שת"פ כלכלי בין ערבים וחרדים?

יצחק אבינו עליו השלום היה "חופר" מקצועי. הוא חיפש את הטוב האצור בעולם שה' ברא. כך גם חיפש את הטוב בבנו הבכור, בעל הלשון החלקלקה • אני לא עיוורת, אבל גם לא גזענית!
מירי שניאורסון
ג' כסלו התשע"ז / 03.12.2016 22:40
מירי שניאורסון

"אָן הִתְפַּייעלוּת" היה אבי ע"ה מגיב, כשהייתי מגיעה אליו נסערת ומספרת על אירוע חדשותי מצמרר או מקרה מזעזע. "בלי התפעלות", בתרגום מילולי לעברית תקנית. או "בלי דרמה" – בתרגום חופשי.

אין זה אומר שצריך לבטל את המקרה במחי-יד, שהרי הבעל-שם-טוב הקדוש כבר לימד אותנו ש"כל דבר או אירוע שיהודי חווה ושומע מהווה מסר עבורו בעבודת ה'", אבל יחד עם זאת אין טעם לנפח, להתרגש ובוודאי לא למתוח את השיח למקומות קיצוניים, המעוררים ומעודדים התלהמות, שנאה וגזענות.

כיהודים, האמונים על "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ברור שזו לא מטרת קיומינו בעולם הזה.

יצחק אבינו ידע טוב מאד עם מי יש לו עסק. הוא לא היה "עיוור" לאופיו הבעייתי של הבן הבכור. הוא אמנם היה לקוי בראייתו הפיזית, אך בוודאי שלא ניתן לומר עליו שהיה לקוי בראייתו הרוחנית. ובכל זאת האמין שבפנימיותו של עשיו תאב הציד, בעל הלשון החלקלקה – יש טוב. המדרש מצביע על-כך שיצחק ידע שסופו של בנו זה לשכון לצדו אחרי מותו.

יצחק התחיל עידן חדש בתולדות האנושות. הוא היה חופר בארות. כן, זה היה מקצועו. המקצוע הזה מבוסס על האמונה בטוב הטמון בעולם. חופר בארות לא מקרין את עצמו החוצה, אלא להיפך. הוא בטוח שהעולם של הקב"ה אוצר בתוכו כל-כך הרבה טוב ורק צריך למצוא אותו.

גם שדה טרשים יבש במושב הדרומי חלץ, לדוגמה, יכול להיות מעטה לאוצרות נפט שנמצאים תחתיו. טוב, נו, ביחס לישראל כמובן.

בכך לקח יצחק את המהפכה בה החל אברהם אביו, צעד קדימה.

בעוד שאברהם אבינו פרסם ברבים את האמונה באלוקים שברא את העולם, יצחק בנו התקדם עוד צעד ומצא את הטוב הזה במציאות – בחיים. הוא האמין כי עולם שנברא בידי אלוקים, חייב להיות טוב ומאיר בעצמו ופעל על מנת לגלות זאת בפועל.

ויצחק צדק. כשחושבים שוב על האישיות של עשיו, אותו אדמוני רהבתן, רעבתן וגרגרן, מגלים טיפוס מורכב ומלא סתירות – שבעניינים מסוימים, לא היה עוד איש טוב כמוהו בכל ההיסטוריה היהודית.

אל תרימו גבות. קראו מה מספר המדרש על רבן שמעון בן גמליאל שהיה מצטיין בכיבוד הורים. פעם שיבחו אותו על-כך והוא – נשיא ישראל – השיב: 'עפר אני תחת כפות רגליו של עשיו'. לא היה בהיסטוריה בן מכבד הורים כמוהו. מכאן אפשר להבין שיצחק ה'חופר', האמין שאפשר לגלות את הטוב הטמון גם בעשיו.

עיוור הוא לא היה.

הרגש הראשוני שחשתי כאשר הוזמנתי לוועידה עסקית של ערבים וחרדים היה רגש של דחייה.

"מה פתאום?!" שאלתי את עצמי. "מדוע הם מעודדים עסקים עם שונאי ישראל?" תהיתי. הרי "הם" רוצים להרוג ולהשמיד אותנו?

יתרה מכך, חשבתי לעצמי: האם כבר עשינו עסקים עם אחינו בתוך הבית פנימה? האם התכנסה ועידה עסקית לעידוד שיתוף פעולה עסקי בין דתיים-לאומיים וחרדים, בין שומרי מצוות לאלה שעדיין אינם כאלה?

במחשבה שנייה נזכרתי באמרתו של יהודי חכם: "עם יהודים אוכלים טשולענט, עסקים עושים עם גויים"…

אז יצאתי לבדוק מה קורה שם.

אני לא עיוורת וגם אני יודעת שהארץ שלנו בוערת; אני יודעת שכל ניצוץ או גפרור מצית להבה גדולה. העצבים חשופים ורגישים. והערבים, כן, גם ערביי ארץ ישראל עושים לנו את החיים קשים.

יחד עם זאת, כאשר קיבלתי הזמנה לכנס ראשון מסוגו בו ידברו על שיתופי פעולה עסקיים בין חרדים לערבים בתחומי הטקסטיל, המזון, השירותים והסטארט-אפ, לא מצאתי בכך פסול. האמת, בינינו, גם לא מצאתי בכך עניין מיוחד.

וזה מה שהיה שם: הדוברים החרדים הציגו את צרכי הפרנסה של החרדים; הנשים החרדיות ייצגו בכבוד את התפתחותן ואת האתגר בשילוב בית-ילדים-פרנסה בכבוד; מספר בעלי עסקים חרדים, ביניהם 'וקסברגר' הציגו את מרכולתם; והיו גם סטארט-אפיסטים חרדים שבאו עם חזונם.

שתי נשים ערביות סיפרו על האפשרות שלהן לשתף פעולה עם הנשים החרדיות. האחת הייתה יועצת מטעם מעו"ף לקידום יזמות ועסקים קטנים, והשנייה בעלת רשת ארצית למשקאות חריפים, שהצליחה להתפתח ולצמוח דווקא אחרי מות בעלה.

את מה שאני כותבת פה, העליתי בפייסבוק באמצעות תמונה מהאירוע.

עתה ברצוני לחזור לתחילת דבריי – לשיח המתלהם שצמח על גבי הפיד שלי בעקבות אותו צילום שהעליתי בתום האירוע.

ברור שקשרים של חברות, ידידות או חלילה וחס נישואים, אסורים על פי תורה. אך מנגד קיום שכנות טובה, יחסי עבודה הוגנים וגם שיתופי פעולה עסקיים שיאפשרו למשפחות ברוכות ילדים מהמחנה שלנו לקיים את עצמן בכבוד, הם דברים רצויים ומבורכים כל עוד עומדים בגדרי ההלכה, הצניעות והיושר.

רגע לפני שסיימתי לכתוב את הטור הזה נזכרתי שהרבי מליובאוויטש הציע להשתמש בשירות של חברה ישראלית על מנת לפרנס יהודים. אז לפני שאתם ממהרים לרוץ ולעשות עסקים עם ערבים, בדקו אם אתם יכולים לפרנס ולהתפרנס בתוך הבית.

בכל מקרה, התלהמות ושיח גזעני אינם חלק מההשקפה היהודית.

• מירי שניאורסון – מנחה, מרצה, ושליחה בתקשורת. להזמנת הרצאה השאירו פרטים:  lp.770marketing.com/miri_shneorson

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות