איך עיתון 'המודיע' הקדים תרופה למכה של התחקירנים מ'חדשות 2'

למה מגיע ברכות לעיתונאית טל שניידר על השידוך עם יתד נאמן • מדוע יש מי שחשב ששרי רוט היא שרה פרדס ממשפחה • איך 'נולד' לרב שטיינמן נכד חדש • ולמה בכל עמוד במשפחה זוכים אותם יהודים טובים לתארים שונים?
י"א טבת התשע"ז / 09.01.2017 11:45
בין השורות

1.

בסוף השבוע פורסם פרומו לתחקיר 'המהדורה המרכזית' בערוץ 2. על פי הפרומו קיבל עיתונאי כסף כדי להסדיר פגישות אצל שר הבריאות יעקב ליצמן.

אני לא מאמינה שבהמודיע ידעו על התחקיר המתבשל כשהכינו את הכתבה המעניינת לעיתון סוף השבוע שלהם, ואולי כן, אבל איכשהו היא הפציעה בעיתוי כל-כך מעניין והפכה למשב רוח מרענן על ראש השר. אז נכון שליצמן הוא פטרון המודיע, אבל כשהמרואיין הוא אברהם מנלה, ניתן לסמוך על כל מילה שלו.

"ההחלטות אינן קלות", הוא מספר על הלבטים עמם מתמודדים חברי ועדת סל הבריאות, בה הוא חבר. "לא קל לישון בלילה אחרי שנחשפים לכאב ובכל זאת אנו משתדלים לקבל החלטה נכונה".

לדבריו, השנה מדובר בסל גדול יותר מבשנים קודמות, והגם שיש תרופות שעם כל הרצון הטוב לא נכללו – עדיין מדובר בתוצאה ברוכה.

"לצד הרופאים, נציגי האוצר וקופות החולים שאיישו את ועדת סל התרופות ל-2017, נכח השנה אדם חרדי שאין לו כל השכלה רפואית, אך למרות זאת תפסה דמותו נוכחות רבה ליד שולחן דיוני הוועדה", כותב ישראל הרשקוביץ.

האיש, הוא אברהם מנלה, שנכנס לוועדה על תקן של 'נציג ציבור'. לדעתו, "זו ועדה עם תמהיל מוצלח מאד, שהיופי שלה הוא שהיא לא מורכבת דווקא מרופאים". הוא מוסיף כי היו שנים בהן הסל "לא שודרג כלל", הייתה שנה "בה התפטרו חברי וועדת הסל במחאה על כך שהתקציב לא הוגדל". והשנה, מדברים על גידול של 500 מיליון שקלים.

בהחלט הישג יפה. שאפו לליצמן, שאפו למנלה.

וחשוב לספר על כך רגע לפני שערוץ 2 נועץ סכינים בלבו של השר.

2.

ברכות לחברתי הטובה, העיתונאית טל שניידר, לרגל הפיכתה באופן לא רשמי אמנם, אבל כבר בפעם השניה (פעם שלישית, תהיה 'חזקה') לפרשנית הפוליטית של יתד נאמן.

לפני מספר חודשים היא צוטטה בעיתון, כשהכתב השמיט את שמה ומסתפק ב-ט נקודה והתייחס אליה כאל עיתונאי. טל הזדעקה, והעיתון מיהר להתנצל. השבוע תוקנה הטעות וט נקודה כץ (טובי?) ציטטה אותה בנושאים פוליטיים.

"'נא להירגע. נתניהו לא הולך לשום מקום', אומרת ליתד השבוע העיתונאית והפרשנית הפוליטית טל שניידר. 'ההנחה הרווחת בציבור היא שנתניהו יהיה גם ראש הממשלה בסיבוב הבא'".

ימות המשיח הגיעו. ולא בעיתון של חב"ד.

אגב, שלא תטעו: ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו כוס התה של שניידר (טל שניידר, צריך לומר. שלא תחשדו שקיצצתי), אבל היא מספיק הגונה כדי להודות באמת הפוליטית.

3.

אהבתי גם את הניתוח הפוליטי המבריק של ט נקודה באשר לגדעון סער, אחד משבעת המועמדים אותם היא סוקרת כמועמדים פוטנציאליים להחליף את נתניהו, אם וכאשר, ואם בכלל.

"גדעון סער הוא ימני שהשמאלנים אוהבים, הוא נץ מדיני שהצליח ליצור לעצמו, אולי בזכות קשריו עם הברנז'ה בתקשורת, תדמית של ליברל". היא כמעט צודקת. כמעט, כי יש הטוענים בתוקף שסער אינו ימני כלל ועיקר ומזכירים את קשריו בעבר עם שלי יחימוביץ ואת היותו תל-אביבי צפונבוני. אבל היא צודקת שהתקשורת מציירת אותו כפי שהוא מעוניין, בזכות קשריו. בעבר אף גנזה התקשורת ידיעות בלתי מחמיאות, ידיעות, שיש הטוענים כי אם ישוב, ישוחררו מחדש. מי יודע.

"סער לא יסתפק בתפקיד של שר, הוא מכוון גבוה, לכס ראש הממשלה", טוענת כץ, ובצדק, תוך שהיא מוסיפה ומדגישה: "למרבה הצער, הבחירות נערכות בקלפי, ושם, כוחו האלקטוראלי של סער, הוא ממש לא משהו".

4.

את כתבת השטח הטובה ביותר מציג השבוע בקהילה, ששיגר את מאיר וסטהיים אל כפר סולם שבגליל, כדי להתפלל ולסקר את בית האשה השונמית, "שהפך מקום תפילה וישועה בשנים האחרונות".

פעם נהג בקהילה להגיש בכל שבוע כתבת-שטח ממקום אחר בארץ (היה לי הכבוד לעשות זאת במשך כמה שנים בהן שימשתי ככתבת השטח של העיתון). בשנים האחרונות הסיקור מהשטח קצת ירד (ביתד נאמן אפשר לספור על יד אחת את כתבות השטח. איפה הימים בהם סיקר כל שבוע שמואל גרינוולד מקום אחר).

לטעמי, אין תחליף לכתבה מן השטח.

"חמדולילה, אף פעם לא נפגעו פה יהודים", הרגיע אסעד, המוכר בקונדיטוריית הכפר הערבי 'סולם' את וסטהיים. "אין לך מה לחשוש. אנחנו מכבדים, מאד מכבדים את הבאים".

מאה שיחות טלפון לא יעשו את העבודה, כמו משפט אחד שמגיע מהשטח עצמו.

שאפו.

5.

מצד שני, לא קצת הגזמתם, אתם שם בבקהילה, עם חמי פרס, בנו של (בכתבתם של ישראל גרוס ואהרן קליגר. הערת אגב: בתמונה מהראיון מופיע גרוס בלבד. האם עורך התוכן חתם את שמו, מבלי שישתתף בראיון)?

"כשהוא ישוב על כיסא אביו בלשכתו שב'מרכז פרס לשלום לחדשנות' ביפו, ממשיך חמי פרס לטוות את חזונו של אביו על עתידה של מדינת הסטארט-אפ וההיי-טק", מצאתי במגזין את המילים מלאות הפאתוס. נו, באמת. שנים התרגלנו לקרוא תשבוחות על האב וחזונו, חזון מדומיין שהתקשורת החרדית די פמפמה אודותיו, בעיקר משום שהוא כיבד את בחורי הישיבות בנושאי הגיוס, כיבד את הגר"ע יוסף זצ"ל, ביקר בישיבת פוניבז', אצל מרן הגראי"ל שטיינמן, ועוד חיבורים שהיו לו לציבור החרדי.

את החיבורים הללו אין לבנו, חמי, עם כל הכבוד לו.

לפני מספר חודשים השתתף הבן  במפגש עם עמותת קמאטק, עמותה המחברת בין חרדים מענף ההיי-טק למעסיקים. החברים שוחחו איתו על נושאים שונים, שיחת וידאו שלו פורסמה לאחר האירוע בחרדים 10.

"ללכת עם חזון קדימה, מבלי שיהיה לך את החזון המוסרי – זה הדבר הכי מסוכן. אבא שלי תמיד אמר: לוחות הברית, 196 אותיות שאף אחד לא יכול להחליף אותם – זו התרבות היהודית, זה החזון שעובר לאורך הדורות בערכים", אמר אז.

"העם היהודי, כשהוא מתחבר לעולם הזה של יזמות, זה נותן לנו את היתרון הכי גדול. אפשר לדבר על תיקון עולם ועל אור לגויים, אפשר לדבר על הרבה דברים, אבל עצם הכניסה שלכם כקבוצה – אני רואה בה מעבר לתוספת האנושית, מעבר ליכולות העצמה האנושית לתעשיה שלנו ,אני רואה בה חיזוק ועוצמה שתיקח אותנו קדימה לעולם החדש, לעולם שמשתנה בקצב מאוד מאוד מהיר. זה מה שרציתי לספר לכם היום".

6.

'תגידי, את היא שרה פרדס מעיתון 'משפחה"? – קיבלתי כמה וכמה שיחות טלפון ביום שישי. אחר-כך, בשבת, שבו אנשים ושאלו אותי את אותה שאלה. כל הפונים היו אנשים שאינם קשורים לברנז'ה העיתונאית. חלקם בחורים, חלקם אברכים שראו תדפיסים.

לא ממש הבנתי מה פשר השאלה, עד שקראתי את כתבתה, תחת הכותרת "ברוך רופא חולים". מתברר שקטעים שלמים בכתבה נלקחו מידיעות שפרסמתי בחרדים10 במהלך ימי אשפוזו של הרב שטיינמן.

לא שאני חושדת חלילה בשרה פרדס שהעתיקה. לדעתי, אין לה אפילו גישה לאינטרנט וטלפון שלה, אם רציתם לדעת, כשר. מן הסתם שמעה את הסיפורים האלו ממקור, שקרא אותם לראשונה באתר. הקוראים, שאינם מתמצאים בזוטות מאין אלו, בטוחים היו שאני היא פרדס, העוטה על עצמה שם בדוי בבואה לכתוב בשבועון. אז הריני להודיעכם נאמנה, שרה פרדס היא אשה אמיתית, זהו שמה האמיתי והלא בדוי.

הנה, למשל, סיפור שפורסם בחרדים10 בלעדית, וצוטט בכתבה במשפחה:

"'מה הדין אם אדם נמצא במקום שאין בו סידור ואינו יודע לומר את ההלל השלם?' מקשה ראש הישיבה. 'האם בחנוכה, ניתן להסתפק בהלל המקוצר שנאמר בראשי חודשים או שלא יאמר בכלל?' רגע של מחשבה, וראש הישיבה מכריע שעדיף לא לומר מאומה. 'אבל, כאשר מדובר בראש חודש טבת, האם הדין שונה?' ראש הישיבה מקשה, מביא ראיות מכאן ומכאן ,ואז מגיע למסקנה שבמקרה הזה כדאי לומר הלל שאינו שלם, כמו שנאמר בראשי חודשים".

אגב, מי שקרא היטב את הכתבה יכול היה להבין שלא אני כתבתי אותה.

איך? ובכן, הפרטים הרפואיים שם היו בדיוק כפי שרופאי בית החולים פרשו אותם, וחלקם היו בלתי מדויקים. אני את הדיווחים ביססתי יותר על בני משפחה שהעידו בפניי, הרבה פחות סמכתי על דיווחי דוברים.

אבל עזבו אתכם מקטנוניות. העיקר הוא העיקר. ראש הישיבה ברוך ה' שוחרר לביתו, ימים על ימי מלך תוסיף, ושנזכה כולנו לדווח רק על בריאותו. תעתיקו, צטטו אותי, העיקר בבריאות.

7.

כתבה באותו נושא בדיוק מצאתי גם במגזין משפחה (אליעזר שולמן וחנוך לוסטיג).

טביעות אצבע של הרבה שיחות עם גורמים ב'מעיני הישועה' היו בה. אבל מילא יח"צ לבית החולים, מדוע לשתול פרטים בלתי נכונים בכתבה? בפעם הבאה, קחו בחשבון שמרואיין חסיד חב"ד (פרופ' אליהו סורקין, מנהל מחלקת טיפול נמרץ) לא ממש מתמצא במישפחתולוגיה של המטופלים.

שימו לב:

"בשביל בני המשפחה ימי החנוכה היו עמוסים מאד, אינטנסיביים ביותר. אמנם רק מעטים מבני המשפחה שהו בתוך המחלקה, אך נוכחותם הייתה במקום 24 שעות, כשאלה המגיעים למקום כמעט ולא משים ממיטתו. כך הנכד, הרב איסר שוב, שהיה במקום בכל יום מ-7 בבוקר ועד 9 בערב"…

ובכן, הרב איסר שוב הוא תושב מודיעין עילית, אברך יקר השוהה בבית הגראי"ל מזה שנים ארוכות, בכל יום. אין, ולא היה לו מעולם, כל קשר משפחתי אל משפחת שטיינמן ואל הרב.

שבתי אל כתבתה של שרה פרדס, ואויה, גם אצלה הופיעה הטעות: "בני המשפחה מרוצים והשמועה הטובה עושה לה כנפיים. הנכדים המסורים, ר' דוד שפירא ור' איסר שוב, לא עוזבים את החדר כמעט".

אפרופו ר' איסר שוב הנכד, אפשר שאלה (כמה קטנוני המדור): למה נפסק במערכת משפחה להעניק לדוד שפירא ולאיסר שוב את התואר 'הרב' במגזין, בעוד בגיליון החדשות מוענק לשניהם התואר ר' בלבד?

8.

ואם כבר מחפשים – מתארת לעצמי שאריה ארליך כבר קיבל מבול של טלפונים נזעמים. אז הנה קבל עוד אחד כזה, שחור על גבי לבן:

הידעת? רבי יעקב וירז'בינסקי (למען השם אולי תסבירו לי אחת ולתמיד, אתם שם במשפחה, למה בכל עמוד בעיתון זוכים היהודים הטובים לתארים שונים – הרב, ר', והגדיל לעשות ארליך עם ה"רבי"), אותו תיארת כ'נשיא ישיבת 'תורה בתפארתה" הוא קודם כל ובראש ובראשונה מזה שנים ארוכות (לפחות 15) נשיא ישיבת 'ארחות תורה' בבני ברק, ישיבה המונה כ-800 תלמידים. את 'תורה בתפארתה' הקים רק לפני כשנתיים, לאחר התפלגות ישיבת 'חדרה'. בנוסף, עם השנים הקים את הסניף של 'ארחות' בכרמיאל וכן במושב עוצם. להגיד עליו שהוא 'נשיא תורה בתפארתה' זה בערך כמו לומר על מוישה גפני שהוא ח"כ מבלי להזכיר את ועדת הכספים 'שלו'…

אבל אני בטח הנודניקית ה-8000 במספר שתיקנה אותך השבוע.

9.

ואי אפשר לסיים בלי שבח לטורו המעולה של ארליך, שם מצאתי את הסיפור הטוב ביותר של השבוע:

"'היה חכמולוג אחד', מגלה הנכד, 'שזרק לחלל החדרון משפט אירוני: הוא אמר ש'האחרון שביקר אצל הרושישיבה לפני האשפוז הוא שר הבריאות יעקב ליצמן'. ראש הישיבה חייך ואמר: 'נו, חז"ל אומרים שמלאך אחד אינו עושה שתי שליחויות – ולכן נשלחו לאברהם שלושה מלאכים – רפאל לא היה יכול גם לרפא את אברהם וגם לעשות את שאר השליחויות. אותו דבר עם שר הבריאות. הוא לא בא אלי על עסקי בריאות. הוא בא בשביל הפגנה… אז בריאות הוא לא הביא"…

וצריך להכיר את הרושישיבה כדי לדעת כמה אופייני לו המשפט האירוני הזה. לא בדקתי אם אכן הוא נאמר, רק כי לא רציתי להרוס את העסיסיות שלו…

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    2 תיקונים
    09/01/2017 13:24
    משה
  1. בארחות תורה אין 800 תלמידים, יש כ550 ותורה בתפארתה הוקמה כבר לפני למעלה מ3 שנים, והיא מונה אגב קרוב ל600, כך שלא מופרך למתג מחדש את וירזבינסקי דוקא עם תורה בתפארתה