האבא ש’חטף’ את בנו התינוק לפני הברית בבני ברק תיעד הכל • צפו

יצחק שחר, המגדיר עצמו”קבליסט, מחזיר אהבות, הוצאת כישופים ועין הרע ופוסק בענייני הלכה ומצוות”, הציג היום בבלוג המיסטיקה שלו – תחת הכותרת ‘אני האבא ש”חטף” התינוק מבית הכנסת לפני הברית’ – את סיפורו.  חרדים 10 מביא את דבריו כלשונם.

“אני מניח שלאחרונה נתקלתם במודעות בעיתונים דתיים באינטרנט בהם רשום שהאב חטף את התינוק שניות או דקות לפני הברית ונמלט מבית הכנסת”, הוא פותח את הפוסט שכתב. “קראתי כל מני גירסאות, אני צילמתי הכל במצלמת אקסטרים שרתמתי על עצמי וריכזתי 20 דקות איכותיות שהיו לי בסופו של דבר.

אז בואו נתחיל איך התחיל הכל.

אשתי אישה דתיה וכמובן בעד ברית. בלידה של הבכור שלנו לפני 4.5 שנים היה ברית אצל המוהל הרב נחום דיאמנט, שנחשב למוהל טוב, והרב חיים קניבסקי שהיה הסנדק. כמו בכל ברית מלא דם וצרחות של התינוק שלא משנה כמה המוהל טוב, כריתת איבר זה כריתת איבר מלווה במלא כאבים.

החלטתי שלהבא זה לא קורה ואני לא מל את בני הבא אם יהיה.

אחר כך נולדה לנו בת, ולפני 10 ימים נולד בן. ואז חשבתי איך אני מונע שוב ברית. אשתי כבר ארגנה שוב ברית בבית מדרש לדרמן בבני ברק עם אותו מוהל דיאמנט, והסנדק הרב חיים קניבסקי. חשבתי לי שזה יהיה כמו בברית הקודם, שאני אכנס עם הסל קל שהתינוק בתוכו, אבקש לעשות פדיון עורלה במקום ברית וכך לפדות את העורלה בכסף במקום בדם.

נכון שאין דבר כזה והמצאתי את זה באותו רגע, אבל תמיד בימים שלנו ממציאים חוקים וכללים שתואמים לתקופה שלנו ואמרתי לעצמי למה לא. ואם לא יסכימו – מה שהנחתי שיקרה – חשבתי לי שאני פשוט אצא עם הסל קל, אעלה על מונית ואחר לראשון לציון עם התינוק”.

אלא שתוכניתו השתבשה.

“הפעם הברית נערכה בקומה עליונה בבית המדרש ולא למטה והתינוק היה אצל אשתי בעזרת נשים. עליתי בלי התינוק במדרגות חיצוניות לתוך חדר התפילה והבריתות, וחשבתי שיתנו לי אותו בתוך הסלקל. גיסי העביר לי התינוק כבר בתוך כרית לבנה, שלא נחשבת בטיחותית ליסוע בה, כך שכבר הלכה לי תכנית המילוט אם פדיון העורלה יכשל.

ביקשו ממני להוריד את השעון ותיק הצילום, אבל כן נתנו לי להישאר עם מצלמת האקסטרים שהיתה רתומה עליי. ביקשתי לעשות פדיון עורלה, השיבו לי שזה לא פדיון בן ולא הבינו על מה אני מדבר. השבתי שכמו שביום כיפור כבר לא שוחטים תרנגולים בשביל לכפר על חטאים, אלא פודים בכסף, ביקשתי לפדות את העורלה בכסף ולא לכרות אותה.

הסתכלו עליי משונה ולא הבינו מאיפה זה בא לי, וביקשו ממני למסור את התינוק, בשלב זה החלטתי לעזוב במהרה את המקום וירדתי במדרגות, המשכתי הלאה אך לסמטה דרך ללא מוצא.

אחרי הגיעו קרובי משפחתי ועוד כמה מקומיים וביקשו ממני למסור את התינוק.

אני החזקתי התינוק בכרית צמוד אליי, מחשש שיפול, לכן גם לא לקחו אותו ממני בכוח אני מניח. חזרתי אחורנית כמה עשרות מטרים לרחוב רשב”ם (זה כבר לא היה מצולם, הכרית הסתירה המצלמה והייתי מרוכז בלהחזיק יציב את התינוק ולא את המצלמה).

היתה התקהלות של אנשים מקומיים, בניהם המוהל ועוד רבנים וקרובי משפחה שלי, שניסו שוב לשכנע אותי למסור התינוק לברית. סירבתי.

גיסי אמר לי שאישה הציעה לנו להיכנס לביתה שנוכל לדבר, שוב הלכנו כמה עשרות מטרים לביתה של המשפחה המארחת, לתוך הסוכה שלהם שהיתה צמודה לסלון ביתם (קומת קרקע) וישבנו ודיברנו.

בשלב זה שיכולתי סוף סוף להניח עליי את התינוק בלי להחזיק אותו הרגשתי כבר את הכאבים שהיו לי בידיים להחזיק את התינוק בכרית ושוב כיוונתי המצלמה להקלטה.

נכנסו אנשים מבחוץ והתחילו לרקוד בסלון לשמחת חג הסוכות. כאן הייתי כבר מבולבל ולא ידעתי אם זה מנהג אצלם או שלכבודי לשכנע אותי עשו זאת. בעלת הבית הציעה לנו להיכנס לחדר ולהיכנס ללא הרעש של הריקודים (למרות שהשירה והריקודים בכלל לא הפריעו לי, זה דווקא היה נחמד וזה גם מצולם).

בשלב זה שכבר עברו 3 שעות מתחילת המקרה והייתי לבד בחדר עם אמא שלי, החלטתי להרים ידיים. הבהירו לי כולם שמתי שהוא גם אם לא יערך הברית באותו יום אז למחרת או כל יום אחר – יעשו הברית מאחורי הגב שלי וזה רק יכאב יותר, ככל שהוא יגדל יותר.

בשלב זה השארתי התינוק אצל אמא שלי. זה לא שהסכמתי לברית כפי שרשמו בעיתונים, אלא פשוט לא היתה לי ברירה ועזבתי בלי להיות נוכח בברית. הסתובבי ברחובות בני ברק, וכעבור שעה אבי התקשר אליי ואמר לי שהברית נגמרה ושאני אחזור לשם לקבל הסעה לבית. חזרתי עם אשתי והילדים לבית, ההורים שלי נסעו לביתם. דיברנו כרגיל אחר כך.

בעיתונים רשמו כל מני דברים שגוים כאילו לא סמכתי על המוהל ושהייתי דתי לשעבר שהלך בשאלה, שאמרתי שאני לא רוצה לשחוט את התרנגול. כל אלו דברים בכלל לא נכונים. לא אמרתי זאת מעולם. אני כן סומך על המוהל הרב דיאמנט ועל הסנדק הרב חיים קניאבסקי. פשוט אני נגד פגיעה פיזית בתינוק בעניין הברית וזה מה שהפריע לי, אבל בתור מוהל אני יודע שדיאמנט הוא מוהל מעולה והוא מל יפה מאד את הילדים שלי.

אני מאמין, אבל בצורה שלי ולא הייתי שייך לחברה דתית\חרדית מעולם, ולא דיברתי על זה שאני לא רוצה לשחוט תרנגול. אמרתי שכפי שביום כיפור לא שוחטים תרנגול כפרות אלא פודים בכסף, כך גם אני לא רוצה שימולו את בני עם דם אלא יפדו את העורלה שלו בכסף בלי לחתוך אותה”.