העוקץ השוויצרי נחשף • יהלומן: “מה המצב בחשבון שלי?” פקיד: “אין פה כלום”

עד כמה קל לגנוב זהות, להונות פקידי בנק ולשלוף מיליונים מחשבונות בנק שוויצרי? קל מאוד מסתבר • מתחזה התקשר לפקיד, הציג עצמו בעברית כבעל חשבון והעביר את הכסף לחשבונות אחרים באירופה • כשבעל החשבון התקשר, נותר לו רק לצעוק: "תחזירו הכל מהר!" • בשני מקרים עו"ד מרדכי ציבין ועו"ד שווייצרי הצליחו במשימה, לאחר משפט
אליעזר היון
י"ד תמוז התשע"ו / 19.07.2016 21:55

כמה קל לגנוב כספים באמצעות התחזות לאדם אחר: פסק דין שניתן לפני כחודשיים בג’נבה נגד בנק ג’יי ספרא סרסין, חושף פרשיה חמורה במסגרתה נפל יהלומן קורבן לתרגיל עוקץ בו נגנבו מחשבונם מיליוני דולרים.

לפי דיווח בידיעות אחרונות, אדם שהתחזה לקרבנות שוחח עם פקידי הבנק השוויצרי, הדוברים עברית ככל הנראה משום שהבנק משרת לקוחות לא מעטים מישראל, הציג את עצמו כבעל החשבון – והצליח להעביר מן החשבון מיליוני דולרים לחשבונות אחרים באירופה.

עו”ד מרדכי ציבין, שייצג את בעלי החשבון, הגיש תביעה כנגד הבנק בשוויץ בשיתוף עם עורך דין מקומי. ציבין הצליח להוכיח כי הייתה בבנק ‘רשלנות רבתי’ ועורך הדין השוויצרי מצא את העובדות שתמכו בכך.

בתום הדיונים פסק בית המשפט כי על הבנק להשיב את סכום התביעה במלואו.

“הבנק לא הציב אמצעי הגנה מינימליים כמו דרישת זיהוי קולי”, נאמר בפסיקה, “אילו היה נוקט באמצעים אלו היה מזהה בקלות כי מדובר בקולו של מתחזה”.

גורמים המקורבים לפרשה מבהירים כי השיחות שמתפרסמות להלן, אינן אלא קצה קרחון של כסף שנשדד בדרכים דומות בבנקים אחרים.

המקרה בו טיפל עו”ד מוטי ציבין, הידוע כבעל קשרים מסועפים ברחבי העולם, עסק אמנם בכסף חוק’, אך על פי הערכה, ישנם קורבנות נוספים – כמו ארגונים יהודיים, מוסדות דת, ויהודים אמידים מדרום אמריקה, ארה”ב, וגם אוקראינה ורוסיה – שהפקידו ‘כסף שחור’, ונשדדו בדרך דומה בבנקים אחרים. אלא שהם אינם יכולים להתלונן בשל אופי מקורות הכספים שלהם.

הנה השיחה בין המתחזה לפקיד הבנק, שכאמור, דובר עברית. השיחה כפי שניתן להבין, התקיימה ביום העצמאות.

פקיד בנק: “אהלן אחונה”.

מתחזה: “אתה מפריע לי במנגל”.

פקיד בנק (צוחק): “כן זה אני. מה אעשה? לי אין מנגל. אין לי מה לעשות אז אני מתקשר לאנשים שאין להם מנגל. מה אסור?”

מתחזה: “אז מה נשמע אחונה?”

פקיד בנק: “נכנסת בסוף לגוגל?”

מתחזה: “נכנסתי לגוגל…”

פקיד בנק: “אתה שלחת אתמול פקס לבנק?”

מתחזה: “העסק שלי סגור עכשיו. אסתכל מחר”.

פקיד בנק: “בסדר. תעשה חיים. תעשה חיים. תשלח איזה סטייק לפה”.

ציבין

 והנה השיחה בין הפקיד ליהלומן האמיתי שתפס כי חשבונו התרוקן.

יהלומן: “מה המצב בחשבון שלי?”

פקיד בנק: “אין פה כלום. אתה הוצאת הכל”.

יהלומן: “לא הוצאתי לאף מקום, מה פתאום?”

פקיד בנק: “מה?”

יהלומן: “לא הוצאתי לאף מקום שום דבר”.

פקיד בנק: “אתה רוצה שאוציא לך תנועות שתסתכל על הכל?”

יהלומן: “כן”.

פקיד: “שלחת לי פקס לקרן לפני כמה זמן?”

יהלומן: “לא”.

פקיד: “לא שלחת לי פקס?”

יהלומן: “לא”.

פקיד בנק: “טוב, איזה מוזר (נאנח)”.

יהלומן: “טוב, תבדוק למי העברת ותחזיר את הכל חזרה, לא קיבלת ממני שום דבר. תחזירו הכל חזרה מהר!”

עורך דין מרדכי ציבין אומר: “אני שמח על ההישג המשפטי הגדול אשר הביא לכך שהבנק החזיר ללקוח שלי את כל הכספים שהיו בחשבון. מעריך ומודה למערכת המשפט השווצרית אשר אפשרה לנו להוכיח כי הבנק נהג ברשלנות רבתי – דבר שארך זמן רב”.

גורם המכיר את מערכת הבנקאות בשוויץ אומר: “למרות מה שקרה הבנק נחשב לכזה שכספי המפקידים בטוחים במיוחד. לא לחינם מפקידים אצלו אנשים עשירים מאוד ומוסדות בינלאומיים, כמו גם ובמיוחד גופים פיננסיים המנהלים כספים של משקיעים אשר רואים בבנק ספרא מקום בטוח לניהול כספיהם ויתרונות שיש לבנק זה על פני בנקים אחרים בשוויץ”.

לדבריו, “תקלות כאלה שכיחות במערכת הבנקאות בשוויץ, אך דווקא לא בבנק ספרא הידוע באמינותו זה שנים רבות. ואמנם המקרה הזה, הוא בודד ונדיר והוא אירע בשל רשלנות של פקיד אחד בלבד, אשר פוטר לאחר שנתגלה העוקץ על כך שפעל בניגוד לנהלים הקפדניים של הבנק”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות