"ילדים חלו בדיזנטריה": יש לכם מושג מה קורה בארגזי החול בגנים?

המלצות משרד הבריאות להחליף את החול פעמיים בשנה לא מיושמות • נציג משרד הבריאות: הסכנה היא בכל מצבור חול בגן ולא רק בארגז החול • מקלב: אני חש באיזו זחיחות מצד משרד החינוך. לומר כולם גדלו על חול? אנחנו כילדים טיפסנו על בתים בבנייה וקפצנו ובנס לא קרה לנו כלום, הזמנים השתנו"
אריה ריבקינד
ו' טבת התשע"ז / 04.01.2017 11:28
ארגז חול

הוועדה לזכויות הילד קיימה אתמול דיון בנושא 'חול מזוהם בגני הילדים'.

יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון מכולנו פתחה את הדיון: "מדובר בנושא שעוסקים בו שנים ארוכות, אך עדיין ללא פתרונות ראויים. קיבלנו מגוון פניות, זו בעיה רחבה הנוגעת לכלל אזורי הארץ. למרות הניסיונות ובשל תחזוקה והתנהלות לקויה, לא מצליחים לשמור על ההיגיינה בארגזי החול, בעלי חיים עושים שם את צרכיהם, שורצים שם חיידקים ומזיקים והדבר מביא לתחלואה. אנו מעוניינים לעשות בדבר סדר פעם אחת ולתמיד".

רותם זהבי, מנהל בטיחות סביבתית במשרד החינוך: "התמונה לא קטסטרופלית. יש בעיות, אבל זו לא חזות הכל. מבחינת הנחיות הבטיחות, ארגז החול צריך להיות נקי ומסודר וללא חפצים פוגעניים. בסוף היום הגננת מכסה אותו עם ברזנט ואם צריך מנקה, ובתחילת היום פותחים את הברזנט.

"לרשות המקומית יש את האחריות שלה, היא צריכה לעשות סקר אחת לשנה ואם צריך להחליף חול. למשרד החינוך יש אחריות-על ופקחים שעוברים ובודקים את ארגזי החול.

"לצד כך, אחת ל-5 שנים אנחנו מגיעים לכל גן. יש גם פיקוח של משרד הבריאות, אבל אני יודע שיש המלצות שלהם שלא מיושמות, וזו אחריות הרשות המקומית".

יו"ר הוועדה הגיבה לדברים: "בפועל, כל מה שסרקת כאן, לא עובד. למרות הנהלים, במציאות זה לא מתקיים. משרד הבריאות מורה להחליף את החול פעמיים בשנה וזה לא קורה. האחריות היא על הרשות והגן. הרשויות, דווקא הם, כמי שיושבים על השלטר של הטיפול בארגזי החול, לא נמצאים פה בדיון. אני רואה זאת בחומרה. התחושה היא שהם מתנערים מאחריות".

במהלך הדיון הודו כלל הגורמים כי המלצות משרד הבריאות להחליף את החול פעמיים בשנה לא מיושמות כלל, בעוד תקנות משרד החינוך מורות על הוספת חול בלבד.

ד"ר עמיר יצחקי, מהנדס ראשי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות: "בארגזי החול ניתן לטפל ולמנוע, הבעיה הגדולה יותר היא שכל שטח החצר מלא בחול והילד שהולך לשחק לא מבחין בין ארגז החול שמטופל ליתר החול בחצר. מי שחושב שמצע של דשא סינטטי נקי מחיידקים טועה. הבקשה להחליף את החול פעמיים בשנה היא גורם מצמצם. צריך טיפול שוטף של הגננת וגם של הרשות. טיפול של פעם בשנה לא מספיק".

ח"כ יואל חסון מהמחנה הציוני: "ארגז חול קיים חייב להיות מכוסה ומטופל בצורה נכונה. במידה ולא, אז לא יהיה חול. צריך לקדם מהלך, בוודאי לרשויות החלשות, להשתתפות במימון החלפת אזורי החול במשטח אחר כל שהוא. זה צריך לבוא ממשרד החינוך, המדינה מתנערת".

ח"כ אורי מקלב: "יש פער גדול בין ההורים המודאגים לרשויות. אני חש באיזו זחיחות מצד משרד החינוך. לומר כולם גדלו על חול? אנחנו כילדים טיפסנו על בתים בבנייה וקפצנו ובנס לא קרה לנו כלום, הזמנים השתנו. שיש בנייה לא תקנית היום, הרשות מסירה אותה מיד מחשש שתתבע, פה אין זרז של תביעה אז לוקחים את הזמן בבעיה שנפגעים ממנה הרבה יותר".

מעיין צדוק, אם לילד בגן בהוד השרון: "חלו אצלנו ילדים בדיזנטריה, ילדים חזרו עם פצעים מוגלתיים. כל אחד זורק את האחריות למישהו אחר. תחזוקת החול ברמה נמוכה ובעלי חיים יכולים להיכנס באופן חופשי. ישנם המלטות של חתולים על הנדנדנות ונמצאו בחול עצמות של דגים".

ח"כ שאשא-ביטון סיכמה את הישיבה: "הדיון הורחב גם לחול ולמצעים שסביב ארגז החול. אחרי השיח היום, לפיו יש המלצות ואין הנחיות, כשלחלק הן כן ברורות ולאחרים לא, אני שוקלת לקדם חקיקה בנושא. נבחן בשלב ראשון כיצד מתקדם התהליך ללא חקיקה. לארגז החול יש ערך חינוכי והתפתחותי אבל אם הוא לא מטופל והנזק עולה על התועלת, אולי עדיף שהוא לא יהיה קיים בכלל".

"האחריות היא של משרד החינוך והרשות המקומית במשותף, המשרד צריך לקבוע סטנדרטים חדשים לגבי התחזוק התברואי בגנים, יחד עם משרד הבריאות וגורמי מקצוע נוספים. לא להוציא את זה כהמלצות, אלא כהנחיות ולוודא שבפועל השלטון המקומי מקיים אותן. האחריות ליישום בשוטף ביומיום היא על הרשות המקומית וצוות הגן. אני רואה בצורה חמורה את זה שהשלטון המקומי לא שלח נציג לדיון. לגבי הגנים הפרטיים, כל מי שמטפל בילדים, יש לו אחריות עליהם וגם עליהם להקפיד בנושא מצע החצר" הוסיפה שאשא ביטון.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות