העיתונות הכלכלית מתחילה לקלוט את מה שבמגזר החרדי יודעים וחשים כבר שנים ארוכות: מצוקת הדיור בקרב החרדים חריפה משמעותית מאשר במגזרים החילוני והדתי-לאומי.
העיתונאי אורי חודי פרסם היום (שני) ב’גלובס’, נתונים שאספו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‘המכון החרדי למחקרי מדיניות’, ‘המכון הישראלי לדמוקרטיה’ ו’מכון ירושלים’ – ומציג תמונת המצב המוכיחה כי החרדים גרים בצפיפות גבוהה ומוציאים אחוז ניכר מהכנסותיהם על סעיף הדיור.
למרות שהמשפחה החרדית מונה יותר נפשות מאשר משפחה מהמגזר הכללי, רק כרבע מהחרדים מחזיקים בדירות בנות 4.5 חדרים ומעלה – לעומת יותר משליש בציבור הכללי.
הדירה הממוצעת במגזר החרדי היא בת 3 חדרים, לעומת 3.5 חדרים במגזר הכללי.
הדירות החרדיות אמנם קטנות יותר, אבל גם ההכנסה החרדית למשפחה נמוכה יותר – מה שמוביל לנתון הבא: ההוצאה החודשית הממוצעת על דיור במגזר החרדי, עומדת על כ-29% מכלל ההכנסות המשפחתיות (כ-3,600 שקלים מתוך 12,500). במגזר הכללי השיעור הוא 25% בלבד.
ההוכחה החזקה ביותר למצוקת הדיור החרדית, היא העלייה הדרמטית במחירי הדיור בערים החרדיות, שטיפסה הרבה מעבר לעלייה הארצית הממוצעת, בשל הפער הגבוה בין ההיצעים לביקושים.
בין השנים 2008 (טרום פרוץ משבר הדיור) ו-2014, עלו מחירי הדירות בישראל בשיעור שנתי ממוצע של 8.4%.
במודיעין עילית ובביתר עילית, לעומת זאת, עלו המחירים בשיעור שנתי של 11.2% ו-11.9%, בהתאמה. בקריות החרדיות באשדוד ובערים מעורבות נוספות, עליית המחירים הייתה דרמטית אף יותר.
הממשלה החלה לאחרונה בניסיון לגבש פתרונות ממוקדים עבור הציבור החרדי, לאחר קריסת תכנית הדגל שהועידה את העיר החדשה חריש לחרדים בלבד.
משרד הבינוי והשיכון הציג תכנית שלפיה בשלוש השנים הקרובות ישווקו 15,000 יחידות דיור לאוכלוסייה החרדית ויתוכננו כמה אלפים נוספים.