אז למה זה לא עובד? לא קלה היא, ממש לא קלה דרכינו ברכבת הקלה

יוזמי רעיון הרכבת הקלה ראו בחזונם את ירושלים מתרוקנת מאלפי כלי הרכב שפוקקים אותה, כאשר מאות אלפי האזרחים נעזרים בכלי התחבורה החדש • אבל כל זה לא קרה. למה? • מנוחה פוקס מנסה להסביר
מנוחה פוקס
כ"ט כסלו התשע"ז / 29.12.2016 12:23
מנוחה פוקס

ברד חזק הוטח ארצה, הקור היה כבד מנשוא, אבל האנשים הרבים, ביניהם תינוקות וילדים קטנים, שגדשו את תחנת הרכבת הקלה בירושלים, המשיכו לעמוד תחת הגגון ותחת הגשם הסוחף (כי לא היה מקום תחת הגגון לכל כך הרבה אנשים) – מבלי לומר מילה.

למי יאמרו? מה יאמרו?

פעם היו מתלוננים בפני נהג האוטובוס, בין אם אשם היה ובין אם לאו (הוא פשוט היה נגיש לאנשים, שלא כמו ברכבת הקלה); פעם היו מתלוננים, נאנחים, ואומרים זה לזה: "מה קורה עם האוטובוס, הוא מאחר כבר ברבע שעה".

 היום, יש לנו רכבת קלה, יש לנו זמנים מדויקים, יש לנו הצלחה כבירה, ובכל זאת, משך דקות רבות עומדים אנשים חשופים מחוץ לתחנה המלאה ושואלים בלחש את עצמם, רק את עצמם, שאלה רטורית: "מתי כבר  תבוא הרכבת הבאה?" -  כי זו שהגיעה קודם, הייתה מלאה.

מלאה – והם נשארו בחוץ, תחת זרמי המים, כי לא הייתה ברירה.

האמת שלפני שקמה הרכבת הקלה, איש לא שיער כמה תהיה היא לברכה. הרכבת בפירוש מסייעת. היא חותכת את העיר בצורה מהירה ופשוטה, היא נוסעת ברוגע, מבלי לדהור על מהמורות בכביש, היא באה בזמן הרשום, היא נגישה לנכים, והיא נוחה לישיבה ואפילו לעמידה. בפירוש יש לה הרבה יתרונות.

אבל, כשקמה הרכבת הקלה, חלמו שם למעלה, שהיא תחליף את כלי הרכב הפרטיים.

דבר זה לא קרה. מי שהיה רגיל לנסוע ברכב, ממשיך ונוסע. וזאת למה?

כי האוטובוסים הפנימיים, שאמורים להוביל אל הרכבת, לא תמיד מגיעים בזמן, וגם אם כן, זה לא מספיק כדי לגרום למישהו לומר לעצמו: "טוב, היום לא אקח את הרכב שלי, כי יש אוטובוס, שייקח אותי לרכבת, אסע ברכבת עד ל… ומשם אמשיך ברגל עד ל…."

בנוסף לכך, לדעתי, לפחות בשעות מסוימות, כמו שעות הערב והלילה, חייבת חברת סיטיפס לשלוח רצף של אוטובוסים ורכבות, כדי לגרום לאנשים להחליף את הרכב הפרטי והנוח. אף אחד לא אוהב לחכות 10 דקות בתחנה, שלא לדבר על 20 דקות, שזה מה שקורה בלילות,  כשמחכה לו בבית רכב פרטי, גם אם לא מהודר במיוחד.

כדי להצליח להביא את כל האנשים לרכבת, יש רק לדאוג לכך שלא ייוצר מצב שהם ימצאו את עצמם עומדים ומחכים. איש אינו אוהב לחכות, במיוחד לא בגשם ברוח בסופה ובסערה, אבל גם לא בלעדיהם.

כדי להקים צי שלם של רכבות ואוטובוסים צריך להשקיע הרבה מאוד כסף, אבל בראייה לטוח רחוק, מי יעמוד מול הצי הזה ויישאר עם רכבו הדלוח בפקקים?

הדרך המכבדת, הנגישה והמושקעת מטעם חברת הרכבת הקלה, זו הדרך היחידה להביא אנשים לנסיעה בתחבורה ציבורית, וזו הדרך היחידה לא להבריח את אלו שכבר נוסעים בתחבורה ציבורית אל המכונית הפרטית.

הדפס כתבה

5 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    הרכבת הקלה
    29/12/2016 17:29
    בועז
  1. אם היא הייתה מגיעה ברצייפות והיה מקום לשבת הייתי מזמן מוכר את האוטו וגם אחרים ככה.
    אתמול חיכית בגשם שוטף והיא היתה מלאה עמדנו כמו סרדינים

  2. יש פתרון מיידי. היכנסו...
    29/12/2016 19:53
    שמואל
  3. אכן ההצלחה של הרכבת הקלה, שאותה הקימה המדינה מתקציבה, היא גדולה מאוד. הנתון המדהים הוא שכ 20 אלף מתוך 145 אלף הנוסעים בה, מידי יום, עברו אליה מהרכב הפרטי. כל חברה פרטית היתה קופצת משמחה על היענות יפה כזו של ציבור הירושלמים. כל מה שנדרש הוא שחברת סיטי פס תתכבד להזמין לאלתר עוד 10-20 קרונות חדשים מצרפת, במימון המדינה, ולצרפם לצי הרכבות הקיים. כנל היה מצופה מחברת סיטי פס להאריך את הקו ולהניח מסילות בתוואי, שכבר הוכן בעלות של מאות מליוני ש״ח ע״י העירייה והממשלה, לכיוון נוה יעקב ולכיוון קרית יובל וקרית מנחם, כדי שעוד עשרות אלפי תושבים ייהנו משירות הרכבת הקלה וכל זה גם כן במימון של שהממשלה מוכנה לשלם לה . אלו הן התשובות כיצד למנוע את הדוחק בקרונות ואת ההמתנה בתחנות מעבר לנדרש. יש תקציב, יש רצון, יש תכנון וצריך רק שהחברה המפעילה תחליט שהיא מבצעת את מה שמצופה ממנה

    • רוני   01/01/2017 01:43

      גם אני חושב כך. ועוד יותר מזה אם התחבורה הציבורית תהיה נגישה ירושלים תהיה כמעט נקייה מזהום אויר כי יהיו הרבה פחות מכוניות
      צריך מישהו מבחוץ בעל שם שישים את הדברים על שלחן משרד התחבורה. אפשר שתהיה זו מנוחה פוקס . לטובת הכלל.
      משרד התחבורה צריך להבין שהוצאה כספית גם אם תהיה גדולה היא תכניס הרבה יותר בסופו של דבר.

  4. רקבת קלה ממש לא קלה
    01/01/2017 02:05
    אברהם
  5. זה מזכיר לי את הסיפורים שכראתי מימלחמת העולם ה2 זה לא פשות

  6. הכותבת צודקת, צריך גגון רחב בתחנות
    01/01/2017 11:11
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  7. הכותבת צודקת. צריך להוסיף גגונים רחבים וארוכים שיעניקו לבני אדם הממתינים, מחסה מהגשם או מהשמש.
    השקיעו כארבעה מליארד שקלים בקו הראשון, שישקיעו רק עוד מיליון אחד בגגונים וספסלים לנוסעים. הם בני אדם, עם תחושות ורגשות, לא סתם חפצים דוממים על סרט נע.

    בנוסף, צריך לפרסם לוח זמנים לרכבת. נדמה לי שזו הרכבת היחידה בעולם המערבי שלא מפרסמת לוח זמנים!!!. ממש סטראט אפ ישראלי גאוני!!! אבל משום מה הנוסעים עצמם לא מתלהבים מההמתנה הארוכה ברוח העזה במרומי הר- הרצל.

    בנוסף, כדאי ליצור סינכרון בין האוטובוסים המזינים לבין הרכבת, לפחות בשעות הלילה, שהתדירות דלילה. יש מצב שהרכבת מגיעה, ובדיוק כל האוטובוסים לשכונות בורחים לנוסעים מתחת לאף. פעם בחצות הלילה הדברים גלשו לאלימות, כשנוסע חסם ברמזור אוטובוס שסגר דלת והנהג של אגד סירב להכניס לקוחות שמפרנסים אותו. חלק מהנהגים של אגד לא מתייחסים לנוסעים כאל לקוחות שזמנם יקר, אלא כאל טרדנים שכדאי לברוח מהם ומנתינת שירות בכלל. המחוקק / הרוגולטור חייב להתערב וליצור סינכרון בין הרכבת לבין הקוים המזינים. אם לאגד אין תודעת שירות, אפשר וכדאי להחליף אותם בחברה אחרת.
    הושקעו מליארדים ברכבת, יושקעו עוד כמה אלפים בעריכת מכרז להפעלת הקווים המזינים אותה. נערך מכרז בינלאומי לזכיין להפעלת הרכבת, שייערך לפחות מכרז פנים ארצי לזכיין של הקווים המזינים. יש חברות יותר טובות בישראל!

    בשעות הלילה יש נסיעה רק כל רבע שעה, אבל העירייה ומשרד התחבורה מתעקשים בקנאות לא לפרסם לוח זמנים לרכבת הקלה.

    קיצור, העירייה ומשרד התחבורה, צריכים להפעיל טיפת שכל ישר, איך להנעים לבני אדם את חווית הנסיעה, גם ובעיקר בנקודות המעבר, כדי שימליצו לחבריהם לנטוש את הרכב הפרטי לטובת הרכבת, שעדיין לא מממשת את הפוטנציאל שלה, בגלל טעויות קטנוניות ויחס קומוניסטי קשוח מחברי אגד.