15 שנות מאבק עם גננות: ביה”ד בביקורת קטלנית על בעלי ‘רשת הגנים של אגו”י’

שופטת בית הדין הארצי לעבודה, לאה גליקסמן, הטיחה ביקורת חריפה במיוחד ב’רשת הגנים של אגודת ישראל’, כאשר קבעה כי הנהלת הרשת הפרה שוב ושוב, בצורה בוטה, החלטות של בית הדין לעבודה, העלתה טענות בעזות מצח וסירבה להפנים את פסקי הדין.

הדברים הקשים מופיעים בפסק דין – שפורסם על ידי איתמר לוין באתר news1 – שדחה בעיקרו את ערעורה של הרשת על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב, בהליכים הנמשכים מזה קרוב ל-15 שנה בין הרשת לבין 16 גננות ותיקות, שפיטרו במסגרת תוכנית הבראה בשנת 2003.

בית הדין קבע תחילה, כי פיטורים אלו היו בלתי חוקיים – גם משום שהיוו אפליה מחמת גיל וגם משום שלא קדמו להם שימועים.

בית הדין הארצי ובג”ץ דחו את הערעור של הרשת על פסק הדין, ולאחר מכן פסק בית הדין האיזורי את הסכום שתקבל כל גננת.

הסכום הכולל אותו חויבה הרשת לשלם עמד על כ-4 מיליון שקל, והוא כלל פיצוי של 50,000 שקל לכל אחת מן הגננות והפרשי שכר וזכויות פרטניים. כמו-כן, חויבה הרשת לשלם הוצאות בסך 380,000 שקל.

בפסק הדין בערעור כתבה השופטת: “הרשת ‘מתקשה להפנים’ את החלטות בית הדין ולפעול על פיהן. למרבה הצער, דפוס זה חוזר גם בהתייחסות הרשת לקביעות החלוטות, והרשת ממאנת לקבלן”.

על אישור הפיצוי לגננות, כתבה: “הפגמים שנפלו בהתנהלות הרשת חמורים במיוחד. הן ההחלטה בשנת 2003 והן ההחלטה בשנת 2007 על פיטורי המשיבות, כמו גם ההחלטה על הפחתת שכרן, היו נגועות בהפליה חמורה מטעמי גיל, עת המשיבות נדרשו לשאת בנטל של תוכנית ההבראה באופן לא שוויוני ומפלה, ביחס לעובדות הרשת הצעירות מהן בגילן ובוותקן, כך שגננות צעירות מהן בגילן ובוותקן נשאו רק בקיצוץ של 10% משכרן, וגם זאת לתקופה זמנית, ושכרן עלה על שכרן של המשיבות.

“המשיבות פוטרו בגיל מבוגר, עת סיכוייהן למצוא עבודה חלופית היו נמוכים ביותר; בקופת הפיצויים אפילו לא היו די כספים לתשלום פיצויי פיטורים למשיבות, שכן היו בה 20% מהתחייבות הרשת לפיצויי פיטורים.

“התנהלות הרשת כלפי המשיבות הייתה פוגענית, עת הרשת נקטה כלפי המשיבות צעדים חד-צדדיים, ללא שימוע, תוך התעלמות מוחלטת מתרומתן רבת השנים לרשת ומנסיבותיהן האישיות, ותוך הפרה חוזרת ונשנית של החלטות בית הדין וניסיונות ‘לעוקפן’, באופן שאילץ את המשיבות לאורך כל התקופה לנקוט הליכים רבים רק כדי לאכוף את החלטותיו של בית הדין”.

גליקסמן מתייחסת לטענת הרשת, לפיה לא היה מקום לפסוק לגננות את הפיצוי משום שהמשיכו בעבודתן: “טענה זו נגועה בעזות מצח, נוכח התנהלותה של הרשת – הפרה בוטה חוזרת ונשנית של החלטות בית הדין, תוך נקיטת צעדים חד-צדדיים שתכליתם לעקוף את החלטות בית הדין ולרוקנן מתוכן, כך שהמשיבות נאלצו לנקוט שוב ושוב הליכים משפטיים הן בבית הדין והן בהוצאה לפועל למימוש החלטות בית הדין.

“יתר על כן, גם לאחר שניתן פסק הדין בערעור לא הפנימה הרשת את קביעות בית הדין בדבר חומרת התנהלותה, ולא נקטה בצעדים לתיקון הפגיעה בזכותן של המשיבות לשוויון”.

בית הדין הארצי הקטין את פיצויי הפיטורים שיקבלו הגננות מ-180% ל-80%, והורה לבית הדין האיזורי לחשב מחדש את הפרשי השכר בשיעור 25% שנפסקו לטובת הגננות.

הרשת גם תשלם הוצאות נוספות בסך 120,000 שקל.