“עוצמתי, חריף ורברבן”: למה גדעון לוי מ’הארץ’ יתגעגע לבנימין נתניהו?

פגישתם של בכירי מערכת ‘הארץ’ עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, העניקה לכמה מוותיקי העיתונאים בישראל התרשמות ישירה ועוצמתית מהאיש, שמנהיג את המדינה כבר עשור – ובינתיים לא הולך לשום מקום.

אישיותו המורכבת של נתניהו תמיד הייתה חידה בעיני התקשורת, שניסתה לפצח אותה בדרכים שונות.

בנימין נתניהו הוא סוליסט. בניגוד לראשי הממשלה שקדמו לו, אין לו כמעט חברים שיספרו על נבכי נפשו. המעטים שהצליחו לרקום עמו ידידות קרובה הם כמה עשירים ובעלי השפעה מחו”ל.

גדעון לוי, אחד העיתונאים השנויים ביותר במחלוקת בישראל מחד ופובליציסט חריף מאידך, יצא עם רושם עז מהפגישה והעלה את תובנותיו על גבי הכתב.

לתפיסתו, נתניהו הוא אידיאולוג נוקשה ויריב פוליטי מסוכן, ש”לנוכח המועמדים להחליפו, עוד עלולים להתגעגע אליו”…

“בלשכת ראש הממשלה בירושלים יושב אדם נסער, תזזיתי, עוצמתי, נוקשה, חריף, משוכנע בצדקת דרכו, מאמין רק בכוח, בעל נטיות מגלומניות ונרקיסיסטיות, שחצן, רברבן וגם רדוף”, פותח לוי את טורו, שעורר הדים רבים וזכה למחמאות גם מפי אנשי ימין.

“האיש הזה מלא סתירות, וכמותן גם הרושם שהוא מותיר. לטוב ולרע, הרושם הזה הוא עז. זה אדם עם מרכיבים של דמות יגון מקראית או שקספירית, מלך או קיסר, כולל המרכיבים הדרמטיים: הרעיה (שלא הוזכרה), צל האב ואובדן האח”, מציין לוי.

לתפיסתו, “בלשכת ראש הממשלה יושב אדם הממיט אסון על ישראל: לא בגלל הציניות, כפי שמקובל לייחס לו, אלא בגלל האידיאולוגיה. כשלעצמי, אני מעדיף את האידיאולוגים הנוקשים על הציניקנים החלולים”.

גדעון לוי מתאר בצבעים עזים את הפגישה המסקרנת ומספר שבמשך 4 שעות דיבר נתניהו כמעט ללא הפסקה.

“נתניהו נאם, הטיף, דרש, סחרר; הציג סרטונים, מצגות, מפות, טבלאות ופרוטוקולים. הוא שרבט איור עצמי, עם החוטם המוארך ואגלי הזיעה, דפק על השולחן, הרעים בקולו, הנמיכו, רכן קדימה ואחורה, נע הלוך ושוב בחדר הישיבות, כתב על הלוח ומחק. פעם אחת התקרב בסערה אל עמיתי עודה בשאראת, עד כי חששתי לשלומו. ברגע אחר מישהו ראה דמעה בעיניו”.

מה מניע את ראש הממשלה?

“בלשכת ראש הממשלה בירושלים יושב אדם המאמין אך ורק בכוח של מדינתו. חולשה היא חורבן בעבורו. מוסר, ערכים, צדק — לא בתחום החשיבה שלו. הוא מציג את מדינתו כמעצמה עולמית, בנשק, בסייבר, במודיעין, במים, במה לא, ובאותו הבל פה מפרט את הסכנות הקיומיות האורבות לה מצבא היחפנים בעזה (“באוויר, בים, על האדמה ומתחתיה”), מחיזבאללה, מאיראן, אפילו משריפות החורש”.

לוי מספק תובנות מעניינות מאוד על סדר העדיפויות של נתניהו: “נתניהו לא שש אלי מלחמות, הוא אולי ראש הממשלה הכי אנטי־מלחמתי שהיה לישראל, וגם ההתנחלויות מעניינות אותו מעט מאוד, אם בכלל. רק כוח — צבאי, כלכלי וטכנולוגי. השלום לא יצמיח שום תועלת כלכלית לישראל, הוא אומר”.

נתניהו הציג את מפת העולם בצבעים, ומוכיח: כמעט כולו בידנו. לוי: “אחרי פגישות עם 144 מדינאים, נותרה רק עוד בעיה עם מערב אירופה. כל השאר אתנו, או בדרך לכך (נדמה לי שהוא די צודק)”.

לוי חותם את טורו: “נתניהו כאן כדי להישאר. לנוכח המועמדים להחליפו, עוד עלולים להתגעגע אליו”.