מאיפה השפלות שלנו אל ה’נידונים’?

מנוחה פוקס
|
י"ט טבת התשע"ז / 16.01.2017 22:41
עריפת ראשי בני אדם יכולה להיעשות בשתי צורות, באמצעות כריתת ראשו, באופן פיסי, כפי שעושים דאעש, או באופן של כריתת ראש על ידי שנאה יוקדת, טפטוף חומרי ארס, ורצון בולט ומוחצן לראות את האדם מושפל, דחוי ואזוק

אינני רוצה להיכנס לשאלה של: מי צודק? – זו ממש לא השאלה שצריכה להישאל בימים אלו.

מה שמפריע לי בשתי הפרשיות הללו,  פרשיית החייל היורה, המחכה לגזר דינו, ופרשיית ביבי ומוזס, זה שבשתיהן עומד ציבור  עוין לא קטן מול חבל התלייה ומוחה כפיים בעונג, בשמחה ובהתרגשות.

איזו שמחה לאיד  נשפכת כמים, במציאת בדל של התנהגות לא ראויה במעשיו של ראש הממשלה.

נראה כאילו חיית טרף יושבת על הגדר ומחכה שיונף הגרזן וישוסף הגרון.

וכמו בפרשיית ביבי, כך בפרשיית אלאור אזריה.

אינני נכנסת לפרטי המעשים, אבל הרצון הזה של חלק לא קטן מהעם, לראות בחור צעיר פשוט ותמים – יושב מאחורי סורג ובריח, את הוריו  נופלים למשכב וגוססים – זה מקומם ועצוב ודוחה.

הרצון של חלק לא קטן מהעם, לראות ראש ממשלה מופלל, מובס, מושפל, לבוש בגדי אסיר – זה מזכיר התנהגויות של עמים אחרים כלפינו עד כה. (וזה חוזר על עצמו בכל פעם מחדש, עם כל ספור של חשד במישהו).

מאיפה בא לנו הרוע הזה? מהיכן מגעת השפלות הזו?

צריך לזכור שעבור אדם כמו ביבי, שהוא ראש ממשלה ענק, שמשרת אותנו כבר שנים רבות, בין אם אנו אוהבים אותו בין אם לאו, להיכנס אל מאחורי סורג ובריח ולו לשבועות בודדים, זה לשסות בו חיית טרף ולא פחות מזה (וזה יהיה לבושת כולנו ולא רק לבושת הימין והשלטון).

עבור ילד (כן, ילד!) בן 20, ללא כל עבר פלילי וללא כל מחשבת זדון קודמת, להיכנס אל מאחורי סורג ובריח, זה לסיים חיים, לגדוע את שמחת חייו לצמיתות.

מאין הרשעות לשסות בהם מילים, משפטים, קללות ונאצות ולזרוק אותם לכלבים?

מנין האטימות, גם אם מצטיירת כאן אפשרות להצליח להפריד  מכיסאו ראש ממשלה שדבק בכיסא ולא קם ממנו, ורוצים מאוד שכבר יקום.

גם אם לדעתכם ראש הממשלה גנב, שודד, שפל שבשפלים – חרקו שיניים ושתקו. עשו זאת לא מכיוון שכל דרכיו נכוחות הן, אלא מרחמים פשוטים ותמימים על אותו אדם כאדם.

גם אם לדעתכם החייל היורה עשה זאת במזיד, ברשעות, בתכנון קר –  בלמו שאגותיכם, ולו מתוקף היותו בן אדם כמוכם.

עריפת ראשי בני אדם יכולה להיעשות בשתי צורות, באמצעות כריתת ראשו, באופן פיסי, כפי שעושים דאעש, או באופן של כריתת ראש על ידי שנאה יוקדת, טפטוף חומרי ארס, ורצון בולט ומוחצן לראות את האדם מושפל, דחוי ואזוק.

אני לא מדברת בטורי זה על העניין עצמו, אם האנשים אשמים אם לאו, דברים אלו יתבררו במקומות הראויים להם, אני מדברת רק על אווירת השיסוי, השנאה וחיכוך הידיים למראה הסבל של האדם השני.

לא צריכים להיות רחמנים בני רחמנים כדי לרחם מעט על אנשים, מספיק להיות פשוט בני אדם.