בג”ץ ידון בהרכב מורחב בעתירת שני סרבני גט נגד ה’הרחקות דרבנו תם’

מדובר בהרחקות חברתיות שנהוגות דורות רבים, בהן הציבור מרחיק עצמו מסרבן הגט לאור קריאת בית הדין • הסרבנים טוענים: החוק לא הסמיך במפורש את בתי הדין לנקוט בסנקציות הללו • הנהלת בתי הדין: מכוח הסמכות בענייני גירושין
חיים טוויל
ט' אלול התשע"ו / 12.09.2016 17:28

בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ ידון מחר (שלישי) בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בראשות הנשיאה מרים נאור, בשתי עתירות של שני סרבני הגט – עודד גז ושרון בן חיים – נגד סנקציות חברתיות שנקטו נגדם בתי הדין הרבניים.

שני הסרבנים נמצאים כעת מחוץ למדינת ישראל.

שני סרבני הגט עתרו כנגד בית הדין הרבני שהפעיל נגדם “הרחקות דרבנו תם”.

מדובר בהרחקות חברתיות שנהוגות היו בתפוצות ישראל זה דורות רבים, בהן הציבור הוא זה שמרחיק עצמו מסרבן הגט לאור קריאת בית הדין. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, באי-צירופו למניין תפילה, שלא להושיבו בבית הכנסת עם הקהל או להעלותו לתורה, וכן שלא לשאת ולתת עמו במסחר ובענייני ממון, שלא לשאול בשלומו ושלא לחלוק לו כבוד.

מדובר בסנקציה חברתית שבה נקרא הציבור לשמש ‘מנוף לחץ’ על סרבן הגט, מתוך מטרה להביא לשחרור את אשתו ממאסר עגינותה.

העותרים טוענים כי החוק לא הסמיך במפורש את בתי הדין לנקוט סנקציות אלה, בעוד שבתי הדין סבורים שהם מוסמכים לנקוט אמצעי הרחקה אלו, מכוח סמכותם בענייני גירושין.

פרשת עודד גז היא מהקשות והמפורסמות שאיתן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים כיום. במקרה זה הציבור הרחב שיתף פעולה באופן חסר תקדים, כאשר הנושא הגיע אל הרשתות החברתיות וזכה לאלפי שיתופים שהפעילו על סרבן הגט לחץ אדיר.

גז ברח מישראל בזהות מזויפת ומצוי עתה בהליכי הסגרה פליליים מבלגיה. במקרה האחר, זה של שרון בן חיים, מדובר בתיק ישן יותר וסבוך לא פחות, שכולל עיגון מתמשך של שנים רבות, וגם שם נאלצה מערכת בתי הדין לנקוט ביד קשה ויצירתית בקריאה לחברה הסובבת את הסרבן להתרחק ממנו.

מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקבי אמר: “אנו מקווים שבית המשפט העליון הגבוה לצדק ייתן גיבוי למערכת בתי הדין הרבניים במאבקה חסר הפשרות בסרבני הגט.

“השימוש בגיוס הציבור הרחב באמצעות ‘הרחקות דרבנו תם’ הוא כלי חשוב וקריטי, כלי שבמקרים מיוחדים הוא האפשרות היחידה להביא לחילוצה של האישה מעגינותה – בין היתר כאשר סרבן הגט ברח מגבולות הארץ ואין אפשרות להכניס אותו לכלא, אך לפעמים גם בארץ, כשמאסר אינו אופציה אפשרית או אינו אופציה מספקת”.

מאבקם של בתי הדין בסרבני הגט התרחב לאחרונה גם בנקיטת סנקציות נגד קרובי משפחה המסייעים בצורה אקטיבית להתמשכות סרבנות הגט.

נזכיר כי בפרשה המכונה “פרשת הגביר המעגן” – שבמסגרתה ציווה בית הדין על מאסר אביו של סרבן גט – תלויה ועומדת עתירה לבג”ץ נגד בתי הדין הרבניים.

סנקציות חברתיות נגד סרבני גט: דיון בהרכב מורחב של בג”ץ
 

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ידון מחר (ג’) בהרכב מורחב של שבעה שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור בשתי עתירות של שני סרבני הגט, עודד גז ושרון בן חיים, נגד סנקציות חברתיות שנקטו נגדם בתי הדין הרבניים. שני הסרבנים מצויים כעת מחוץ לישראל.

 

שני  סרבני גט עתרו כנגד בית הדין הרבני שהפעיל נגדם “הרחקות דרבנו תם”. מדובר בהרחקות חברתיות שנהוגות היו בתפוצות ישראל זה דורות רבים, בהן הציבור הוא זה שמרחיק עצמו מסרבן הגט לאור קריאת בית הדין. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר באי-צירופו למניין תפילה, שלא להושיבו בבית הכנסת עם הקהל או להעלותו לתורה, וכן שלא לשאת ולתת עמו במסחר ובענייני ממון, שלא לשאול בשלומו ושלא לחלוק לו כבוד. מדובר בסנקציה חברתית שבה נקרא הציבור לשמש ‘מנוף לחץ’ על סרבן הגט מתוך מטרה להביא לשחרור את אשתו ממאסר עגינותה. העותרים טוענים כי החוק לא הסמיך במפורש את בתי הדין לנקוט סנקציות אלה, בעוד שבתי הדין סבורים שהם מוסמכים לנקוט אמצעי הרחקה אלו מכוח סמכותם בענייני גירושין.

 

פרשת עודד גז היא מהקשות והמפורסמות שאיתן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים כיום. במקרה זה הציבור הרחב שיתף פעולה באופן חסר תקדים כאשר הנושא הגיע אל הרשתות החברתיות וזכה לאלפי שיתופים שהפעילו על סרבן הגט לחץ אדיר. גז ברח מישראל בזהות מזויפת ומצוי עתה בהליכי הסגרה פליליים מבלגיה. במקרה האחר, זה של שרון בן חיים, מדובר בתיק ישן יותר וסבוך לא פחות שכולל עיגון מתמשך של שנים רבות, וגם שם נאלצה מערכת בתי הדין לנקוט 

 

ביד קשה ויצירתית בקריאה לחברה הסובבת את הסרבן להתרחק ממנו.

מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקבי אמר כי “אנו מקווים שבית המשפט העליון הגבוה לצדק ייתן גיבוי למערכת בתי הדין הרבניים במאבקה חסר הפשרות בסרבני הגט. השימוש בגיוס הציבור הרחב באמצעות ‘הרחקות דרבנו תם’ הוא כלי חשוב וקריטי, כלי שבמקרים מיוחדים הוא האפשרות היחידה להביא לחילוצה של האישה מעגינותה – בין היתר כאשר סרבן הגט ברח  מגבולות הארץ ואין אפשרות להכניס אותו לכלא, אך לפעמים גם בארץ, כשמאסר אינו אופציה אפשרית או אינו אופציה מספקת”.

 

כזכור, מאבקם של בתי הדין בסרבני הגט התרחב לאחרונה גם בנקיטת סנקציות נגד קרובי משפחה המסייעים בצורה אקטיבית להתמשכות סרבנות הגט, וגם בפרשה המכונה “פרשת הגביר המעגן” – שבמסגרתה ציווה בית הדין על מאסר אביו של סרבן גט – תלויה ועומדת עתירה לבג”ץ נגד בתי הדין הרבניים.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    ולא קם כדור ההוא
    13/09/2016 11:04
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  1. תיפול עליהם אימתה ובפחד בגץ זאת קריאה אחרונה אם אתם לא מבינם משהו אל תיכנסו עליו א צריך אותכם ולא את הדעה שלכם ולא ליראוור שפייטה במדינה יהודית חולל אין לכם אישותהאתכם מנסים להבין את הטעיות שלכם אני שוןאל האם לבגץ ביכלל יש אישור לישפווט אני ה’ אלוקייך לא מישהו שלמד משפט גויים ולא תילכו בחוקתיהם אז ביכ