זה השיקול המכריע בפירוק משפחה?

מנחם ברוד
|
ט"ו אב התשע"ו / 19.08.2016 11:56
הקלות שבה אנשים מחליטים להתגרש בימינו, רק מפני שהנישואים לא הגשימו את כל חלומותיהם – מזעזעת ממש • על ההורים לזכור שאיכות התא המשפחתי קובעת את אושרם ובריאותם, הרוחנית והגשמית, של ילדיהם

מרבים לדבר על האיומים לשלום העולם הגלומים בהתחממות הגלובלית או בהידלדלות מקורות המזון, אך ממעטים לדבר על איום מטריד לא פחות – הרס המשפחה.

הנתונים מזעזעים: באירופה מגיע שיעור הגירושים ל-35%, ואילו בארץ הוא עומד על 27% (אולי בשל שיעור הגירושים הנמוך בקרב אוכלוסיות דתיות).

יועצים למיניהם מנופפים בססמה הפשטנית: “אם לא טוב לכם – אל תישארו”.

זהו? זה השיקול המכריע בקבלת החלטה על פירוק המשפחה? ואיפה הילדים בתמונה? מה על הסבל שהם עתידים לסבול, על הקרעים בנפשם, על השבר שלעולם לא יוכל להתאחות? עד כמה הנתון הזה נכנס למשוואה?

ודאי שיש מקרים שבהם אין מנוס מפירוק החבילה. לשם כך נתנה התורה את דיני הגירושין.

אבל זה צריך להיות צעד אחרון, אחרי שכלו כל הקיצין ואחרי בחינת כל השיקולים, ובכלל זה טובת הילדים.

הקלות שבה אנשים מחליטים להתגרש בימינו, רק מפני שהנישואים לא הגשימו את כל חלומותיהם – מזעזעת ממש.

משכן צריך לטפח

מוקד השבר טמון בהתייחסות לנישואים כאל עניין פורמלי, מנהלתי. לכן יש השואלים למה צריך להתחתן כדת משה וישראל דווקא ולא די בטקס אזרחי.

אבל זה בדיוק העניין, נישואים אינם דומים לקניית מכונית או אפילו דירה, ששני הצדדים לעסקה חותמים על חוזה ומקבלים חותמת של הרשויות.

מעמד הנישואין מתחיל ב’קידושין’ – מלשון קדושה, כי הקמת בית בישראל היא עניין רוחני, קדוש, נשגב.

בית בישראל הוא מעין משכן לשכינה, ומשכן צריך לטפח. צריך לשמור עליו מפני השפעות זרות, שעלולות לפגום בטהרתו. צריך לפקוח עין על ‘אש התמיד’ שתבער בו, תאיר אותו ותחמם אותו. זאת עבודה שבני הזוג צריכים להשקיע בה, מתוך הכרה בחשיבותה.

מובן מאליו שכאשר נולדים ילדים האחריות המוטלת על בני הזוג גדלה שבעתיים. מרגע זה ואילך עליהם לזכור שאיכות התא המשפחתי קובעת את אושרם ובריאותם, הרוחנית והגשמית, של ילדיהם.

טבעם של הורים שהם מוכנים למסור את חייהם למען ילדיהם, ולכן טובת הילדים צריכה לעמוד מעכשיו בראש מערכת השיקולים שלהם.

הדרכה בזמן

דומה שהתפיסה האינדיווידואליסטית הרוֹוחת בימינו, המעמידה את צורכי הפרט בראש סדר העדיפויות, באה על חשבון האחריות לילדים. בני-אדם התרגלו לחשוב במונחים של טובתם האישית, והם מביאים פחות בחשבון את משמעות החלטותיהם על אחרים, אפילו הם ילדיהם.

התוצאה היא שיותר ויותר ילדים גדלים עם פצע פעור ועם בית שנשבר דווקא בשעה שהיו זקוקים להגנתו.

לכן חשוב כל-כך להנחיל לציבור את משמעות קדושת חיי הנישואים, ובה בעת לתת לזוגות הצעירים הדרכה מתאימה.

כמה חבל שזוגות רבים באים ללמוד על חיי נישואים רק אחרי שיחסיהם עולים על שרטון. פתאום מתברר להם שאילו למדו את הדברים קודם לכן היו חוסכים מעצמם הרבה מאוד משברים, כעסים ותסכולים.

ביצור מוסד הנישואים וחיזוק יסודותיו של התא המשפחתי – הם אתגר חיוני בימינו, ובו טמון עתידו של עם ישראל.