תוספת אור בזאת חנוכה, צעד רטרואקטיבית

כמה סמלי שביום זאת חנוכה, היום האחרון של חנוכה המבטא את הניצחון היהודי, ניצחון האור על החושך, חל הראשון לינואר למניינם • אולי הגיע הזמן שגם אומות העולם ומתייווני דורנו יפנימו שה' הוא האלוקים?
מירי שניאורסון
ד' טבת התשע"ז / 02.01.2017 22:31
מירי שניאורסון

"איזה כיף שהחג שלנו שמונה ימים ושלהם רק יום אחד", אומרת לי הנכדה במבטא אמריקני כבד.

"זה לא חג", אני ממהרת להגיב ונבהלת מההשוואה.

בחנוכה הזה זכיתי "לבלות" בניו יורק. נסיעה משפחתית, נסיעה עסקית וכמובן, בעיקר נסיעה רוחנית משום שאני מתארחת בשכונה של הרבי.

יצא והשנה "נפל" היום השמיני שלנו – "זאת חנוכה", בראשון לינואר.

עבורי היה זה איתות מלמעלה שגרם לי לקוות ולייחל שאחרי שמונת ימי הנס שלנו וההכרה שה' הוא האלוקים, ייפתחו גם עיניהם של אומות העולם להכיר בעובדה שה' אלוקי ישראל מלך ושהוא זה שקבע שארץ ישראל על כל חלקיה שייכת לעם ישראל.

אחרי נס החנוכה יהיה להם ברור שאנחנו פה בשביל להישאר. שאי אפשר למחוק אותנו. שהרבה לפני ההצבעה במועצת הביטחון כבר ניסו ולא הצליחו למחוק אותנו.

אבל כנראה שכמו אז כך גם עתה, המתייוונים הם הבעיה שלנו – מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו…

יום אחרי יום יצאתי למנהטן לחוות את הדלקת המנורה הגדולה בעולם. מי שעיצב אותה היה יעקב אגם, האמן שהתקרב לחסידות חב"ד לאחר שאשתו כלילה, שהייתה מצאצאי בעל התניא, נפטרה. אולם מי שעבר על התכנית ההנדסית שעיצב אגם היה הרבי מליובאוויטש בעצמו. הרבי הוא זה שקבע כי לחנוכייה הגדולה בעולם יש גובה הלכתי מותר והוא לא יותר מעשרים אמה.

כבר לפני עשרות שנים הנהיג הרבי את חסידיו ואת העולם כולו בגישה החסידית, גישת החנוכה: הדרך היחידה לגרש את החושך היא להאיר אותו. על ידי תוספת אור. לא סתם אור אלא אורות רבים ולא סתם אור אלא אור גדול שיאיר את העולם כולו (את ה"חוצה") באור האלוקי.

שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, הדליק את הנר השישי ובירך את הברכות תחת מעטה אבטחה כבדה. בסיום ההדלקה הצטופפו סביבו עיתונאים וכתבים מרשתות המדיה האמריקאיות ודני הפגין מולם "גאון יעקב". עמדתי שם חשבתי לעצמי, הנה, הוא – דנון – עושה "פירסומי ניסא" למהדרין מן המהדרין.

באמריקה הולכת ומתרחבת אופנה חדשה שהחלה כבר לפני שנים. קוראים לה "לימודי קבלה"… יהודים ולהבדיל גויים, מכל הסוגים, מסתופפים ולומדים קבלה.

אלא מאי? תורת הקבלה כשהיא מנותקת מנותן התורה, היא עקרה ואפילו מסוגלת חלילה להרע. במקום לדבר על אלוקות מדברים על "אור גדול". במקום לקיים מצוות מדברים על חיבור רוחני. במקום לדבר על יצר הרע ועבודת הביטול, מתעסקים ב"אגו". זה לא לימוד וזו לא תורה.

"ואהבת" היא סיסמא עולמית, אבל בל נשכח שהפעם היחידה שאהבה לה' מופיעה בתורה, היא מופיעה כמצווה שעלינו לקיים. לקיים במעשה בפועל. לא די להיות אוהב ה' בלב. האהבה צריכה להביא לידי מעשה למרות שהיא מצווה בפני עצמה, כפי שמופיע מיד בפרשה אחרי הפסוק ואהבת את ה' אלוקיך. בכל לבבך – בשני יצריך…

ה"לימוד" המשכיל בתורת הקבלה מאפשר לחקור היסטורית את חג החנוכה, אבל לא מאפשר להגיע ולמצוא את פך השמן הטהור. אנחנו תמיד מאחלים א פריילאכען חנוכה (חנוכה שמח). המילה שמ"ח היא ראשי התיבות שבת, מילה, חודש. אין שמחה אלא של דבר מצווה.

לעיתים נדמה לי שאת מה שרוב העולם מבין, או לפחות מקבל כעובדה, שעם ישראל הוא הבעלים של ארץ ישראל ואותו הוא בחר לשמש כאור לגויים, לא מבינים דווקא מתי מעט מתוכנו. אותו מיעוט שמאל קיצוני יהודי שעוד נותר לפליטה, המנסה ללא הרף להסיט את הגויים נגד העם שלו.

יהודי אחד שסירב לבעלי באדיקות במשך שש שנים כאשר ביקש ממנו להניח תפילין, אמר לו כי אם טראמפ ינצח בבחירות לנשיאות, הוא יסכים להניח תפילין.

התוצאה כבר ידועה לכולם, אבל עדיין יש מי שחושב שהילרי הייתה עדיפה. ארגוני הנשים יראו בי אויבת ואנטי פמיניסטית. למרות זאת אחזור על זה שוב: תודה לא-ל שהאישה הזאת לא נבחרה. האישה שהיא קוקטייל במינון מאוזן של אהוד ברק ואהוד אולמרט.

שלא תבינו אותי לא נכון. אין לי עניין בטראמפ כמו שאין לי עניין בקלינטון. בכל זאת, התגובות לביטויים האומללים של החוסיין שונא ישראל שארב לנו כנחש שמונה שנים, מעידים כאלף עדים את מי אוהד השמאל הישראלי.

שמונת ימי החנוכה חלפו. להבדיל, שמונת השנים של חוסיין אובמה עברו (בנס יש לומר). עתה הגיע הזמן לצאת לדרך חדשה תוך הכרה בעובדה שהמתייוונים לא היו גויים אלא חלק מאיתנו. ואם רק נדליק להם את האור, נקבל כל יהודי באהבה ובהערכה ולא בתוקפנות, הרי שגם הקיצוניים ביותר בשמאל העמוק, ירצו לקחת חלק בנס הזה בו יפלו החומות ועם ישראל יהיה חזק מתמיד!

דקה לפני שנפרדים משמונת הימים השמחים הללו, שהשמחה גואה בהם אפילו בלי סעודות חגיגיות ורשמיות ואולי בזכות זה… אני רוצה לומר משהו על "זאת חנוכה".

ביום זה מדליקים שמונה נרות. אחד נגד יום זה ועוד שבעה כנגד "ימים היוצאים" (כנגד הימים שכבר עברו). ההוראה מכך היא שעל אף שיהודי התנהג בשבעת הימים שעברו כמו שצריך, ותיקן כבר את כל ימות השבוע, הרי כאשר הוא מדליק נר שמיני, בכוח זה הוא מדליק מיד אחריו את כל שבעת הנרות כנגד כל הימים היוצאים.

כלומר, שכל פעולה טובה וחיובית שעשינו ביום הזה, פועלת הוספה והארה בכל הימים שכבר עברו עלינו לטובה ולברכה.

• מירי שניאורסון – מנחה, מרצה, ושליחה בתקשורת. להזמנת הרצאה השאירו פרטים:  lp.770marketing.com/miri_shneorson

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות