האם תרופת האנטיביוטיקה, זו שהצילה את חייהם של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם עומדת לפני סיום דרכה?
בסדרת מחקרים שפרסם כתב ‘הארץ‘ עידו אפרתי עולה, כי התרופה הופכת פחות ופחות יעילה נגד החיידקים שמפתחים עמידות במהירות רבה. אם המצב יימשך, בשנת 2050 ימותו מדי שנה יותר מעשרה מיליון בני אדם כתוצאה מזיהום חיידקי עמיד – מקרה מוות מדי שלוש שניות.
הממצאים שהוצגו בסרטון שצבר פופלאריות מדהימה ברחבי העולם הראו כיצד נדרשו לחיידקים רק 11 ימים כדי לפרוץ את חומות האנטיביוטיקה שהוצבו מולם, ולכבוש כליל את צלחת הפטריה הענקית (60X120).
המיצג פורסם במסגרת מאמר מדעי בכתב העת Science בספטמבר האחרון, והוא פרי עבודתם של פרופ’ רועי קישוני – חוקר חיידקים מהטכניון ומאוניברסיטת הרווארד, וד”ר מייקל ביים – פוסט-דוקטורנט במעבדת קישוני בהרוורד.
על פי הביולוגים, עמידות חיידקים היא בעיה שכבר נושפת בעורפן של מערכות הבריאות בעולם המערבי, ומאלצת רופאים וחוקרים לחפש פתרונות יצירתיים וחדשים, בזמן שהמשאבים האנטיביוטיים לטיפול בזיהומים מאבדים את יעילותם.
700 אלף מידי שנה
הנה כמה מספרים מפחידים על השימוש הלא נכון והלא מושכל באנטיביוטיקה, מה שמוביל בהכרח להישחקותה: רק מיעוט (כ-13 מיליון) מכ-40 מיליון אמריקנם שמקבלים מרשמי אנטיביוטיקה בשנה, אכן זקוקים לטיפול אנטיביוטי.
במחקר אחר מ-2015, נמצא כי קרוב למחצית מהתינוקות שמטופלים באנטיביוטיקה אינם מקבלים מינון אופטימאלי.
והתוצאות של המספרים האלו מפחידות, מאד.
על פי הערכות, לפחות 700 אלף בני אדם מתים מדי שנה ברחבי העולם, כתוצאה מזיהום חיידקי עמיד. לטענת מומחים, זוהי הערכה שמרנית ביותר, ונתונים עדכניים מצביעים על כך שמספר מקרי המוות גבוה פי שלושה ויותר.
במצב העניינים הנוכחי, בשנת 2050 ימותו מדי שנה יותר מעשרה מיליון בני אדם כתוצאה מזיהום חיידקי עמיד – מקרה מוות מדי שלוש שניות, כפי שצויין בראשית הכתבה.
ומה קורה אצלינו בישראל?
חיידק בשם “קלבסיאלה” (KPC) — חיידק מעי, שגורם לזיהומים בדרכי השתן, בדם, בחלל הבטן, ולדלקת ריאות הגיע לישראל לפני כעשר שנים. הקלבסיאלה שייך לקבוצת חיידקים עמידים בשם CRE והוא עמיד לרוב התרופות האנטיביוטיות. שיעור התמותה ממנו הוא 40%–70% ובשנה שבה חדר לבתי החולים בישראל נרשמו יותר מאלף מקרי הידבקות ולפחות 400 מקרי מוות.
בישראל, מתים מדי שנה 4,000–6,000 בני אדם מזיהומים בבתי החולים.
“הניסיון שלנו והמגמות בעולם מראים שללא התערבות ונקיטת פעולות לצמצום זיהומים — אין נסיגה”, אומר פרופ’ יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה במשרד הבריאות, להארץ. “המגמה היא תמיד כלפי מעלה, או במקרה הטוב תישמר יציבות”.
לדבריו, “בתחילת שנות ה-2000 במרבית מדינות העולם המערבי, החיידקים הללו כמעט ולא נמצאו בקהילה (בניגוד לבתי חולים, ע”א). היום הם נפוצים בקרב 5%–10% מהקהילה”. המרדף אחר החיידקים אינו פשוט, בוודאי לא בבתי החולים הצפופים בישראל. וכל סוג של חיידק עמיד דורש סט פעולות שונה.