על מה שוחחתי עם ב’, מנהיג מדינה מזרח-תיכונית, ביארצייט של חמיו
לא בכל יום אתה יושב חמישים דקות עם מנהיג מדינה מזרח-תיכונית, לשיחה נינוחה ובלתי פורמלית.
המנהיג, שנקרא לו ‘ב’ לצורך העניין, ישב בחצר ביתו, איש מן היועצים והעוזרים לא נכח בשטח, רק ידידי משפחה ספורים עמדו סביב והקשיבו, משתאים על הדוקטור הזה, המאתגר את ב’ בשאלות דוגריות, ובכלל מרגיש בבית.
האמת שהוא אורח קבוע כאן, ביום האזכרה השנתי לחמיו של ב’, שהיה דמות מופת, ציוני דגול, חלוץ ומחנך, בוגר ישיבות פולין מזרם תנועת המוסר.
כמידי שנה אני מוזמן מטעם הגברת לשאת דברים בשבחו של אביה המנוח, עמו הייתי בידידות קרובה בשנותיו האחרונות, מחליף כמה מילים עם ב’ והולך לדרכי.
בשנה שעברה התחוללה שיחת סימפוזיון ספונטנית ביני לבין ב’, מול הקהל, אודות ‘תנועת המוסר’, עליות תלמידי ישיבות לארץ בימי המנדט, היידיש והעברית בישיבות דאז, ועוד.
באזכרה של שנה זו הייתה אוירה נינוחה עוד יותר.
אולי העיתוי של יום שישי אחר הצהריים, אולי היה זה נאומי שיצא מן הלב ונכנס אל הלב, ואולי אלה ימי המהפך באמריקה. כך או כך, נותר ב’ ישוב על מקומו שעה ארוכה וגלגל עמי שיחה ללא מסכות וללא פוזה, כאדם אל אדם, שום מצלמה ושום סלולרי בשטח, את הכל לקחו אנשי הביטחון בכניסה.
שום כותרת לא תדלוף כאן. יש אמון ג’נטלמני. לא ישבתי עמו כעיתונאי, ואפילו אופציית פייסבוק לא עלתה.
•
האדם שמאחורי המנהיג התגלה כמי שדואג מעומק ליבו לעמו, חדור תודעה עמוקה של אחריות ושירות, עד כדי הקרבת פרטיות משפחתו במשך שנים.
צריך אומץ לכתוב עליו דברים שכאלה בימינו, אבל מה לעשות שפגשתי איש רחב אופקים שמשנתו סדורה, שורשי, היודע בהחלט לאן פניו מועדות. ככל שניג’סתי יותר, יצאו ממנו תובנות יותר מרשימות, ובנושאים מגוונים: שיטות ממשל, היסטוריה, עקרונות הליברליזם המערבי, שמאל וימין אירופי, זרמי עומק בחברה הישראלית, בחברה האמריקנית, במיוחד בימים אלה לאחר המהפך.
לא פשוט לנווט במזרח התיכון ספינה כמו שלו, הכוללת גם נחשים המכישים את ידיו כל הזמן, תוך שהוא אוחז בהגה. אין צורך ללמד אותו טיבם של ערכי דמוקרטיה, ליברליזם והומניזם. הוא מעריך מאד את הצועדים לאור ערכים אלה באשר הם, ובתנאי שלא יפלו לשחת הציניות והבוטות האופפת את שיח זמננו.
•
פתאום הכל אחרת.
דברים שרואים משם לא רואים מכאן, מאחורי מסכים ודפי עיתונים, מציאות מתווכת, עליה רגילים אנו לבסס את השקפת עולמנו, שיחותינו הרהוטות, פרשנותנו המלומדת.
האיש כשרוני, חד עין ומהיר מחשבה, שגם זרק לי פה ושם אבחנות אישיות קולעות וגרם לי לחשוב. תכל’ס, הוא ‘בר פלוגתא’ אמיתי לגלריית המלומדים הקולניים, הליברלים בעיני עצמם, צודקי-נצח ויודעי-כל. סקרן, אוהב ללמוד, להתדיין.
לטקסט המשניות שהוגש לשולחן הוא התחבר יותר מאשר לטקסטים אחרים שהצעתי בפניו.
ברגע של דוגריות חשתי חופשי להעיר גם משהו על הפער המתסכל שבין הדמות והדימוי שלו, ותשובתו הפליאה עד כמה הוא מודע ופועל במגבלות הקיימות. לרגע נדמה לי כאריה, שלרוע המזל רעיונותיו והכרעותיו עוברים אלינו באמצעות עדת שועלים קטנים מחבלים כרמים. מה הפלא אפוא שהג’ונגל כמנהגו נוהג.
הייתה זו הזדמנות נדירה שנפלה בחלקי באקראי, וחשתי צורך לשתף.
שעת כניסת שבת קרבה והלכה. יופי, סיימתי בלחיצת יד וקמתי מן השולחן, היה נעים לשוחח איתך, אתה בא לפה הרבה? קרצתי.
הוא חייך, אבל לא נראה שהכיר את הבדיחה.
• מתוך דף הפייסבוק של ד”ר שלמה טיקוצ’ינסקי, מחבר הספר למדנות, מוסר ואליטיזם: ישיבת סלבודקה מליטא לארץ ישראל
תגובות
אין תגובות