים בחלל המטבח הקטן.

"תנסה עוד פעם אחת…"

בשנת 96', אחרי שאמו המאמצת הלכה לעולמה, החליט יהודה לפתוח את תיק האימוץ, שם גילה את שמה הפרטי של אימו הבילוגית. אך חוץ משמה הפרטי לא היו בתיק עוד פרטים מזהים נוספים, דוגמת שם משפחה או טביעת אצבע.

יהודה, ביצע מספר ניסיונות, בהם התאמץ למצוא את משפחתו הביולוגית, אך העלה חרס בידיו – מה שהוביל אותו באותם שנים לספר את סיפורו האישי מעל לגלי האתר, בכלי התקשורת השונים, במטרה שאולי תוביל את בני משפחתו אליו.

עם הקמת מאגר דגימות ה-DNA שיזמה קורן, היא הפעילה לחץ על יהודה, בכדי שיגיע אף הוא למסור את דגימת הדם שלו, כך שאולי ימצא את בני משפחתו.

בתחילה, הוא התנגד. יהודה הסביר כי ניסה מספר פעמים להתחקות על עקבות בני המשפחה, דבר שלא צלח בידו.

"תנסה עוד פעם אחת. לא תפסיד מזה", אמרה ח"כ קורן לקנטו – וזה השתכנע.

 ואז התברר: דגימות ה-DNA שלו נמצאו מתאימות לבני משפחה תימנית, שדגימותיהם היו אף הם במאגר שהוקם.

ההתרגשות הייתה בעיצומה.

יעלו יחד אל קבר האם

במוצאי השבת האחרונה, פגש יהודה את בני משפחתו הביולוגית, וגילה כי אחריו נולדו עוד ארבעה אחים – אותם לא הכיר.

במשך כשעתיים ישבו האחים יחד, אך תחילה היה המפגש קריר למדיי. "סוף כל סוף לא ראיתי אותם אף פעם", מספר יהודה, "פתאום אתה מגלה, שהאנשים שאתה יושב מולם, אלו האחים שלך", הוא מוסיף.

בהמשך הפגישה, החל הקרח להפשיר וההתרגשות ניכרה. האחים סיפרו על אימם, אותה לא זכה יהודה להכיר, ועל צערה הרב במשך השנים, בהם ציפתה אולי יופיע ביום מן הימים.

אחיו הביולוגיים של יהודה קיבלו אותו מצידם בחמימות רבה, וכבר החלו לקשור עימו קשר ואף קבעו לעלות בימים הקרובים יחדיו לקבר אימם – אותה לא זכה לפגוש.

"אני לא מצטער על כל השנים הללו", אומר יהודה ברגע של גילוי לב, "זה המצב ואותו אני צריך לקבל, אין לי תלונות לכאן או לשם".

נורית קורןח"כ נורית קורן. צילום:Miriam Alster/FLASH90

אך למרות דבריו, הוא אומר כשנימת צער בקולו: "אם מאגר ה-DNA, היה קיים כבר בשנת 96', בה פתחתי את תיק האימוץ, הייתי מספיק לראות את אימי".

"שמחה שהצלחתי לשכנע אותו" 

ספק אם הקשר עם אחיו, אותם מעולם לא הכיר, יבשיל לכדי קשר כמו אחים שגדלו יחד, אך במוצאי השבת הקשר הזה החל, ולדברי ח"כ קורן, שיזמה את המפגש, בימים הקרובים צפויים בשורות טובות נוספות – מהסוג של יהודה.

ח"כ קורן על המפגש במוצאי שבת: "המפגש היה מאוד מרגש, אני מאוד שמחה שהצלחתי לשכנע את יהודה להצטרף למהלך, ולבצע את הבדיקה למרות שבתחילה הוא לא כל כך האמין למהלך הזה.

"אני קוראת לציבור, להגיע ולתת את דגימות ה-DNA. ככל שהמאגר יהיה יותר גדול יותר, יותר מאומצים יגיעו, ואני מאמינה שנצליח למצוא עוד קרובי משפחה אבודים".

ח"כ קורן מזכירה כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתמך בכל המהלכים, מפתיחת הפרוטוקולים ועד הקמת הוועדה הוא למעשה ראש הממשלה הראשון שמטפל בפצע המדמם הזה".

הדפס כתבה

3 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    ומה עם האבא עדיין חי?
    26/01/2017 22:13
    ביתריסט
  1. לא עולים לקבר או שעדיין חי. הוא לא מוזכר בכלל בכתבה.

  2. כול הכבוד
    29/01/2017 10:09
    גילי
  3. כול הכבוד על היוזמה. עצוב מאוד ששלטון מפאי חטף עשרות ילדים מאמהות תימניות תמימות,ועולות אחרות מעדות המזרח וסיפר שהילד נפטר.
    שנים שהמשפחה חיה בשברון לב כניראה ושנים שהממסד מנסה לא לפתוח את התיקים האלה. מדהים שאחרי כול כך הרבה שנים יהודה מצא את אחיו הביולוגים.

  4. יהודה קנטור ננטש ע״י אמו
    09/06/2018 16:12
    נונה
  5. למרות טענותיו של מר קנטור, הוא יודע היטב סיפור חייו. הוא נולד במחנה העולים עין-שמר לנערה לא נשואה, וסבתו ניסתה להפטר ממנו ונטשה אותו בבית השימוש הציבורי. חקירת משטרה פיענחה המקרה, ואמו וסבתו נידונו למאסר בגין כך. האם חתמה ויתור על התינוק, והוא אומץ כחוק.